ישראל - יעד מועדף על הספקולנטים

גולשים רבים שואלים אותי כיצד ייתכן שהדולר התחזק באופן כה משמעותי בעולם (כ-7% לעומת האירו בחודש האחרון) והתחזקות זו כמעט ולא באה לידי ביטוי מול השקל? למעשה ביום חמישי האחרון אף חצה סל המטבעות את סף 88 נקודות כלפי מטה לראשונה מזה שישה חודשים תוך שהשקל משלים התחזקות של 4.5% כלפיו מתחילת השנה. לולא התחזקות זו היה צריך הצמד דולר/שקל להיסחר כעת סביב שער 3.83, שער שללא ספק היה מעניק אוויר נוסף לנשימה לתעשיית היצוא המתמודדת עם התכווצות הפעילות הכלכלית בעיקר בגוש האירו ובארה"ב. ביקושי חברות הדלק וסגירת פוזיציות שורט בהיקף לא משמעותי סייעו לסל המטבעות להתאושש קלות בסוף השבוע.

ברור לכולם שהטיעון עודף בחשבון השוטף אינו "מחזיק מים" במקרה זה. בנק ישראל כבר רכש בשנת 2010 מט"ח בהיקף העולה על כל העודף הצפוי בחשבון השוטף לשנה זו. השקעות הישראלים בחו"ל היו גבוהות השנה פי כמה וכמה מהיקפי השקעות הזרים בישראל. אמנם בחדשים אפריל-מאי רכשו זרים מק"מים ושחרים בהיקפים של מיליארדים אולם רכישות אלה בוצעו עקב המצב שנוצר בשוק המט"ח המקומי בעקבות רכישות הדולרים של בנק ישראל. המחסור בדולרים יצר מצב בו ה"משקיעים" באמצעות עסקות החלף(SWAP) לא נהנו מהפרשי הריבית בין הדולר לשקל והם נאלצו לרכוש מק"מים ושחרים על מנת ליהנות מפערי הריבית. הספקולנטים הזרים ולאחרונה גם המקומיים שהצטרפו לזירת המשחק הם הגורמים להמשך התחזקותו של השקל למרות מאמצי בנק ישראל ובניגוד למה שמתרחש בעולם.

ישראל, למרות מעורבות בנק ישראל במסחר, עדיין מהווה יעד מועדף על הספקולנטים. על מנת לנסות להבין מי נגד מי במלחמת המטבעות שנפתחה לאחרונה יש להפריד את המדינות המעורבות(בעל כורחן) לשלושה גושים - מדינות המטבעות המובילים(כגון אירו,יין ופרנק שוויצרי), מדינות שווקים מתפתחים המגלות מעורבות פעילה במלחמה(כגון ברזיל,קוריאה פרו וקולומביה) ומדינות שווקים מתפתחים המגלות מעורבות סבילה, כגון דרום אפריקה וישראל.

לא לחינם טענתי לפני כחודש כי תם התיקון באירו. על מנת לנסות להתמודד בהצלחה עם תחזיות בשוק המט"ח יש לשלב בין שלושה גורמי ניתוח: הפונדמנטלי, הטכני והפסיכולוגי. אסור להשתעבד לאף אחד מהם באופן טוטאלי היות ולכל אחד מהן נקודות זמן בהן ייכשל. הניתוח הטכני למשל, ראה באופן ברור ונחרץ חזרה לרמות של 1.5 דולר לאירו אחרי הפעלת תכנית ה-QE2(ההרחבה הכמותית באמצעות רכישת אג"חים) על ידי ארה"ב. רק מי שהכניס למשוואה את הניתוח הפסיכולוגי שלקח בחשבון את איומיהם של ברזיל,יפן ומדינות אחרות ואת מה שכנראה נאמר בחדרי חדרים בפגישת ראשי המדינות G-20, יכול היה להעריך ברמת סבירות גבוהה יותר שהשחקנים הגדולים ישתכנעו לשנות את הכיוון. האם ברננקי, גייתנר וחבריהם גילו מעורבות פעילה בנושא ? זאת כנראה לא נדע לעולם.

במצב כזה רואים את ההשפעה המיידית על המטבעות המובילים. הדולר התחזק משמעותית כלפי האירו, הפר"ש והיין. במדינות המתעוררות, במיוחד באלו המגלות מעורבות סבילה כמו ישראל ההשפעה הייתה פחותה משמעותית. המשחק פשוט ביותר. כל עוד התחזקות הדולר בעולם מתרחשת בשעות בהן אין כמעט מסחר בישראל, משאירים השחקנים הפעילים את הציטוטים לקניה ומכירה של הדולר/שקל באותה נקודה. כך יכול לעבור ליל מסחר שלם בו הדולר יתחזק באחוז שלם כלפי האירו אולם לא יראה שום שינוי כלפי השקל.כל עוד לא וזרם ביקוש ואפילו קטן , ניתן יהיה "לשמור" על השער. הגופים העסקיים אינם פעילים בשעות אלה,לבנקים המקומיים אין כל אינטרס לרכוש דולרים ומגרש המשחקים המקומי נשאר פתוח למשחקיהם של הספקולנטים. לאלו יש יעד ברור עליו הם לא מהססים להכריז בכל הזדמנות.

כמובן שברגע שהאירו מבצע תיקון כלשהו כלפי הדולר מזדרזים השחקנים לשנות את הציטוטים ודואגים למחוק מיידית כל התחזקות של הדולר כלפי השקל.

בנק ישראל מנסה כמובן להתמודד עם התופעה אולם הוא טרם השכיל להתמודד מול משחק זה שנערך בעיקר בשעות לא מקובלות. מי שלהערכתי ייאלץ במוקדם או במאוחר להיכנס לתמונה יהיה האוצר, בשלב ראשון באמצעות ביטול הפטור ממס על מק"מים לשחקנים הזרים ואם זה לא יספיק על מנת לשנות את המגמה אזי ייאלץ האוצר להשתמש בכלי הנשק אותו הוא רואה כ"נשק יום הדין" - מיסוי תנועות הון קצרות. כשהנגיד אומר שאנו נזדקק לכל יתרות המט"ח שברשותנו הוא איננו מתכוון רק לאיום הביטחוני. הוא מודע לכך שיושבים כאן מיליארדים רבים של דולרים המכונים "כסף חם". זה הכסף שהיה גורם עיקרי לתיסוף והתחזקות השקל והוא זה שעלול לגרום גם לפיחות אלים, תהא הסיבה אשר תהיה.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס.

Rika40@012.net.il

יוסי פרנק ישמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע, בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות".

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.