איך הופכים עו"ד, היי-טקיסט ובוגר ישיבה לכותבי ערכים בויקיפדיה?

ממש לפני שאני יוצאת מהמפגש עם חבורת הוויקיפדים, הם זורקים לעברי שאלה מתגרה. "איך את חושבת שייראה הערך שנכתוב עלייך?". אני שוקלת לרגע אם מדובר במניפולציה מנומסת שנועדה לוודא שהם יצטיירו טוב או בניסיון אחרון לתהות על קנקני. אחרי הכול, לא כל מרואיין יכול לדמיין בקלות כזאת את האפשרות שיתגמל את המראיין בטקסט חוזר, ועוד באחד האתרים הנצפים ברשת - 34 מיליון צפיות בספטמבר האחרון על-ידי 1.4 מיליון גולשים. אמנם האתר פתוח לכל, אבל מי שנמצא חזק בעניינים ומתמצא בתוכנה יכול בקלות לשרטט את המיני-פרופיל הבא שלכם, זה שיופיע בעמוד הראשון בכל חיפוש בגוגל ויקבע רושם ראשוני לפני כל דייט או ראיון עבודה.

בסופו של דבר אני ממליצה להם לא להאמין לכל מה שכתוב בגוגל ובעיתונים, המקורות החביבים על כותבי ויקיפדיה בכל מה שנוגע לאקטואליה ולתרבות פופולרית. נשמע בעייתי עבור מי שמתיימרת להיות האנציקלופדיה של הדור הבא? כתבו בעצמכם משהו יותר טוב וגבו אותו במקורות מוסמכים. ממילא כולם כאן מתנדבים.

5 כותבים הגיעו לפגישה בדירתו של דרור לין, 35, עורך דין בתחום הביטוח המשמש מזכיר עמותת ויקימדיה בישראל, שוויקיפדיה היא המיזם המרכזי שלה. הראל קין, 31, הייטקיסט המשמש ביורוקרט ואחד מ-4 האנשים בעלי הסמכות הגבוהה בוויקיפדיה. קין משמש גם בורר במחלוקות שבין הוויקיפדים, ויש הרבה כאלה. עוד בפגישה בני הזוג יפתח שפיר, 60, ודליה (דקי) רובין, 51, מהרצליה. הוא חוקר בכיר במכון למחקרים אסטרטגיים, היא אמנית שמתמחה בערכים ארכיאולוגיים. מגיע גם אביעד תאני, 26, מרעננה, סטודנט למדעי הדתות מאוניברסיטת תל-אביב. הצעיר שבחבורה הוא נחי אברהם, 22, מפתח-תקווה, יוצא הישיבות החרדיות נחלת דוד וגרודנה שעל יד פוניבז', שהשתחרר מצה"ל לפני חצי שנה.

כמה מהם רואים זה את זה לראשונה. אמנם מדי פעם נערכים כנס או סיור שמפגישים בין האנשים שמאחורי ויקיפדיה, אבל העבודה בסופו של דבר היא בבית, מול המקלדת. לדברי קין, גם אז האינטראקציה בין העורכים הכבדים חזקה מאוד. "יש לנו דימוי של אנשים שכותבים לבד בוואקום, וזה רחוק מלהיות ככה. מי שכתב את הערך מאוד רוצה לקבל מחמאות והערות בונות. כל ערך עובר הרבה ידיים שמתקנות, ויש הרבה התייעצויות".

- ועדיין, רוב הדיונים חסרים את המגע האנושי פנים אל פנים.

"ויקיפדיה היא סוג של תחביב אצל אחוז קטן באוכלוסייה שקשה לאפיין אותו, ועדיין אנשים נשאבים פנימה על רקע חברתי. הייתי מרחיק לכת ואומר שזה סוג של חיי חברה. כמה מהכותבים, ורואים את זה בקלות במפגשים, הם אנשים שהצד החברתי הוא לא הצד החזק בחייהם, וזה ממלא להם אולי את החוסר".

