ראש מעבר צה"ל לנגב: ב"ש תהיה עמק הסיליקון של ישראל

קריית ההדרכה החדשה של צה"ל בצומת הנגב, שאכלוסה באלפי חיילים יחל בשלהי 2013, היא רק חלק ממגמה: צה"ל ומערכת הביטחון גילו את הנגב, הם ינהרו אליו ב-5 השנים הקרובות על יחידותיהם הרגישות והסודיות ביותר, ויפנו קרקעות באזורים היקרים ביותר בישראל.

עתודות הקרקע האדירות שיתפנו במרכז כבר מסעירות את דמיונם הפרוע של קבלנים וכרישי נדל"ן. תארו לעצמכם מה אפשר לעשות ב-4,000 דונם שיתפנו כמעט בין לילה בצריפין, בגלילות, בתל-השומר, בלב רמת-גן ובצפון תל-אביב - שטחים שמערכת הביטחון תחזיר למינהל מקרקעי ישראל וישווקו לבנייה.

המתקנים המפונים יתנקזו אל 4 אתרי ענק ברחבי הנגב, בהשקעה חסרת תקדים של כ-40 מיליארד שקל בתשתיות תחבורה, חינוך ובריאות: "באר-שבע תהיה עמק הסיליקון של מדינת ישראל", מצהיר בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו כראש מינהלת המעבר של צה"ל לנגב במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') חזי משיטה.

הוא משמש בתפקידו מזה כשנה וחצי, ומעיד ממקור ראשון על מה שכל תושב בנגב ירגיש כבר בקרוב: החזון הישן של הזקן המנוח מתממש עלינו, אמנם בעיכוב של שישה עשורים אבל מי סופר. "זה מהלך ציוני מדרגה ראשונה, שנעשה בנקודת הזמן הנכונה ביותר ויוביל למהפכה שהמדינה והנגב זקוקים לה כבר שנים. הנגב צריך את זה, צה"ל צריך את זה והמדינה צריכה את זה", אומר משיטה.

כל מערכת הביטחון בעניין. דחפורים השלימו באחרונה את הכשרת השטח בצומת הנגב, עליו יחלו בעוד כשנה העבודות לבניית קריית ההדרכה החדשה של הצבא, כך שרוב מסלולי ההכשרה של חיילי צה"ל יתנהלו שם במקום בבסיסי ההדרכה המיושנים שתפסו שטחים נרחבים בצריפין. רבבת החיילים שתשרת בקריה החדשה בכל זמן נתון, תגיע אליה ברכבות ובכביש מהיר מבאר-שבע, שהעבודות על הרחבתו כבר החלו. במקומות אחרים ברחבי הנגב יוקמו מרכזים צבאיים נוספים, חלקם מסווגים: בקרבת אוניברסיטת בן-גוריון תוקם הקריה החדשה של חיל התקשוב, אליה יעברו מאזור המרכז גם היחידות הטכנולוגיות "לוטם", "חושן" ו"ממר"ם"; לקריה אחרת, זו של חיל המודיעין, שתוקם בין צומת שוקת ליישוב עומר, יעברו היחידות הכפופות לאגף המודיעין של צה"ל, לרבות מערך ההדרכה של החיל ויחידת 8200 היוקרתית; ואי שם ברחבי המדבר, בין הוואדיות לגבעות, ימוקמו יחידות חסויות אחרות.

רק במלאכת הקמת המתחמים החדשים יושקע בשנים הקרובות סכום אסטרונומי במושגים של הנגב, מעל 20 מיליארד שקל: "וזה רק בבסיסים פנימה: הכשרת השטח והנחת התשתיות למתחמים ובנייה של סדנאות, כיתות לימוד, בנייני מגורים ומינהלה. עוד כ-20 מיליארד שקל יושקעו במה שיוביל אל אותם מתחמים: כבישים, רכבות וכו'. כולם ירוויחו", אומר משיטה.

רוב הכסף יבוא מהקרקעות הלוהטות ביותר בישראל שמוחזקות כיום על-ידי מערכת הביטחון. הן ישווקו בכסף רב, ההולם את ערכן, שאת רובו תזרים המדינה לפיתוח המתבקש של תשתיות בדרום. "יש כל-כך הרבה מרוויחים מהמצב הזה", מסביר משיטה, "למשל, יבוטלו כל מיני הגבלות בנייה לגובה שקיימות באזורים רבים במרכז הארץ בגלל הקרבה למתקנים צבאיים. רק בבסיסים שיתפנו בשלישות הראשית ברמת-גן ובתל-השומר נמצאים 4,000 דונם בצנטרום של הצנטרום. המדינה תכניס מהם הרבה מאד כסף".

