"העז" של לנדאו: האם ישראל זקוקה לתחנות כוח חדשות?

האם מדינת ישראל צריכה לממן לחברת החשמל שתי תחנות כוח חדשות בעלות של כמיליארד דולר? שר התשתיות טוען שכן ודורש מהממשלה לאשר את הקמת התחנות לאלתר. צוות בדיקה שמינה ראש הממשלה בראשות מנכ"ל האוצר, חיים שני, חושב שהתחנות החדשות מיותרות.

גם בדיקה שערכה חברת החשמל בהזמנת רשות החשמל מצביעה על כך שאין צורך בשתי תחנות כוח נוספות. בדיקת "גלובס" מראה שלמרות שנראה כי הצדק עם האוצר, הסחבת הביורוקרטית עלולה לגרום לכך שבסוף נצטער על אי הקמת התחנות במועדן.

בראיון ל"גלובס" בסוף השבוע האחרון תקף שר התשתיות את המלצות צוות 90 הימים, והאשים את האוצר באחריות למשבר במשק החשמל. עוזי לנדאו טען כי עבודת הצוות היתה "בזבוז של ארבעה חודשים יקרים", משום שכבר באוגוסט דרש (לנדאו ע.ב.) מהממשלה להורות לחברת החשמל להקים שתי תחנות כוח חדשות, בנוסף לאישור השלמת שלב ב' בתכנית החירום של החברה ותחילת העבודות על תחנת הכוח החדשה באשקלון (פרויקט D).

אפשר לחכות לדוראד

הצורך בהקמת שתי תחנות הכוח החדשות נומק בעיכוב בכניסתם של יצרני חשמל פרטיים, שהיו אמורים לפעול בקיץ 2013. הכוונה בעיקר לתחנת הכוח של דוראד, שאמורה לספק כ-850 מגה-וואט. כתחליף, לנדאו הציע שחברת החשמל תקים שתי תחנות בגז טבעי (מחז"ם), שיספקו יחד כ-800 מגה-וואט, בעלות הקמה של כמיליארד דולר.

לנדאו טען כי ללא שתי תחנות הכוח החדשות, לא ניתן יהיה לספק את הביקושים לחשמל בקיץ 2013. מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, אף הזהיר כי המחסור בחשמל צפוי כבר בשנת 2012. ואולם מבדיקת "גלובס" עולה כי מספר שבועות לפני שלנדאו הציג את תוכניתו לממשלה, נערכה בדיקה מקיפה שהעלתה ממצאים שונים לחלוטין.

לפי אותה בדיקה, צרכי משק החשמל אינם מחייבים כלל את כניסת דוראד לייצור לפני שנת 2019. מכאן עולה כי הקמת התחנות שהציע לנדאו - מיותרת. גם תחזית זו הוכנה על-ידי חברת החשמל במסגרת סקר הגז שנועד לבדוק אלו מבין יצרני החשמל הפרטיים יהיו זכאים להגנות ינוקא את הביקושים הצפויים לגז טבעי מצד יצרני החשמל הפרטיים.

מקדמי ביטחון גבוהים

הסיבה לפערים העמוקים בין שתי התחזיות נמצאת בשני פרמטרים מרכזיים בהנחות היסוד שלפיהם הוכנו התחזיות. הפרמטר הראשון, המכונה EFOR, הוא שיעור התקלות הבלתי-צפויות בהפעלת תחנות הכוח הפחמיות. הפרמטר השני הוא מספר הימים הדרושים לתחזוקה של היחידות הפחמיות.

מבדיקת "גלובס" עולה כי בעוד התחזית של סקר הגז התבססה על הערכים הנורמטיבים של שני הפרמטרים, תחזית משרד התשתיות התבססה על ערכים גבוהים יותר במידה משמעותית. הפער בערכי המשתנים שהוזנו לשתי התחזיות היה מספיק כדי להוביל לתוצאה המחייבת בנייה של שתי תחנות כוח נוספות.

גורמים במשרד התשתיות הסבירו כי נהוג לבסס תחזיות מעין אלה על מקדמי ביטחון גבוהים, בגלל העלות הגבוהה מאוד למשק במצב של אי-אספקת חשמל. העלות לדקה של אי-אספקת חשמל למשק גבוהה פי 200 מעלות דקה של ייצור חשמל.

במשרד התשתיות אומרים כי בינם לבין האוצר שוררת הסכמה כי למשק החשמל חסרים 1,400 מגה-וואט לספק את הביקושים הצפויים בקיץ 2013. המחלוקת היא על השאלה כיצד יסופקו המגה-וואטים חסרים (ראו טבלה).

ההצעה של משרד התשתיות כללה את השלמת שלב ב' של תוכנית החירום של חברת החשמל (כ-700 מגה-וואט בקיץ), ובניית שתי תחנות הכוח החדשות (כ-700 מגה-וואט בקיץ). האוצר הסתפק באישור חלק משלב ב' (כ-375 מגה-וואט) והסתמך על כך שיצרן פרטי אחד OPC של החברה לישראל יתחיל לפעול עד הקיץ הנוכחי (כ-400 מגה-וואט).

פתרון יצירתי

את המגה-וואטים החסרים השלים האוצר באמצעות פתרון יצירתי. יחידות ייצור גדולות של חברת החשמל בחדרה היו אמורות להיות מושבתות לצורך התקנת סולקנים, לצורך הפחתה של פליטות חלקיקים מזהמים. התקנת הסולקנים מחויבת בצו אישי שהטיל השר להגנת הסביבה על מנהלי חברת החשמל.

האוצר הציע לשכנע את השר להגנת הסביבה לדחות את מועד קיום הצו - ואת השבתת התחנות - ולהרוויח עוד 575 מגה-וואט. הפתרון של משרד האוצר מייתר את הצורך בהקמת שתי תחנות הכוח החדשות. אלא שבמשרד התשתיות אומרים שהזמן שמתבזבז בינתיים על ויכוחים, יביא לכך שעוד נצטער על אי הקמת התחנות החדשות.

כך, למשל, הקמת התוספות הקיטוריות המוסכמת גם על האוצר מתעכבת, משום שעדיין לא הוחלט כיצד תמומן - מכספי תעריף החשמל או בדרכים אחרות. חברת החשמל מסרבת לממן את התוספות מתקציבה, בשל מצבה הפיננסי המעורער.

לדברי גורמים במשרד התשתיות "במקום להתעסק בשאלת המימון של התוספות הקיטוריות, בוזבזו 107 ימים יקרים כדי לבדוק אם התחזיות שלנו נכונות או לא. אם לא תתקבל החלטה בקרוב, בכלל לא בטוח שנצליח להקים את התוספות הקיטוריות בזמן לקיץ 2013".

 11