ההערה הזו מעוררת אי-נחת אצל לין, שמזנק מהספה. "לא כולם בחדר מסכימים עם הראל על המשפט האחרון, או.קיי?". קין מסייג מעט את הדברים. "אמרתי כמה, בסדר? אין ספק שמלעשות רק קופי פייסט אף אחד לא היה נשאב פנימה. תחושת ההשתייכות לקהילה מאוד חזקה כאן, וכוללת המון פוליטיקה. חלקה נובעת מאידיאולוגיה ויקיפדית. המקרה הקלאסי זה מחקנים נגד מכלילנים".

- תוכל לתרגם לעברית?

"האם ויקיפדיה צריכה לטפל רק בנושאי ליבה קלאסיים של אנציקלופדיות, או שכל מי שהגיע למקום שלישי ב'כוכב נולד' אתמול בערב יכול לקבל ערך כי הוא מפורסם. הקרב האידיאולוגי בין המחנה ששואף להכליל הכול מול זה שמעדיף למחוק אזוטריה מניע המון דלק בדיון הוויקיפדי, וגם משפיע על היחסים ברמה הבינאישית".

- יש אנשים שלא מדברים בגלל זה?

"ודאי. יש כאלה שפרשו מוויקיפדיה בטריקת דלת בגלל דברים כאלה. זה תחביב עם המון אגו. אנשים מרגישים שהם כותבים אנציקלופדיה לדורות. שמה שהם כותבים הוא בבחינת הישג אישי שיישאר לנצח, ולא מתאים להם שמישהו יפקפק באיכות עבודתם או ישנה את מה שכתבו".

- איזה ערך מעורר הרבה אמוציות?

"זה יכול להיות הערך הכי מטומטם בעולם. פוליטיקה היא דווקא הדוגמה הכי בנאלית".

אביעד תאני: "יש ויכוחים שאתה לא מעלה בדעתך שייצרו כל-כך הרבה רעש, למשל אם לקרוא לבתי הכנסת הרפורמיים ברומניה 'בית כנסת' או 'היכל'. היה ויכוח גדול, עד שהיה צריך לערב בורר".

דרור לין: "בוויכוח אם לכתוב טורקיה בט' או בת' אנשים הביאו אסמכתות ממכתבים ששלח בן-גוריון לראש ממשלת טורקיה. השאלה אם לכתוב שבדיה בב' או בשני ו"וים הגיעה לתלונות במשטרה. ואני לא צוחק".

קין: "אבל זה היה בן-אדם ממש מעורער. אנשים מיושבים בדעתם יכולים להתווכח במשך חודש איך לתעתק סוג של קקי של ציפורים".

אחד הערכים הפופולריים: זין

המתיחות שבין המחנות מתבטאת בדיאלוגים המתלקחים בין דרור לין להראל קין, שמתפלץ מחדש בכל פעם שלין מזכיר בגאווה עוד ערך אזוטרי שהכניס למאגר. לין כתב 4% מהערכים בוויקיפדיה העברית, המונה כיום 111 אלף ערכים, ובחישוב מהיר - הוא עומד מאחורי כ-4,400 מהערכים שמופיעים בה. לצד פרויקטים שאפתניים כמו כתיבת ערכים על האפיפיורים לדורותיהם, הוא מתהדר בערך מושקע על המתקנים בדיסנילנד ("יום אחד 'הבית המכושף' יהיה ערך מומלץ", הוא מבטיח לי בגאווה) ועל כפר קטן באוהיו ששמו ירושלים. מכאן כבר לא צריך הרבה כדי שקין יתעורר. "הוא כתב על כפר בן 119 תושבים רק בגלל שהוא נקרא ירושלים", הוא מלין על לין. "מי שהקליד ירושלים הצטרך לבחור בין ירושלים שלנו לירושלים של ה-119 איש האלה, את מבינה את האבסורד?".

 ויקיפדיה ישראל / צלם: שחף הבר

לין כמובן מתגונן: "על כל טענה העליתי טענה נגדית. כשטענו נגדי שהכפר קטן מדי הראיתי שבנמרוד ברמת-הגולן יש רק 9 אנשים".

קין לא נרגע: "אבל זה יישוב בארץ, לא כפר נידח באוהיו. לפעמים האזוטרי בוויקיפדיה חשוב יותר מהלא אזוטרי. ידעת שיש לנו ערך על סילנד? אסדת קידוח ליד אנגליה שהכריזה על עצמאות".