 עיר הבהדים

"לא יהיו שכונות סגורות מתוך מדיניות"

30 אלף לובשי מדים ימלאו את הנגב בעשור הקרוב, מהם 6,000 אנשי קבע, שלמחציתם נשים וילדים שיגורו ביישובי הדרום. "קשה אפילו לדמיין מה זה יעשה לנגב בתוך 20 שנה. אז, יתנהל כאן שיח במושגים אחרים לחלוטין מאלה של היום. יהיה את הנגב שלפני המעבר המאסיבי של צה"ל ויהיה את הנגב שאחריו. זה יהיה אזור אחר", הוא אומר.

אנשי הקבע - ומשיטה מוכן להישבע שכך יהיה - יגורו ברובם ביישובים קיימים: ילדיהם ילמדו עם ילדי ירוחם - תקציבי החינוך יגדלו; נשותיהם ילכו ללדת בסורוקה - בית החולים יורחב; בשעות הערב הם ילכו ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון - הקשר בינה לבין צה"ל יתהדק. "באגף כוח האדם של צה"ל ובמשרד הביטחון עובדים על פתרונות מגורים לאנשים שיעברו דרומה, והדרישה שלנו היא שהם יגורו בכל המרחב. ברור שהמדינה תצטרך לתת תמריצים בעניין כדי שאנשים יגורו במקומות שהיא חפצה ביקרם, ואנחנו כבר דורשים הקצאות למגורים בכל הערים".

* לא יצמחו פתאום ברחבי הנגב שכונות צבאיות סגורות?

"לא יהיו שכונות סגורות כאלו מתוך מדיניות. נכון שהקהילות שיבואו לישובים הקיימים הן קהילות חזקות יחסית, אבל הן לא באות לחזק את הקהילות שכבר קיימות בנגב. המציאות ברחבי הנגב הרבה יותר טובה מהתדמית שיש לה במרכז הארץ. מערכת החינוך ביישובי הדרום עשתה בשנים האחרונות קפיצת מדרגה מדהימה, איכותה לא נופלת מאיכותן של מערכות חינוך רבות במרכז הארץ. משקיעים שם הרבה וישקיעו עוד יותר".

* כיצד תפתה אותם לעבור לשם?

"פשוט מאוד. משפחה של איש קבע שכרגע יכולה להרשות לעצמה דירת 3 חדרים בבניין מגורים ישן במרכז, תוכל לרכוש באותו כסף בית חדש עם גג אדום וגינה בדרום. אנחנו עובדים על חבילה שלמה של תמריצים. ברור לנו שזה מהלך שהוא כמעט חסר תקדים - אנחנו לוקחים מגזר שלם, מעתיקים את מגוריו לאזור חדש, מבקשים ממנו לנהל בו את מרכז חייו. אנחנו לומדים גם מלקחי העבר, אפילו מהפינוי של גוש קטיף, ומנסים להבין את ההשפעות הפסיכולוגיות של העתקת סביבת חיים".

* היכן הם יעבדו?

"התעשייה תבוא לבד ותתפתח במהירות. מסביב למתחמים הצבאיים תקום אופרציה שלמה של נותני שירותים בכל התחומים. בכל המעבר לנגב יתווספו 1,000 מקומות עבודה. כל פעילות שהיא לא צבאית ואינה מסווגת, תוצא מהצבא החוצה: חברות מהסביבה יתחזקו את מערכות מיזוג האוויר במתקנים; חברות קייטרינג יספקו אוכל; חברות הסעה אזרחיות ייגשו למכרזים של הצבא. נהיה מנוע צמיחה אדיר לדרום".

חרף הרומנטיקה שמתאר משיטה, המהלך אינו חף מביקורת. אחד המבקרים החריפים הוא נשיא מכללת ספיר, פרופ' זאב צחור, שהתראיין ל"גלובס" לפני כשבועיים. "האכזבה גדולה. בפועל, צה"ל יעביר לכאן 700 משפחות של רס"רים. אם רוצים להוביל מהלך משמעותי באמת, כזה שיישא איתו אמירה כנה וברורה, מוטב שצה"ל יעביר לנגב גם את הקריה ואת בסיס המטה הכללי שלו. שלא רק הרס"רים יהיו כאן, שגם אלופי המטכ"ל, תתי-האלופים ואלופי-המשנה יבואו, ולא יישארו בבתיהם הנאים בשכונת צהלה בתל-אביב ובראש-העין האשכנזית", אמר בלהט.

"מה עדיף לנגב, שיבואו אליו 20 אלופים או שיבואו מאות אנשי קבע?", מגיב משיטה. "צריך להפנים, יש כאן מהלך שאין לו אח ורע. לכל משרדי הממשלה, בלי יוצא מן הכלל, יש בו יד ורגל. כולם משלבים כוחות לקראת הקליטה של משפחות אנשי הקבע והמשפחות הרבות שעוד יקומו שם. כל משפחה תתרום בדרכה למקום מגוריה. עבור האנשים האלה הנגב יהיה בית. כל חייהם יתנהלו סביב המתחמים החדשים שיוקמו, עד גיל הפרישה מצה"ל. אחר כך הם יישארו בנגב כי יהיה בו את מה שיש במרכז. לא תהיה להם סיבה לעזוב".

