שני גופים בלבד נותרו במרוץ לקבלת הסיוע הממשלתי להקמת קרן שתשקיע בתחום הביומד - הקרנות אורבימד ומדיקה. כך נודע ל"גלובס".
אקספדיו - המיזם המשותף של קרן Bay City האמריקנית וצוות HealthVentures7 לשעבר, שבראשותו דליה מגידו יחד עם אמיר זיידמן ולימור סנדץ' - לא עמד בתנאי הביניים של המכרז. במיזם זה הייתה אמורה להשתתף גם תמר האוסון, ישראלית לשעבר שמילאה תפקידים בכירים בתעשיית הביומד העולמית.
באקספדיו סירבו להגיב לידיעה. תגובת ביי סיטי לא התקבלה.
במסגרת הליך המכרז, שלוש הקרנות המועמדות התבקשו להביא מכתבי כוונה ממשקיעים פוטנציאליים עד אמצע אוקטובר 2010. מכתבים אלה נועדו להראות כי הקרנות יוכלו לגייס את סכום הכסף המינימלי - 74 מיליון דולר, עד אפריל 2011.
ביי סיטי, האחראית העיקרית על גיוס ההון לקרן המשותפת, לא הצליחה להביא מספיק מכתבים מסוג זה עד המועד המיועד. לכן, לפני ימים ספורים החליט צוות המכרז כי היא לא תמשיך בתהליך. על הפעילות מול ישראל היה אחראי מטעם הקרן השותף צ'ארלס הסו.
מדיקה ואורבימד עמדו בתנאי הביניים, אך אין ודאות כי מכתבי הכוונות שלהן יהפכו להשקעות במציאות.
מקורבים לאורבימד מסרו בעבר כי לקרן סיכויים טובים לגייס לפחות את סכום המינימום; העובדה כי גם מדיקה הצליחה להביא את מכתבי הכוונות היא סימן חיובי מבחינתה.
על-פי תנאי המכרז, אם תגיע לקו הסיום רק קרן אחת, רשאית המדינה להגדיל את היקף התמיכה באותה הקרן.
קרן healthventures7 - המיזם הקודם של מגידו, זיידמן וסנדץ' - אינה מבצעת כיום השקעות חדשות אלא רק השקעות המשך, כך שאקספדיו (השותפות עם ביי סיטי) הייתה אמורה להיות כעת פעילותה העיקרית. ייתכן שהשותפות תימשך ואקספדיו תנסה לגייס קרן נוספת ללא המימון הממשלתי; אחרת, יצטרך הצוות הישראלי לבחון את המשך דרכו.
הצורך גובר
מיזם קרנות הביומד נועד לעודד השקעות משמעותיות בחברות פיתוח תרופות בפרט, וחברות ביומד בכלל. המטרה היא למנוע מכירה של חברות צעירות בסכומים נמוכים מדי, וכן להביא לארץ משקיעים מובילים מהעולם שעד כה לא פעלו פה.
גורמים אופטימיים בתעשייה טוענים כי אחרי השקעה מרוכזת של כמה מאות מיליוני דולרים על-ידי המדינה בתחום, תיווצר מסה קריטית של חברות גדולות, וכך תוכל תעשיית הביומד הישראלית להתפתח ולהיות תחרותית בעולם גם ללא תמיכה ממשלתית נוספת.
הקריאה כי יש להעניק 300 מיליון דולר לתמיכה בתחום הביומד כדי לייצר בישראל תעשיה ברת קיימא בתחום נשמעת כבר עשור. לפני חמש שנים הצהיר המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, כי הוא מתכנן להפוך את ההצהרה למציאות, ולפני שנתיים הושק המיזם הנוכחי.
המדינה אמנם לא הציעה להעניק את כל הסכום המבוקש, אבל הסכימה להשקיע עד 300 מיליון שקל בתמיכה במשקיעים פרטיים ולתת שקל עבור כל שלושה שקלים שיביא משקיע פרטי. באמצעות התמיכה הזו היא קיוותה למשוך כסף פרטי שישלים את הסכום המבוקש.
בשנתיים מאז החל המיזם להתגלגל, נעשה הצורך בו דחוף מאי-פעם. קרנות ההון סיכון בכל התחומים מתקשות לגייס הון, ובתחום הביומד המצב אולי חמור במיוחד.
רוב הקרנות שהשקיעו בתחום ביומד בצד השקעות אחרות, לא ביצעו כבר שנים השקעות גדולות בתחום, ובאשר לקרנות המתמחות בתחום - רובן ותיקות ולא ברור מי מהן תצליח לגייס קרן חדשה.
אם תזכה רק קרן אחת בתמיכה הממשלתית, יעמוד הסכום הכולל של ההשקעה על 100-150 מיליון דולר - נמוך משמעותית מהסכום שצוין בעבר כדרוש להעמיד תעשיה בת-קיימא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.