לין מתמוגג: "זה ערך מאוד יפה. גרמניה הכירה בה כמדינה. מה לעשות שלפעמים האזוטרי הוא בדיוק מה שמחפשים. כל חדר בבית הלבן קיבל אצלנו ערך, אם מחר יהיה איזה טקס חשוב באחד החדרים, יהיה לך מידע עליו".

את קין זה לא משכנע: "הרבה מזה מיותר. מאוד יכול להיות שיש על סילנד יותר מידע מאשר על כל גואטמלה".

יתר הוויקיפדים פחות נחרצים. "אז נרחיב את הערך על גואטמלה. למה למחוק את סילנד?", מרגיע אותו נחי אברהם. "נכון שיש הרבה ערכים אנקדוטליים שלא תמצאי באף אנציקלופדיה רגילה, כי זה מה שעניין את הכותבים. אבל אנחנו משתדלים לא להיות מושפעים מהרייטינג שיהיה לערך בבחירה על מה לכתוב".

אברהם יודע על מה הוא מדבר. אחד הערכים הכי פופולריים הוא זין. גם סקס ופורנו רצים חזק. "אין הרבה אנשים שמתעניינים במגמות בכנסייה במאה החמישית לספירה, ויש עוד פחות אנשים שמסוגלים לכתוב את זה", מודה גם קין. "בראייה אנציקלופדית קלאסית זה חסר. היה לנו פעם עורך שהתחביב שלו היה לאסוף מידע על ח"כים, ובתקופה שהיה פעיל הערכים על חברי-הכנסת היו מאוד מעודכנים. עכשיו קצת פחות".

- יש בכלל יד מכוונת, או שכל אחד כותב על מה שבא לו?

אברהם: "אין סידור עבודה. כל אחד כותב על מה שבא לו. יש ערכים שכתבתי שאם אבדוק כמה אנשים צפו בהם, יחשכו עיני, אבל הערך הוא ראוי. ערכים ממש בעייתיים עולים להצבעה על מידת חשיבותם. מתקיים דיון, ואם העורכים לא משתכנעים, הערך נמחק".

"פונים אלי דוגמניות וזמרים שהערך על שמם מועמד למחיקה כדי שאעזור להם", מוסיף איציק אדרי, דובר ויקיפדיה. "יש דוגמנית שלא אציין את שמה, שמטרידה אותי לאחרונה כדי שאתערב למענה. היא יודעת שאם אתה לא בוויקיפדיה, אתה לא קיים".

- קצת נסחפתם. אתם עדיין לא האנציקלופדיה האולטימטיבית, אלא עוד מקור מידע שעולה בגוגל.

הוויקיפידים משתדלים לשמור על כללי הנימוס, אבל ניכר שההערה הזו לא באה להם טוב. כל אחד מהם מפציץ אותי בדוגמאות שאמורות להכיר בעליונותה של ויקיפדיה על האנציקלופדיה העברית, לא פחות.

שפיר: "תפתחי את האנציקלופדיה העברית בערך 'אריאל שרון'. יתברר לך שהדבר האחרון שעשה בחייו היה להקים את מפלגת שלומציון. כשמייקל ג'קסון נפטר בדקתי מתי עדכנו את הערך בוויקיפדיה האנגלית. לקח להם בערך דקה. ויקיפדיה מעודכנת היום יותר מכל אנציקלופדיה".

- עם כל הכבוד להתעדכנות, מה עם אמינות?

לין: "באנציקלופדיה העברית כתבו שלאה גולדברג נולדה בקובנה שבליטא, כשלמעשה היא נולדה בכלל בגרמניה. אבל לכי תתקני את הטעות הזאת עכשיו, כשההוצאה לאור כבר לא קיימת. לא תהיה אנציקלופדיה אחרת בדורנו, ולכן אנחנו משקיעים בזה כל-כך הרבה. רוב מאגרי המידע הקיימים הם בתשלום, ולאנשים אין מקום בבית להר הזה שנקרא האנציקלופדיה העברית, ולספריות ציבוריות כבר לא הולכים כשאפשר למצוא הכול בגוגל. ככה שאנחנו הופכים לאלטרנטיבה מובילה. אצלנו גם לא נגמר המקום, כמו באנציקלופדיה העברית שבה האות א' קיבלה 6 כרכים ולאות ת' בקושי נשאר מקום, כי נגמר הכסף".

