אברהם פארמה מחזירה לחיים מוצר שטבע ויתרה עליו בעבר

ברת אברהם פארמה הנכנסה לשלב IIb (ניסוי יעילות רב מרכזי) של הניסויים הקליניים בתרופה שלה למניעה ועיכוב אלצהיימר.

הניסוי ייערך ב-190 חולים בכ-20 מרכזים רפואיים באירופה.

התרופה, שמשולבים בה חלקים משתי תרופות שפותחו בישראל - האזילקט של טבע והאקסלון של נוברטיס שמקורה באוניברסיטה העברית - פותחה על-ידי טבע במשך 10 שנים.

היא עברה אצל טבע תהליך שכלל ארבעה ניסויים קליניים, אך לבסוף טבע החליטה לוותר על התרופה מסיבות אסטרטגיות לאחר שלב IIa (יעילות ראשונית) של הניסויים, ולאחר שהושקעו בה עשרות מיליוני דולרים.

נראה, כי הסיבה לוויתור של טבע הייתה שהפרויקט ארך זמן רב, ואף שהושגו תוצאות יעילות משביעות רצון בשלב היעילות הראשונית, עלו שאלות לגבי אורך חיי הפטנט.

כיום המוצר המשולב אינו מפר פטנטים של המוצרים הקודמים.

התרופה החדשה פותחה בשיתוף פעולה של שלושה מדענים: פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין - מפתחת האקסלון מהאוניברסיטה העברית; פרופ' מוסא יודעים - ממפתחי האזילקט; ופרופ' מיכאל חורב מאוניברסיטת הרווארד. היא נרכשה על ידי טבע מהמוסדות האקדמיים הרלבנטיים, אך טבע ויתרה עליה והיא הוחזרה ב-2007 ליישום (חברת המסחור של האוניברסיטה העברית) ו-TRDF (של הטכניון).

לאחר שנה, התרופה נרכשה שוב לפיתוח על-ידי צוות של שני יזמים, שהקימו סביבה את חברת אברהם פארמה, במימון של יישום, שחלקו הגיע ישירות מתקציבה של רוזין.

בחברה הושקעו עד כה 9 מיליון דולר. לפני חודשים אחדים קיבלה אברהם פארמה השקעה של כ-1.5 מיליון דולר מקרן פונטיפקס שבראשות אלי הורביץ, ו-1.5 מיליון דולר מכלל תעשיות ביוטכנולוגיה, שבה שותפה טבע. כך שבעקיפין, טבע חזרה להשקיע במוצר.

טבע הייתה אמנם מוטרדת מאורך חיי הפטנט של המוצר, אך לטענת המשקיעים החדשים, היום מוגנת המולקולה על-ידי פטנט שונה.

אברהם מעסיקה היום ארבעה אנשים בלבד, שניים מהם יזמים בעלי ניסיון המוכרים בתעשיית הביומד הישראלית.

ד"ר דוד ורשבסקי, ד"ר לביולוגיה מולקולרית, היה סגן נשיא לפיתוח עסקי בקרן פרמאונט (המוכרת לתעשיית הביומד הישראלית כמייסדת חברת קריקס), וכן מייסד ומשמש יו"ר חברת Xennex, שפיתחה מאגר מידע לתחום התרופות המבוסס על הידע של מכון ויצמן. בעבר היה ורשבסקי שותף לתחום מסחור הטכנולוגיה באוניברסיטת מסצ'וסטס בארה"ב.

ד"ר וינסנט זוראוסקי היה ממייסדי חברת Centocor שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-4.9 מיליארד דולר במניות; ייסד וניהל את Apollon, שנמכרה ל-Wyeth, בין היתר על בסיס שת"פ קודם בין החברות בתחום האלצהיימר. זוראוסקי שימש ראש תחום הפיתוח העסקי בחברת המסחור של אוניברסיטת פנסילבניה טרם הגעתו לקומפיוג'ן.

השניים הכירו בקומפיוג'ן, שם שימש זוראוסקי מנכ"ל החברה-הבת האמריקנית, וורשבסקי ששימש תחתיו מנהל הפיתוח העסקי. בסוף 2002 הקימו השניים את Varinel, חברה לפיתוח תרופות למחלות נוירולוגיות ניווניות על בסיס מחקרים ממכון ויצמן והטכניון. ורינל עדיין פעילה ומפתחת מוצרים בשלבים מוקדמים.

הגנה, עיכוב וטיפול

ורינל הוקמה במקור סביב ההמצאות של פרופ' אברהם ורשבסקי ז"ל, אביו של דויד, ושל חבריו החוקרים - יודעים (ממציא האזילקט) ופרופ' מתי פרידקין. כאשר ורשבסקי האב נפטר במפתיע, העמיק הקשר בין יודעים לורשבסקי הבן, מה שהיווה את הבסיס להקמת החברה הנוכחית.

כשחיפשה החברה שם להיקרא בו, הוחלט לבחור במקום או דמות מהתנ"ך, וכך נבחר השם אברהם, גם כמחווה לפרופ' ורשבסקי.

המולקולה של החברה משלבת בין חלקי תרופות שהוכחו כיעילים נגד אלצהיימר והפועלים כל אחד על מנגנון שונה. המולקולה מכילה עוד רכיב אשר פועל על מנגנון מוכר של טיפול בדיכאון וחרדה, שמוחרפים על-ידי המחלה.

יזמי אברהם ומשקיעיה מאמינים כי שילוב של הרכיבים הללו בתרופה אחת במקום בכמה תרופות יעניק יתרון גם בביצועי התרופה וגם בעמדה העסקית.

בניסויים שערכה טבע במוצר הוא נמצא בטוח, וכן נמצא כי התרופה משפיעה על הגוף כצפוי - העלאה או הורדה של רמות בדם של חומרים הקשורים למחלת האלצהיימר.

אולם, המוצר לא הגיע לשלב שבו נבחנה התועלת שלו בשיפור ממשי של מצב החולים. כעת, חובת ההוכחה הזו היא על אברהם פארמה.

בשנים האחרונות הגיעו מעט מוצרים נגד אלצהיימר לשוק, וזאת למרות שהחברות הוציאו הון עתק בתחום. "החברות שמו דגש רב על תרופות שמפרקות את החלבונים שמצטברים במוח במסגרת מחלת האלצהיימר (בטא-אמילואידים)", אומר ורשבסקי, "אך רוב התרופות נמצאו לא יעילות מספיק. עולה ההשערה כי כאשר כבר נוצרת הצטברות החלבונים הללו, זה מאוחר מכדי לשפר את מצב החולים.

התקווה שלנו היא כי המוצר יהיה יעיל בעיכוב התפתחות המחלה עוד לפני שלב זה. החלום הגדול מכל הוא כי המוצר יתאים לשימוש באוכלוסייה שסובלת מפגיעה קוגניטיבית קלה, שמופיעה כשלב מקדים לאלצהיימר ושסובל ממנה נתח שוק גדול יותר".

ורשבסקי מאמין כי 9 מיליון הדולר שגויסו יספיקו לסיום הניסוי הקליני. במקרה כזה, תוצאות הביניים צפויות במהלך 2011 והתוצאות הסופיות במחצית השנייה של 2012. בהנחה שהתוצאות יהיו טובות, ניתן יהיה לבצע על בסיסן הסכם אסטרטגי.