יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, עושה ניסוי בזמן אמת בשיווי משקל תחרותי, כששפן הניסיונות הוא הציבור. אם יצליח - התחרות תגדל, אם הניסוי יכשל, הציבור ישלם עוד כ-50 מיליון שקל. הניסוי שאנחנו מדברים עליו הוא כוונת רשות ניירות ערך לבטל את עמלות ההפצה בקרנות הנאמנות.
כדי להבין את הנושא צריך קודם כל לחזור אחורה לשנת 2005. באותם ימים הבנקים והאוצר התכתשו סביב רפורמת בכר המתגבשת: הראשונים התנגדו למודל גביית עמלות קנייה ומכירה מהלקוח, שהציע בכר, ותבעו כי יותר להם לגבות עמלות הפצה בקרנות הנאמנות מהיצרנים.
כשהאוצר קיבל את עמדת הבנקים, הוויכוח עבר לשאלה מה יהיה גובה העמלה. יעקב רוזן, אז משנה למנכ"ל בנק הפועלים, הסתובב עם מצגת שמראה מדוע יש לקבוע את עמלת ההפצה על שני שלישים מדמי הניהול הנגבים בקרן. הברוקרים (כך קראו אז לבתי ההשקעות) היו מוכנים להתפשר על עמלה המהווה 15% בממוצע מדמי הניהול.
בסוף הגיעו לפשרה: שיעור העמלה הממוצע יהיה 30% מדמי הניהול. שיעורי העמלה נקבעו על ידי שר האוצר לפי סוג הקרן: קרנות שקליות 0.25% מהנכסים, קרנות מנייתיות 0.8% ושאר הקרנות 0.4%. בשלב מאוחר יותר נכנסו הקרנות הכספיות שמשלמות 0.125%.
המודל שנקבע ניתק את הקשר בין כמות הפעולות שמבצע הלקוח לבין העמלה שהוא משלם, אבל גם לא מקיים קשר כלשהו לעלויות הבנקים. אין שוני מהותי מבחינת עבודת יועץ ההשקעות או מבחינת העלות לבנק כאשר היועץ רוכש עבור הלקוח קרן מנייתית בעמלה של 0.8% ולא קרן שקלית בעמלה של 0.25%. כך שאין גם סיבה הגיונית לגבות עמלה גבוהה יותר על קרן מנייתית, מלבד העובדה שמדובר בפשרה.
ברשות רגועים
המודל עבד יפה חמש שנים עד שבמארס האחרון יצאה הרשות עם רעיון חדש-ישן: הבנקים לא יגבו יותר עמלות הפצה מהיצרן, אלא עמלות קנייה ומכירה ישירות מהלקוח. הטריגר ליוזמה הוא הערכות להפצת קרנות נאמנות זרות בישראל. לטענת הרשות, הזרים גובים דמי ניהול נמוכים במיוחד ולא ריאלי לגבות מהם עמלות בשיעורים הנהוגים כאן.
בבנק ישראל לא אהבו את הרעיון. מבחינתם מדובר בהעברת כספים נטו מהבנקים לבתי ההשקעות ובפגיעה בציבור. מנהלי קרנות הנאמנות לא יורידו את דמי הניהול בשיעור עמלת ההפצה שבוטלה, ואילו הבנקים יגבו עמלת קנייה/מכירה שתפצה אותם על ההפסד, כך שבסופו של דבר רוכשי קרנות הנאמנות ישלמו יותר. בשלב הבא הבנקים יותקפו לאחר ההתייקרות בעלות לצרכן, וכך תקופת מה לאחר ביטול עמלות ההפצה יבקש המחוקק להגביל את עמלות הקנייה והמכירה של הבנקים, והכנסותיהם יפגעו.
ברשות שמעו את הביקורת של בנק ישראל, הבינו שההצעה במתכונתה הנוכחית לא תעבור, וחזרו לשולחן השרטוטים. וכך לפני שבוע יצאו עם רעיון חדש: עמלות ההפצה בקרנות המנייתיות יקוצצו במחצית ל-0.4%, כשבמקביל מנהלי הקרנות יורידו לחצי שנה את דמי הניהול באותו שיעור, כך שהלקוח יקבל את ההוזלה במלואה.