"אי-אפשר לתבוע אותנו"

אם באנציקלופדיות הוותיקות נתנו לאבק לשקוע כדי לעכל את המתרחש, הרי שבוויקיפדיה מתחילים החיפושים אחר הערך עוד בשלב ששמו של האדם נתון תחת צו איסור פרסום, כמו במקרה ענת קם. "המון אנשים חיפשו את הערך הזה עוד לפני שהוא היה קיים", אומר תאני. "היה ויכוח גדול אם היא מצדיקה ערך לפני שהפרשה התפוצצה וגם אם לקרוא לו 'ענת קם' או 'פרשת ענת קם', כי היו טענות שהיא כשלעצמה לא מספיק מעניינת כדי לקבל ערך".

- אתם לא רואים את עצמכם כפופים לצווי איסור פרסום ולצנזורה?

לין: "התשובה היא פשוטה. ויקיפדיה היא לא מקום למחקר ראשוני. כל דבר צריך להיות מגובה במקורות. אם יש מקור ישראלי או זר, אפשר לכתוב. אנחנו לא מעבירים לצנזורה ערכים. קרה שכתבו לנו חיילים, 'אתם כותבים סודות צבאיים, תמחקו מיד', אז הראינו שהמקור הוא בג'יינס או במגזין זר אחר והשארנו".

- איך מתמודדים עם הוצאות מהארון של מפורסמים?

לין: "קיבלתי מכתב מעורך הדין של איציק כהן שדרש שנסיר את ההתייחסות למיניות שלו, אחרי שהוא כבר דיבר על זה בראיון ל'מעריב'. הצעתי להם שזה לא יוזכר בפסקת הפתיחה אלא בהמשך, הם הסכימו ובאמת הורדנו את זה לסוף. היה דיון גדול אם לכבד את הבקשה, והחלטנו שזה עדיין מציג את המידע לקורא, למרות שהרבה מסתפקים בפסקת הפתיחה ועוברים הלאה".

תאני: "לעומת זאת בקטגוריה על אמנים הומוסקסואלים, החלטנו אחרי דיון ארוך לדרוש שלזהות המינית תהיה השפעה מכרעת בהתפתחות הקריירה של אותו אמן, כדי ששמו ייכנס לערך. לכן דנה אינטרנשיונל ועברי לידר יהיו בפנים, ויהודה פוליקר בחוץ. הוחלט שהיצירה שלו לא הושפעה מזה באופן דרמטי. זה כמו שהיטלר לא יופיע בקטגוריית הצמחונים, למרות שהיה צמחוני. החלטנו שצמחונות היא לא מרכיב חשוב בזהות שלו. אצל א"ד גורדון, למשל, היא חלק מההגות".

- השתכנעתי. התמודדתם עם תביעות דיבה?

לין מזנק: "ויקיפדיה היא לא גוף משפטי, כך שאי-אפשר לתבוע אותנו. היתה הוצאת ספרים שזכתה בתביעת דיבה שהוגשה אישית נגד עורך בכיר אצלנו. הוא כתב בדיון שקיימנו בעניינה ב'דף השיחה', שהיא מנצלת יוצרים צעירים, ולטענתה היא הפסידה בגללו חוזים".

- קצת הגזימה, לא?

"הוא לא ערער מסיבות אישיות. מתי כספי כתב השמצות על גרושתו. מחקנו את זה והוא טען שהמחיקה היא דיבה, איים בתביעה ומאז לא שמענו ממנו. כשאנחנו מקבלים מכתבים מעורך דין, אני מתקשר ומסביר שלתבוע אותנו זה כמו לתבוע לוח מודעות. יותר יעיל להיכנס לערך עם מקור או אסמכתה ולתקן בעצמך. עד עכשיו כולם השתכנעו".

