קרן המטבע: "עליית מחירי הדירות תגרום חוסר יציבות"

"קצב צמיחת התוצר איתן בהשוואה לסטנדרטים של המדינות המתועשות. התוצר צפוי לצמוח בסביבות 4% ב-2010 והאבטלה כבר ירדה לסביבות ה-6%, קרוב לרמת השפל ההיסטורית שלה. נתונים אלה משקפים היערכות טובה ותגובת מדיניות נחושה". כך נכתב בהודעת סיכום משלחת קרן המטבע הבינלאומית שפורסמה היום (ב') על ידי משרד האוצר ובנק ישראל.

עם זאת, כלכלני הקרן סבורים כי המדיניות הכלכלית בישראל עומדת בפני כמה אתגרים: "על רקע עליית הציפיות לאינפלציה, הלחצים המתפתחים על כושר הייצור ויחס החוב הציבורי הגבוה, נחוצה מדיניות מרסנת (צמצום הגרעון והעאלת ריבית). אי לכך, הפחתת הגירעון הפיסקלי צריכה להיות מהירה מן המתוכנן , תהליך שיאפשר עלייה איטית יותר בריבית בנק ישראל ממה שיידרש לולא כך. כתוצאה מכך יופחת הלחץ על התחזקות השקל".

בהקשר זה, מזהירים כלכלני הקרן כי "ההכנסות (המדינה ממסים) העולים מאומדנים רשמיים- אופטימיים", כאשר "בנוסף לצמצום ההוצאות שנועדו לשפר את מצב הגירעון, ייתכן שתידרש גם פעולה בתחום המסים העקיפים (העלאת המע''מ)".

כלכלני הקרן מתייחסים גם לבועת הנדל''ן - ובחומרה. בהקשר זה נכתב כי "אפשר שיידרשו צעדים לצינון שוק הדיור". לדבריהם, "קצב האינפלציה במחירי הדיור אינו יכול להמשיך בלא סיכון לחוסר יציבות נרחב, בפרט במגזר הבנקאי". בהקשר זה ממליצים בקרן: שחרור נוסף של קרקעות והקלות ברישוי, והפחתת הפטורים ממיסוי רווחי הון על הכנסה מדיור ושכירות, כאשר המטרה היא לייצר שדה משחק שווה כוחות בשני התחומים.

נציגי קרן המטבע בירכו על הקמת ועדת ששינסקי: "בחינה מחדש של המסים החלים על משאבים מתכלים - ובפרט גז טבעי - וקביעת הסדרים לגבי הוצאת הרווחים הוא ראוי והקמת הועדה לבחינת הסדרי המיסוי ע"י משרד האוצר מבורכת. מטרתה, להעלות את חלקה של המדינה בתקבולים מהפעילות, ראויה מאוד" נכתב בהודעה.

כלכלני הקרן ממליצים שלא להשתמש בכל התמלוגים לצרכים שותפים: "המשלחת מעודדת את הממשלה לאמץ רפורמות נוספות המשקפות את הנוהג הבינלאומי המיטבי בעולם בתחום זה, לרבות הסדרי מחירים הולמים בתחום המס, כדי להבטיח חלוקה בין-דורית של הרווחים. צריך שהשימוש הראשון בתקבולי מס אלו יהיה להפחתת החוב הציבורי. אם יתגלה גז נוסף בהיקף גדול, יש להעביר את ההכנסות לקרן הון ממשלתית".

גם הפעם קיבל הנגיד פישר ביקורת קשה בנושא מדיניות רכישות המט''ח שהוא נוקט זה שנתיים. בנושא זה נכתב כי "התערבות נוספת בשוק המט"ח יכולה לסייע לשמור על תנאי שוק סדירים. אולם לאור זאת שהיתרות, כמו גם ההפסדים הנגרמים מהעיקור של הבנק המרכזי, נמצאים כבר ברמה משמעותית, ולאור זאת ששימוש חד-צדדי מתמשך במכשיר זה מערער את אמינות משטר שער החליפין הנייד, אין הוא מתאים לשמש כאמצעי עיקרי לאיזון בין מטרות האינפלציה והתחרותיות (שמירה על שער חליפין)".

לגבי מבנה הרגולציה הרצוי לשוק ההון הישראלי, כלכלני קרן המטבע ממשיכים לסבור כי יש מקום להעביר את אגף שוק ההון והביטוח אל מחוץ לאוצר, אך כבר אינם סבורים כי בנק ישראל הוא המקום שצריך לקלוט אותו:" אנו ממשיכים להחזיק בדעתנו כי שיקולים אלה מצדיקים להעביר את הפיקוח אל מחוץ למשרד האוצר כפי שנהוג במדינות ה-OECD, עם מספר אפשרויות טובות לגבי המקום אליו צריך לעבור, כולל האפשרות לעצמאות מלאה כפי שנבחרה ע"י מחצית ממדינות ה-OECD".