ועדות בלי בלמים - נוף בלי תכנון

הרחבת הסמכויות של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה במסגרת רפורמת התכנון שמוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תביא לתוצאה תכנונית בעייתית. בין היתר משום שהוועדות מתקשות לעמוד במכבש הלחצים ומאשרות תוכניות בעלות השלכות מרחיקות לכת על המרקם העירוני.

כך קובע דו"ח שערכה החברה להגנת הטבע, שניתח את הבעייתיות בתוכניות שאושרו ברמה המקומית. ועדת הכנסת המשותפת לוועדות הפנים והכלכלה שהוסמכה לדון בפרקיה השונים של רפורמת התכנון, אמורה לדון בימים הקרובים בתפקידן של הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, לאור הצעת הרפורמה להרחיב את הסמכויות של הוועדות המקומיות כדי להכשיר מסלול של "תוכנית אחת בוועדה אחת".

מסלול זה יעביר את מרבית הסמכויות לאישור תוכניות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות, ידלל את הסמכויות של הוועדות המחוזיות, ולמעשה יטשטש את מערכת האיזונים והבלמים שקיימת בהיררכיה של החוק הקיים.

כיום, לפני יישום הרפורמה, כשמוגשת תוכנית הכוללת תוספת זכויות בנייה, היא חייבת לבוא לאישורה של הוועדה המחוזית, שבוחנת את התוכנית, שוקלת את המלצת הוועדה המקומית ומחליטה האם להפקיד או לדחות את התוכנית.

השלכות מרחיקות לכת

באמצעות מספר תוכניות שאושרו בירושלים, מדגים הדו"ח של החברה להגנת הטבע כיצד הוועדה המקומית "הפעילה את סמכותה והחליטה להפקיד ולאשר תוכניות שחורגות באופן משמעותי מכללי התכנון הנהוגים בכלל ובירושלים בפרט. התוצאה התכנונית שהתקבלה מלמדת שאף במסגרת הסמכות המוקנית לה כיום, הוועדה המקומית אינה עומדת בלחצים ומאשרת תוכניות בעלות השלכות מרחיקות לכת על המרקם העירוני".

התוכנית הראשונה שנבחנה בדו"ח היא תוכנית בסמכות ועדה מקומית, שהגישה חברת ב. יאיר, שבמסגרתה מוצע להגביה את גובה הבנייה ממבנים של שבע קומות לשני מגדלי מגורים בני 24 קומות (אם מחשיבים גם שתי קומות לובי וקומה טכנית מתקבלות 27 קומות) במתחם משרד החוץ הישן בירושלים.

הוועדה המקומית הפקידה את התוכנית וכעת היא מצויה בשלב ההתנגדויות. לדברי החברה להגנת הטבע, "תוכנית זו חורגת לחלוטין במרכיב הגובה מתבנית הבנייה שנקבעה לאזור זה הן בתחום המקורי והן בתוכנית המתאר... העלייה משבע קומות מאושרות ל-27, ללא שום נימוק תכנוני כבד-משקל המסביר את הסטייה מן החשיבה התכנונית הכלל עירונית איננה סבירה. נימוק זה לבדו לא יכול להוות שיקול בשינוי המדיניות".

עוד מציין הדו"ח שבתוכנית המתאר החדשה לירושלים, המהווה מסמך מדיניות, נקבע שבמגרשים אלה יאושר בינוי של 6-8 קומות. הדו"ח מזהיר מהאפשרות שהתוכנית עלולה לעבור בוועדה המקומית, למרות היותה חורגת מתוכנית המתאר בנוגע לבנייה לגובה.

דוגמה נוספת לתוכנית בעייתית שהופקדה ברמת הוועדה המקומית היא לבניין בן 12 קומות בשכונת בית ישראל בירושלים, המתאפיינת במחסור גדול בשטחים ציבוריים פתוחים ובאוכלוסייה ברוכת ילדים מהמגזר החרדי. בדו"ח נכתב שתוכנית זו "מציעה הגדלת אחוזי הבנייה באופן משמעותי, בעוד שהיא איננה מתייחסת כלל לשטחי הציבור הנדרשים ויוצרת לכאורה תשתית לציפוף נוסף. מדובר באזור שנמצא במצוקת שטחי ציבור. תוכנית זו נמצאת בהליכים ועלולה להתאשר בסופו של דבר על-ידי הוועדה המקומית למרות היותה חסרת כל ראייה כוללת והתוצאה האדריכלית הרצויה לכלל השטח".

בלי עוד ערכאה

הדו"ח גם בוחן תוכניות בסמכות הוועדה המחוזית, שהומלצו להפקדה על-ידי הוועדה המקומית, אבל בוועדה המחוזית שונו בניגוד לעמדת הוועדה המקומית. "לפי החוק המוצע לא תהיה עוד ערכאה תכנונית נוספת (הוועדה המחוזית), שתערוך גם היא חשיבה תכנונית ותפעל כבלם וכמאזן", נכתב.

בהיבט זה בחן הדו"ח בין ביתר את תוכנית עמק הצבאים בירושלים. מדובר בשטח טבעי פתוח של כ-240 דונם למרגלות כביש בגין. העמק הוחכר בשנות ה-60 לעמותה של הקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים, שגידלו בו מטעי פירות, אך בשנות ה-90 החלו לקדם במקום תוכנית בינוי להקמת שכונת מגורים ומבני תעסוקה.

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת התוכנית, אולם הוועדה המחוזית דחתה אותה תוך קבלת ההתנגדויות של ארגוני הסביבה. הדו"ח מסביר כי דוגמת עמק הצבאים המחישה "כיצד הוועדה המחוזית ייצגה את האינטרס של התושבים בכך שהיא עצרה את התוכנית ודאגה לתושבי שכונות רבות בירושלים לשטחים פתוחים".

לדברי רן אברהם, מתכנן החברה להגנת הטבע בירושלים, שחיבר את הדו"ח, "שאנחנו רואים ששיקול הדעת של הוועדות המקומיות הוא לא מקצועי ברוב המקרים, ושלא נשען על המנגנונים המקצועיים המצויים בעיריות, ובגלל שלרוב ההחלטות שמתקבלות שם מוטות משיקולים פוליטיים, הרי שהרפורמה תעצים את חוסר הוודאות ואת הספקולטיביות בתחום הבנייה ברשויות. זאת משום שהרפורמה מעניקה יותר סמכויות לוועדות המקומיות. מתכון זה יעצור ויתקע את מערכת התכנון ברמה העירונית".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטות שהתקבלו בקדנציות קודמות, אשר חלקן מנוגדות למדיניות העירייה כיום. בקדנציה זו לחברה להגנת הטבע יש דלת הפתוחה ואוזן קשבת בוועדה המקומית ובהנהלת העיר, והדיונים מתקיימים בשקיפות מלאה. בנוגע לרפורמה יש לפנות למשרד הפנים".