יורוליג? הפסטיבל שווה הרבה יותר

היכל נוקיה כנראה ייתפש לנצח בהגדרה שלו כהיכל ספורט. בגלל אותם ימי חמישי של מכבי ת"א באירופה שמיתגו אותו ככזה. אבל ככל שעובר הזמן, מתברר שהייעוד האמיתי של ההיכל, ודאי מהבחינות הכלכליות והמסחריות, הופך לפחות ופחות ספורטיבי. עד כדי כך שמרכיב הספורט הפך לכמעט מינורי עבור חברת היכלי הספורט בע"מ, המנהלת עבור עיריית תל אביב את האולם.

את הדוגמה הטובה ביותר אפשר יהיה לקבל בימים הקרובים: מכבי ת"א, קבוצת "הבית" של ההיכל, תצטרך למצוא לעצמה אכסניה אחרת לעשרת הימים הבאים לטובת קרוב ל-100 אלף ילדים והורים שיתנפלו על ההיכל בהצגות המסורתיות של חנוכה ("מותק של פסטיבל").

***

עד כמה ערבי היורוליג הנוצצים, למרות האוכלוסייה האמידה פלוס פלוס שמגיעה אליהם, הם מינוריים בהווייה של ההיכל? "יום אחד בחנוכה, שבו אנחנו מכניסים ארבע הצגות להיכל, עולה משמעותית מבחינת הכנסות על ערב יורוליג של מכבי", מסביר ניר פרצלינה, מנכ"ל היכלי הספורט, שמסיים בימים אלו את תפקידו (נדב גרינשפן יחליפו).

"ב-2010 יהיו 125 ימים שבהם יתקיימו אירועים בהיכל נוקיה, לעומת לפני 5 שנים, שאז כמות האירועים עמדה על בסביבות 45 יום בשנה", אומר פרצלינה. קרוב ל-600 אלף צופים יעברו בשנה הנוכחית באירועים שונים שיתקיימו בהיכל. היורוליג, שלשמה "קיים" ההיכל על-פי התפישה הישנה, אחראי בעונת משחקים טובה (של 11 משחקי בית) על בסביבות 125 אלף צופים מתוך הסך הכל.

מתוך הכנסה כוללת של חברת היכלי הספורט מהיכל נוקיה, שתעמוד על כ-24 מיליון שקל ב-2010, הפעילות הספורטיבית (השכרת האולם לאירועי ספורט) תסתכם בכ-3.5 מיליון שקלים בלבד. "יתר הסכום מגיע מפעילויות אחרות בהיכל, הצגות, כנסים וכדומה, וכמובן מנגזרת של הפעילות המסחרית, החנויות, המזנונים והחניונים", אומר פרצלינה. איפה עומד מרכיב הספורט היום של ההיכל בהשוואה ללפני כמה שנים? "לפני 4-5 שנים ההכנסה שלנו עמדה על 8 מיליון שקלים ומרכיב הפעילות הספורטיבית היה די דומה להיום".

מרכיב משמעותי נוסף בהכנסות שגם הוא ייחודי בינתיים להיכל, הוא מכירת הזכויות השמיות לחברת נוקיה, עבור סכום של 500 אלף דולר בעונה. ההסכם אמור להסתיים בעוד 5 שנים, וכבר עכשיו ברור כי לאור נפח הפעילות בהיכל יהיה גבוה הרבה יותר בהסכם הבא.

***

אולמות רב-תכליתיים עם שטחי מסחר, שמשמשים לקניונים לכל דבר, הפכו בכל העולם למודל היחיד לבניית מתקני ספורט. הכוונה ברורה: אם כבר משקיעים כמה מאות מיליוני דולרים בבניית אולם, הוא חייב להיות מקום בילוי שייצר כסף בכל ימות השנה מהפעילות המסחרית בתוכו ובסביבה הקרובה אליו. כשב-NBA דיווחו לאחרונה על הפחתה שנייה ברציפות של מחירי הכרטיסים, זה נבע לא רק מניסיון להילחם בתופעת הקרחות ביציעים ומחשש מאובדן הכנסות ממכירת כרטיסים, אלא בעיקר מכך שהגעה של פחות אנשים גורמת לפחות פעילות מסחרית בכל החזיתות. המשוואה הזאת פשוטה: פחות אוהדים שמגיעים למגרש הם בעצם פחות הכנסות מחניונים לרכבים, מרכישות מרצ'נדייז, מקניות של משקאות ואוכל וכו'.

ב-NBA, למשל, עלות הכרטיסים למשחקים עומדת לפי הדו"ח האחרון של הליגה על 66% בלבד מסך ההוצאה של אוהד על בילוי במשחק. משפחה של ארבע נפשות שיוצאת למשחק NBA ב-2010, משאירה אחריה עוד 97 דולר בממוצע על דברים נלווים (חנויות, מרצ'נדייז, אוכל ושתייה). ב-NFL משאירה אותה משפחה ממוצעת 116 דולר על דברים נלווים, וב-MLB ההוצאה עומדת על 88 דולר.

גם בהיכל נוקיה, מי שנהנה מהפיכת ההיכל ל"קניון אקססוריז" הם בעלי החנויות והעסקים בתוך ההיכל. הפדיון של אלו יגיע ב-2010 לכ-33 מיליון שקל. חברת היכלי הספורט תגזור את הקופון שלה מתוך הסכום הזה, שכירות לפי מ"ר או 8% מהפדיון של בעלי החנויות - הגבוה מבין השניים.

***

3.5 ק"מ קו אווירי מנוקיה אפשר כמובן לראות את הדוגמה ההפוכה, ואת חוסר היכולת לנצל את המשאבים שמכיל בחובו מתקן ספורט. הכוונה היא לאצטדיון בלומפילד, שאחרי שדרוגים ושפצורים הפך לאצטדיון הכדורגל הטוב ביותר והמזמין ביותר בישראל, אבל ללא כל יכולת להפוך למנוף כלכלי.

ביחד עם נבחרת ישראל שמצטרפת למעגל הקבוצות שמשחקות בבלומפילד העונה (שלוש קבוצות בליגת העל מארחות בבלומפילד - הפועל ומכבי ת"א ובני יהודה), כ-65 משחקי כדורגל ייערכו העונה באצטדיון ביפו. מה שיביא את בלומפילד למקום שבו יעברו העונה קרוב לחצי מיליון אוהדי כדורגל.

כמה כסף "מוציא" בלומפילד מאוהד כדורגל שבא לערב אקסקלוסיבי כמו משחק צ'מפיונס ליג? מאחר שכל ההכנסה בתוך האצטדיון מסתכמת באותם מזנונים בודדים, שסוגרים בערב מוצלח במיוחד 120 אלף שקל, המשמעות היא שכל אוהד מוציא בממוצע 8.5 שקלים מהרגע שנכנס בשעריו של היכל הכדורגל של ישראל.