 עיר הבהדים

תור הזהב בתחום הסביבה בדרום

במהלך שמוביל משרד הביטחון יש גם כדי לבטא את הביקורת הנצחית כלפיו, כמשרד שמתנהל כמי שיש לו מדינה. במשך 3 עשורים נחנקו תושבי באר-שבע והפזורה הבדואית בגלל הסקנדלים הסביבתיים שחולל אזור התעשייה ברמת חובב. דו"חות ביקורת נכתבו למכביר, ולא מעט ארגונים ירוקים חבים את קיומם לרעל שזרם ממפלצת הצינורות התעשייתיים האלה לכל עבר.

משרד הביטחון הישראלי, שהתברך באנשים שיודעים לקרוא מפות ולנתח נתונים, היטיב להבין את הפוטנציאל הנפיץ שבהימצאות 10,000 חיילים במרחק של כ-9 ק"מ מאתר הפסולת הרעילה של ישראל. כאילו מינה עצמו לתפקיד האח הבוגר שבא לעשות סדר בברדק הסביבתי של רמת חובב, הוא הצליח להזיז שם דברים שכל הארגונים הירוקים גם יחד היו יכולים רק לחלום עליהם.

כבר לפני 4 שנים הכתיבו בכירי המשרד למפעלים המזהמים שנמצאים דרומית לבאר-שבע יעד לעמידה בתקני איכות הסביבה המחמירים ביותר, ותבעו מהטייקונים לפתוח את הארנק ולשים על זה כסף. כמיליארד שקל הושקעו עד כה בהתאמה של תשתיות, ברכש של מערכות סינון מתקדמות, במתודה חדשה לחלוטין של טיפול בפסולת רעילה. אנשי משרד הביטחון היטיבו לזהות, שעם תעשייה של כסף אפשר לדבר רק עם כסף ולא התביישו להניף נבוט. הם קבעו, שמפעל שיזהם יתחילו להיסגר לו קווי ייצור ותגובת השרשרת שתבוא כבר תעשה את שלה לבד - הלקוחות בחו"ל ישתוללו, בעלי המניות יפסידו כסף, אמינות המפעל בשווקים תתערער. כך גייסו בכירי המשרד למשימה, כבר לפני כ-3 שנים, את כלל משרדי הממשלה, וגם דאגו שהמשרד להגנת הסביבה יואיל בטובו ויגדל סוף-סוף שיניים כדי שבבוא העת ידע גם לנשוך.

מסתבר שזה עזר. ראש המועצה המקומית התעשייתית ברמת חובב, אנדרה אוזן, כבר מדבר במושגים של תור הזהב בתחום הסביבה בדרום. הבריכות לאידוי רעלים ייעלמו ובמקומן יוקמו חוות להפקת אנרגיה סולארית, ותחנות ניטור שהוקמו בכל המרחב מזרימות נתונים מעודדים על איכות אוויר תקינה.

כמו מנסה להעביר מסר כי עינה של מערכת הביטחון ממשיכה להיות פקוחה על המתרחש בתעשיות הכימיות של רמת חובב, פנה משיטה באחרונה אל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, בעניין מכירת מכתשים אגן, שמפעילה שם את אחד ממתקני הייצור הגדולים שלה, לכמצ'יינה הסינית. משיטה דרש מענבר להיות ערני ודרוך, ולוודא שבכל תרחיש עסקי בין נוחי דנקנר לסינים תמשיך מכתשים אגן להיות מחויבת לכללי המשחק החדשים.

ועדיין, האמירות שנשמעות במגדלי הזכוכית האפנתיים של הקריה בתל-אביב עלולות לבלבל. ניכר מהן כי בעיצומה של ההזיה המזרח תיכונית אימצה מערכת הביטחון סדר יום חברתי, ששואף לתקן מחדלים היסטוריים שהמדינה זנחה במשך 60 שנה ב-60% משטחה.

שלא יהיה ספק, כל בר דעת מבין שחמאס ידע לכוון גם לשם את הרקטות המאולתרות שלו וגם את הרקטות הפחות מאולתרות שהוא מחדיר אל הרצועה בהתמדה ממנהרות ציר פילדלפי ומהים: "יהיו לנו מערכות הגנה ויירוט מפני רקטות", מרגיע משיטה מן ההיבט המבצעי ומזכיר שוב גם את ההיבט הערכי: "ברור שממקום שחיים בו אזרחים לא נרחיק חיילים".

 אינפו: מעבר צה