אברהם: "מי שמתחיל להתעסק איתנו משפטית, אנחנו מוחקים אותו. תנועת אם תרצו לא אהבה את איך שהיא מוצגת, אז מחקנו אותה".

- זו גישה תבוסתנית - לתת לאנשים לשכתב או למחוק חלקים ממציאות שלא נוחה להם.

לין: "ואם יש להם אסמכתה שמגבה אותם? ויקיפדיה מספיק חשובה כדי שכל מי שהוא משהו ירצה שייכתב עליו ערך. אם מישהו מאיים עלינו, כנראה שהוא לא מספיק חשוב ואפשר לוותר עליו. תלוי כמובן מי. אם שמעון פרס ידרוש למחוק את הערך על אודותיו, זה לא יקרה. עם כל הכבוד לנשיא המדינה".

"היה ויכוח לגבי חיזבאללה"

אי-אפשר שלא להתייחס לפוליטיקה, הנושא הנצחי שמפרנס את הקרבות הוויקיפדיים. בפרט שמקרה קיצוני במיוחד הגיע למשטרה אחרי שכותבים, שלדברי לין נמנים עם הימין הקיצוני, איימו על עורך שניסה למנוע מהם גישה לערכים: "הם השיגו את הטלפון שלו והתחילו לאיים עליו, עד שלא היתה ברירה אלא לערב את המשטרה".

הכפר בילעין עבר אינספור תיקוני עריכה בתיאור המאבק על גדר ההפרדה המוקמת בשטחו. נערכו הצבעות לגבי השאלה אם המאבק הוא חמוש ואם המפגינים הישראלים הם פעילי שמאל קיצוני או שמאל רדיקלי. ההתיימרות לשמור על ניטרליות מתגלה לעתים קרובות כתמימה ובעיקר כטרחנית, כמו במקרה של חיזבאללה.

"השאיפה של ויקיפדיה היא שאנשים משני הצדדים יכתבו יחד ויצטרכו להסכים", אומר לין. "היה ויכוח ארוך לגבי חיזבאללה, איפה להכניס את האזכור שהוא ארגון טרור, בסוף המשפט הראשון או בסוף הפסקה הראשונה, וכנגזרת מזה איפה יוזכר שהוא מפלגה".

- מועצת יש"ע הצהירה לפני כמה חודשים על פתיחת קורס לכתיבה ציונית בוויקיפדיה. מצאתם את עצמכם מתגוננים?

קין: "לא הרגשנו את זה במיוחד. התרשמתי שהם כיוונו יותר לכתיבה בוויקיפדיה האנגלית, שנתפסת בארץ כאנטי-ישראלית. כנראה שהמציאות כפי שהיא משתקפת לעיני הקוראים שם לא מאוד נעימה. אני לא מאושר במיוחד מהקורס הזה ובטח שלא מהפרסום שהוא עשה לנו. הוויקיפדיה העברית מאוד מאוזנת וניתנת לעיכול על-ידי רוב הקוראים הישראלים. מבחינה פוליטית אנחנו בין מרצ לאיחוד הלאומי".

- איך זה שלא ראיתי אצלכם ערך על תהליך השלום?

אברהם: "אולי כי אין תהליך כזה?".

לין: "כתבתי ערך על ועידת מדריד כי זה נקודתי, אבל להתחיל לסקור את זה לאורך השנים? זה נורא קשה".

אברהם: "זו עבודה סמינריונית ממש. גם הערך על משפט עברי הוא על הפנים, אבל אין לי כוח לשבת עליו. זה סיפור".

תאני: "לפעמים ערכים גם כתובים ממש רע. 'אלוהים', נגיד. כתבתי אותו מחדש".

"נפגשים עם אנשי אקדמיה"

שאלת האמינות עולה בכל דיון סביב ויקיפדיה. עד כמה מתמצאים כותבי הערכים בתחום שבו הם מתיימרים לכתוב, וכמה מהר מתוקנות טעויות ומה שמכונה בלשון ויקיפדית "השחתות", שעולות על רמת התחכום של "נופר שולטטתתתת1!!".

