הבורסה בתל אביב גייסה חברת אנליזה בינלאומית אשר תבצע סקירות בתשלום עבור חברות הביומד הנסחרות, ועבור חברות ההיי-טק - אם וכאשר תהיה מסה קריטית שלהן. בהמשך, היא תבצע סקירות גם לחברות נוספות.
מהלך זה הוא חלק מתוכנית נרחבת של הבורסה ליצירת יתרון יחסי בתחומי ההיי-טק והביומד, בתקווה למשוך כסף וחברות בינלאומיים לאחד העם.
חברת האנליזה תקבע תשלום מסובסד קלות על-ידי הבורסה, לכל חברה שתזדקק לשירותיה. הבורסה תשמש גורם מתווך כדי שלא יתקבל תשלום ישירות מן החברות. בתמורה, חברת האנליזה תספק ארבעה דו"חות בשנה. החברות יתחייבו לתוכנית דו-שנתית, כדי שלא ייעלמו עם כתיבת סקירה שלא מוצאת חן בעיניהן.
"בחרנו בחברה רצינית שעשתה פעילות דומה במקומות אחרים בעולם", אומרת מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון. "ולכן אין לנו חשש שכל הדו"חות יהיו חיוביים".
הפרויקט עדיין מתבשל, ובינתיים תוקפת הבורסה בחזית נוספת ועורכת קורס לאנשי פיננסים שמעוניינים לקבל רקע בהערכת חברות ביומד. הקורס יחל ב-15 בדצמבר, בהנהלת אלה אלקלעי מ-IBI ובשיתוף איתי קמה מאוניברסיטת תל אביב ורות אלון מפיטנגו.
בד בבד, פועלת הבורסה כדי להביא משקיעים זרים, תחילה לחברות הביומד. ב-6 בדצמבר ייערך בניו יורק כנס משותף עם נאסד"ק, ובו יפתחו 14 חברות ביומד ישראליות את המסחר בנאסד"ק ולאחר מכן ייפגשו עם משקיעים פוטנציאליים - נציגים של בנקי ההשקעות הגדולים, משקיעי קרנות גידול מוכרים וקרנות הון סיכון אמריקניות לתחום, שגויסו על ידי חברת קשרי המשקיעים Trout.
חברות "מסטיק"
אחד הדוברים בכנס הוא ג'ונתן סילברסטיין, שותף בקרן אורבימד המתמחה בתחום מדעי החיים, והמתמודדת המובילה היום במכרז קרנות הביומד של הממשלה.
אתה מאמין שעוד משקיעים אמריקנים ישקיעו בחברות ביומד שנסחרות בתל אביב?
סילברסטיין: "בהחלט. הנה, אנחנו משקיעים בחברות ציבוריות בכל העולם. עם זאת, לא יגיעו בשלב זה מוסדיים גדולים בארה"ב. הם אומרים שחברה של פחות מ-30 מיליון דולר היא 'מסטיק' - נדבקת לתחתית הפורטפוליו ואי אפשר להיפטר ממנה".
האם חברות הביומד מהבורסה בתל אביב יכולות להגיע כיום לנאסד"ק?
סילברסטיין: "השוק קשה, אבל אני חושב שניתן להגיע לשם בבוא הזמן. מצד שני, לאחרונה נרשמו שני כישלונות רציניים בסקטור הזה וחברות נאלצו לגייס לפי שליש מהשווי אליו כיוונו. זה מייאש את כל שאר המועמדים.
"לחברה שנסחרת בתל אביב לפי שווי של 20-30 מיליון דולר אין יכולת לבצע הנפקה טובה. הייתי אומר לה להבשיל תחילה קודם".
החלום הגדול של לבנון הוא להפוך את הבורסה בתל אביב למרכז מסחר לחברות היי-טק מכל העולם, תחילה בתחום הביומד ובהמשך בכל התחום הטכנולוגי. המציאות היא שגל ההנפקות של חברות הביומד נעצר כרגע והנפקות היי-טק אין בכלל, ומודו אינה הכישלון היחיד בשדה זה.
"בישראל נסחרות 52 חברות ביומד, שזה חסר תקדים מחוץ לארה"ב", אומרת לבנון "לאן תלך חברת ביומד מלבד לנאסד"ק? ב-AIM כבר יש מעט חברות, בבבורסת הנאסד"ק בסקנדינביה יש גם כמה חברות, ויש אותנו. המטרה שלנו היא להביא משקיעים זרים, ואז תהיה הבורסה אטרקטיבית מספיק".
הרעיון לא נשמע מופרך לאוזניו של סילברסטיין. "הרעיון מעניין", הוא אומר. "כבר היום יש כמה חברות אמריקניות שנסחרות באוסטרליה או בלונדון. מצב הנפקות הביומד בנאסד"ק כרגע גרוע, ולכן החברות ירצו לחפש פתרונות אחרים". עם זאת, סילברסטיין עדיין לא שמע על חברה ששוקלת את האופציה התל אביבית ברצינות.
"אנחנו זקוקים לשתיים-שלוש חברות ראשונות שיבצעו הנפקה, כדי שכל השאר יבואו אחריהן. בדיוק כמו שקרה בביומד", סבורה לבנון.
הבורסה נערכת גם להשיק מדדים חדשים על תחום הטכנולוגיה. תחילה יושק מדד משותף לטכנולוגיה וביומד, שיכיל את 50 החברות המובילות בתחום, ואחר כך יושק מדד נפרד לחברות ההיי-טק. שלושת המדדים הללו - ביומד, היי-טק ושניהם יחד, יחליפו בשלב כלשהו את מדד התל-טק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.