אגב, לרשות אין סמכות לשנות את העמלות, כך שגושן יצטרך לשכנע את שר האוצר בנכונות הצעד. אחרי שהשר יחתום על התקנה, ועדת הכספים תאשר ובא לציון גואל.
מבחינת הרשות, הקטנת עמלות ההפצה בקרנות המנייתיות תאפשר לקרנות הזרות להיכנס לישראל ללא בעיה. גם לגבי הבנקים רגועים שם. בהיקף הנכסים הנוכחי של הקרנות המנייתיות, כ-12 מיליארד שקל, הבנקים יפסידו כתוצאה מהמהלך הכנסות של כ-50 מיליון שקל. זהו סכום זניח עבורם ואין צורך לרחם עליהם. בנוסף, יתוקן עיוות היסטורי כי הרי, כאמור, אין זיקה אמיתית בין שיעור עמלת ההפצה לעלות הפעולה לבנק.
הבנקים לא פראיירים
ובכל זאת, ההצעה של הרשות רחוקה מלהיות נטולת פגמים. נניח בצד את העניין העקרוני של שינוי סטטוס קוו באופן חד צדדי תוך הפרת הבנות ישנות הרי לרגולטור בישראל מותר לעשות כל שחשקה נפשו. הנה תמיהה אחרת: הרי רק לפני כמה חודשים הסבירו ברשות שצריך לבטל את עמלות ההפצה בכל סוגי הקרנות כדי שהזרים יגיעו. אז איך זה שלפתע מספיק לבטל רק חצי מעמלת ההפצה בסוג קרנות אחד כדי שהזרים יבואו בשמחה? איך בדיוק הורדת עמלת ההפצה בקרנות המנייתיות ל-0.4% היא הפתרון לבעיית ההפצה בקרנות הזרות? לגושן פתרונים.
הבעיה הקריטית היא העלות לצרכן. הבנקים לא פראיירים, אם הרשות תנקוט צעד חד צדדי ותפחית עמלות הפצה, סביר שהם יפצו את עצמם על אובדן ההכנסות בייקור עמלות אחרות. מספיק שעמלת דמי ניהול ניירות ערך תתייקר ב-3 עשיריות פרומיל כדי לפצות אותם על אובדן ההכנסות.
לא נתפלא אם הבנקים, באופן לא מתואם כמובן, ייקרו את העמלה תוך שהם מסבירים כי היא לא עודכנה על ידי הבנק בשנים האחרונות. זה אפילו נכון. לאומי "עדכן" את העמלה לאחרונה באוקטובר 2006, ובנק הפועלים ביוני 2008. כך שהלקוח לא ירוויח כי ההוזלה בעמלה אחת תקוזז על ידי עלייה בעמלה אחרת.
ויש גם בעיה נוספת. הורדת דמי הניהול בקרנות בשיעור הפחתת העמלה היא לחצי שנה בלבד. זאת "כדי לא לפגוע בזכויות הקניין של מנהלי הקרנות". אבל מה יקרה אחר כך? מי ימנע ממנהלי קרנות הנאמנות להעלות בחזרה את דמי הניהול? הרי תמיד יהיו המון הסברים טובים מדוע חלק גדול מההוזלה צריך להישאר בכיס של בתי ההשקעות.
ברשות אופטימיים. הם מאמינים שהבנקים לא יעלו עמלות אחרות כי כניסת הזרים תגדיל את שוק הקרנות ואת העוגה כולה כולל הכנסות הבנקים. ולגבי מנהלי הקרנות, גושן ואנשיו סבורים באמת ובתמים כי התחרות תעשה את העבודה, ואלה לא יעלו בחזרה את דמי הניהול. והנה קיבלנו ניסוי בשיווי משקל תחרותי. יכול להיות מעניין. רק שכפי שפתחנו, אם בסופו של דבר הוא יכשל, הצרכן ישלם עוד 50 מיליון שקל בשנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