בוויקיפדיה מבטיחים שזה עניין של דקות, למרות שיש לא מעט סיפורים משעשעים על ערכים שהטעויות המביכות התנוססו בהם בגאון במשך ימים. הידעתם למשל שמלחמת יום כיפור פרצה בגלל אתר האינטרנט הנוראי של קופת חולים כללית? היה כתוב בוויקיפדיה.

התשובות שמספקת החבורה לא ממש מרגיעות. מסתבר שרוב הכותבים מבינים במה שהם כותבים בדיוק כמו כל אחד שהיה מחפש בארכיונים ומסכם את החומר בצורה אינטליגנטית. קחו את שפיר, למשל, חוקר במכון ללימודים אסטרטגיים, שעומד בראש פרויקט "המאזן הצבאי במזרח התיכון", ומצהיר שלא כתב מעולם על נושא שקשור לתחום המחקר שלו. "לא יעלה על דעתי לכתוב או לתקן ערך שהוא בתחום העבודה שלי. אני כותב במסגרת המכון שמשלם לי משכורת ויש לי מחויבות כלפיו. ובוויקיפדיה אעדיף לכתוב על יהדות, צילום, מוזיקה. דברים שאני עושה בכיף".

והוא לא היחיד. בוויקיפדיה מברכים על זה במידה מסוימת, כפי שמסביר לין: "לפעמים אנשי מקצוע כל-כך שקועים בתחומם שהם כבר לא מבחינים בין עיקר לטפל. כותבים איזו פסקה של האידיאה פיקס שלהם, שכתובה רע כי זה לא כתוב בצורה אנציקלופדית, אלא כמו קטע ממאמר. ואם מוחקים אותה, הם נעלבים ולא שבים".

- אז ויתרתם על האקדמיה?

לין: "בכלל לא. אנחנו נפגשים מדי פעם עם אנשי אקדמיה לשכנע אותם שיכתבו לנו. מכון ויצמן ערך תחרות נושאת פרסים בין הסטודנטים בכתיבת ערכים לוויקיפדיה בתחום האופטיקה. נכתבו 60 ערכים ברמה מאוד גבוהה. באוניברסיטה העברית נערכה תחרות דומה בדיני נזיקין, רק בלי פרסים כספיים, וגם זה מכוסה עכשיו בצורה טובה".

- אתם לא חוששים מכותבים מקצועיים של גופים מסחריים, שכמו טוקבקיסטים בשכר, יכתבו ערכים מנקודת מבט אינטרסנטית?

קין: "הם לא באמת יודעים להשתלב ולכן הניסיונות שלהם די שקופים. זו לא חייבת להיות חברה מסחרית גדולה. לפעמים קולטים איזה סופר ילדים כושל שהוציא ספר ורבע בהוצאה עצמית ובא וכותב על עצמו. אפילו שם המשתמש שלו זהה לשם הערך".

- יש בטח מתוחכמים יותר.

לין: "אין לנו בעיה כל עוד התוכן נכון ומדויק. אם הם ינסו לשתול קישורים מסחריים בכל מקום, זה כבר בעייתי. בכל מקרה, הדרישה שלנו לגבות במקורות אמורה לנטרל את זה. ובמקורות אנחנו מתכוונים לעיתונים. בלוגים ופייסבוק לא נחשבים בהקשר הזה".

- גם אתם חלק מרשת. זו תפיסה שמרנית לסמוך בסוף רק על העיתונות המודפסת. חוץ מזה שגם עיתונאים טועים.

"אני מפנה לכתבה, והקורא ישפוט אם היא אמינה בעיניו".

וקין מוסיף: "אנחנו יודעים מתי עיתונאים באמת באים אלינו. כשיש מוות שתופס אותם בהפתעה. כשהים לקח את רפול ב-2006, עיתון 'הארץ' הגדול, עם הארכיון בן ה-70 שנה, ציטט מאיתנו בטור על הביוגרפיה עליו. כי זה היה לו נוח".

