1. שני אויבים גדולים (ודי סמויים) ניצבו בפני שרי השיכון לדורותיהם בשנים האחרונות - החקלאים וראשי הערים. בזמן ששר השיכון אמור היה לדאוג למקרו, אותו מושג אמורפי ופופולרי שנקרא 'דירות בהישג יד לזוגות צעירים', דאגו החקלאים וראשי הרשויות שזה לא ממש יעבוד ברמת המיקרו, על הקרקעות שעליהן בסופו של דבר אמורות היו אותן דירות לקום.
זו היתה מלחמה כמעט אבודה מראש: בזמן ששר השיכון נלחם את מלחמת האזרח הקטן, מלחמה שבדרך כלל פוליטיקאים שבעים באים אליה עם אנרגיות תקשורתיות בלבד, החקלאים וראשי הרשויות נלחמו בנחישות על ביתם.
החקלאים, שמאז בג"ץ "הקשת המזרחית" לא קיבלו שום תמריץ לפנות את השטח גם אם ייעודו שונה (מאחר וסכום הפיצוי הוגבל לשווי החקלאי), לא זזו מאדמתם. במקביל, ראשי הערים העדיפו, לגמרי בצדק מבחינתם, לווסת את ההיצע המשווק, כדי שהמחירים לא יצללו ויפגמו במותג העירוני החדש ('עיר הילדים', 'עיר הספורט' וכו').
בנוסף, הם גם דאגו לאשר רק דירות גדולות, כדי לקלוט אוכלוסייה איכותית שיכולה לשלם מיליונים על דירה (ואח"כ אלפים על ארנונה). ואם זה לא מספיק, הם גם ככה חטפו על הראש כל הזמן שאין מספיק בתי ספר/ מתנ"סים/ גני ילדים בשכונות החדשות, מה שבוודאי לא סייע לצירופם לקריאות "הצפת המדינה בקרקעות" של אטיאס וחבריו.
ביום שני הבא אמור להתקבל הסכם הפסקת האש בין הצדדים. בדיוק כמו שהתנהלה מלחמת ההתשה הזו, ידי החקלאים וראשי הרשויות יוצאות ממנה על העליונה. הממשלה תמשיך כמובן לנופף ב'מקל' שהיא מעמידה מולם - גזירות מאיימות, שאף פעם לא מתקבלות, ורק "מקודמות" ו"נבחנות" (כמו התיקון לחוק סילוק פולשים כך שיכלול גם חקלאים, שבאופן לא מפתיע נדחה רק ביום ראשון האחרון), בעוד החקלאים וראשי הרשויות יאכלו בהנאה את ה'גזר' שהם יקבלו ממועצת מקרקעי ישראל.
ובשורה התחתונה, הציבור הישראלי צריך להשלים בסיפוק עם ההחלטות - שמתקבלות לכל הפחות באיחור של שנתיים, שבהן טסו מחירי הדירות והקרקעות במדינה. אחרי שעברו עשר שנים מאז בג"ץ "הקשת המזרחית" ושום קרקע חקלאית לא באמת חזרה לרשות המדינה, ואחרי שחרף כל הדיבורים על הצורך בדירות קטנות, רק החודש אישרה ועדה מחוזית להגדיל 2,250 דירות בשכונת אגמים בנתניה בעוד 25-30 מ"ר, הגיע הזמן לאמץ את התמריצים ולקוות לטוב.
מצד שני, הצרה היא שכאשר אימא ממשלה כל-כך חלשה, ממש לא נתפלא אם אותם ילדים, שמישהו שכח שהם בסך הכול מונו כשליחים של אותה אימא בניהול ועיבוד המדינה - יבקשו עוד כמה גזרים, קטנים וגדולים, כדי להואיל לשתף פעולה.
מי ייסע במנהרות הכרמל?
2. ולעניין אחר: היום נפתחות מנהרות הכרמל ויסמנו עוד אבן דרך בחזון של נתניהו לקרב את הפריפריה למרכז הארץ. רק שבינתיים, כדאי לקחת בחשבון שהתקרבות תושבי הקריות/ עכו/ נהריה בערך בחצי שעה למרכז הארץ (כביש חיפה-תל אביב) גם יעלה להם לא מעט - משהו כמו 500 שקל לחודש למי שאמור לנסוע יום יום במנהרות (11.4 שקל לכיוון).
וזה לא שמישהו מתגמל אותם על עוד הוצאה של 500 שקל מדי חודש. בהנחה שהם קיבלו רכב ליסינג מהעבודה, רבים מהם אפילו לא צריכים להתחשב בחיסכון בדלק על אותן נסיעות. רק לאחרונה הוציאה הלמ"ס נתונים שמלמדים עד כמה רחוקה ההכנסה בפריפריה מזו שבמרכז הארץ. ההכנסה הממוצעת לשכיר במרכז הארץ עמדה בשנת 2008 על 12,204 שקל, לעומת 8,635 שקל בפריפריה.
עם כזו משכורת, לתשומת לבו של נתניהו, תושבי הצפון לא ימהרו להוציא 500 שקל על 22 נסיעות (הלוך ושוב) במנהרות המרשימות שנחפרו מתחת לכרמל. לפחות כרגע, בהכללה כמובן, המחסור של תושבי הפריפריה בכסף גדול מהמחסור שלהם בזמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.