רובין: "ויקיפדיה זה מקור להתחיל לעבוד איתו, וככזה הוא מעולה. אני התחלתי לערוך בעקבות טעויות שגיליתי בערכים. הערתי והציעו לי לתקן אותן בעצמי, וככה נשאבתי פנימה. אני אמנית שכותבת בוויקיפדיה על ערכי יסוד בגיאולוגיה, ומתייחסת לזה במלוא הרצינות. פותחת ספרים, יוצאת לסיורים ומה לא. כשגיליתי שהבן של מי שהתקין לי מזגן בבית בחר ללמוד גיאולוגיה אחרי שקרא על התחום בוויקיפדיה, התרגשתי מאוד. הצלחתי לגעת בחיים של מישהו שאני לא מכירה".

- נראה לך ראוי שהילדים שלך מסתמכים בשיעורי-הבית על ויקיפדיה?

שפיר מחייך: "קודם שיכינו שיעורים. דקי ואני נעזרים בה כל הזמן. נכנסנו למסעדת דגים באיטליה, וחיפשתי דג שאכלתי לפני המון שנים, אבל הכול היה כתוב באיטלקית. נכנסתי לוויקיפדיה האיטלקית, הקלדנו את השמות מהתפריט וזיהינו אותו בתמונות. ומשם כבר מצאתי אותו בקלות".

"כמו להתנדב בבית תמחוי"

סוגיית התמונות היא נושא רגיש אצל הוויקיפדים. ויקיפדיה מאמינה בתמונות לשימוש חופשי, גם כשהמשתמש הוא גוף מסחרי ולא אדם פרטי. לא כולם משתפים עם זה פעולה. הצעת חוק של חברי הכנסת מאיר שטרית וזבולון אורלב מבקשת להשוות את המצב לארצות-הברית, שם תמונות שצילמה המדינה מאושרות לפרסום בוויקיפדיה. רובין מגיבה: "רוב התמונות של הפוליטיקאים הישראלים שמופיעות בוויקיפדיה צולמו בארצות-הברית. חתכו את אובמה או הילרי קלינטון מהפריים והכניסו, כי מאתר הכנסת אסור לנו להשתמש".

"להוריד מגוגל בלי רשות זה בעצם לגנוב", מוסיף לין. "כמו לקחת בוטנים מהסופר. ואם התמונה תפורסם, זה גם עלול להגיע לבית משפט. בגלל זה התארגנה קבוצה שפונה לאנשים שיש עליהם ערך ומבקשת שישלחו תמונות. כשאני נוסע לחו"ל, אני מסתכל באילו ערכים חסרים תמונות ומבקר לפעמים בנקודה שלא כל-כך תכננתי לראות, כדי להביא תמונה שלה".

הוויקיפדים מאמינים שהם פועלים מתוך שליחות. "זה כמו להתנדב בבית תמחוי", מצהיר לין. "אתה נותן מעצמך ונהנה לראות איך אחרים משתמשים בזה. אנחנו הרי לא מקבלים אגורה ורק משקיעים זמן".

בשבועות הקרובים תקיים ויקיפדיה מבצע גיוס תרומות כלל-עולמי. הכספים מועברים לבניית השרתים ולהנחלת ויקיפדיה כגרסה סטטית (על דיסק) באזורים באפריקה ובדרום אמריקה שבהם אין גישה לאינטרנט. בעיות בהתקנת הגרסה העברית אינן מאפשרות, נכון לעכשיו, מבצע דומה בישראל.

למה שהישראלים יפתחו את הארנק? "כי אם היית קונה ספר בתחום שחיפשת עליו חומר, היית משלמת עליו, לא?", אומר שפיר, "זה אותו הדבר, רק שאנחנו זמינים יותר. ואם לא היינו בחינם היו פורצים אלינו כבר מזמן".

מכאן מתגלגלת השיחה על המחשבים של אז והיום, ושפיר זוכה מאברהם לקומפלימנט 'טוב, אתה לא דוגמה, אתה חנון-על".

- התרגלתם לדימוי החנונים?

שפיר: "אנחנו מודעים לו וגאים בו. יש גרפומנים שכותבים בבלוג שלהם על עצמם, ויש אנשים שכותבים בוויקיפדיה".

לין: "תחשבי בעצמך, מה עדיף, לכתוב בוויקיפדיה או לצייץ בטוויטר שנכנסתי למסעדה ואכלתי שניצל? אנחנו לפחות תורמים משהו".