שנתיים לאחר שנטש את קידוח "תמר" והחמיץ את תגלית הגז הגדולה חוזר המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ לזירת חיפושי הנפט והגז. ל"גלובס" נודע כי שטיינמץ רכש 50% ממניות חברת פלאג'יק, המחזיקה בשישה רישיונות לחיפושי נפט וגז בשכנות למאגר "לוויתן".
גורם המעורב בעסקה ציין כי שטיינמץ יפעל באמצעות קבוצת BSGR הנחשבת לאחת החברות הגדולות בעולם בתחומי הכרייה והאנרגיה. "עם היכולות הכלכליות והמקצועיות שלו והניסיון הבינלאומי העצום שטיינמץ יהפוך לשחקן מרכזי בתחום. הוא לא בא לעשות סיבוב אלא כדי להישאר".
שטיינמץ ניהל בשבועות האחרונים משא ומתן עם איש העסקים האמריקני פרנטיס טומלינסון, שרכש באוגוסט את מניות החברה. השלמת העסקה כפופה לאישור הממונה על הנפט והגז במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן. אם האישור אכן יינתן, יוכל שטיינמץ ליהנות מהקרבה למאגר "לוויתן", ואולי אף לזכות בחלק קטן מרווחי המאגר. ל"גלובס" נודע כי אחת האפשרויות הנשקלות על-ידי פלאג'יק היא לבצע קידוח בגבול המזרחי של "ללה", המרוחק קילומטרים ספורים מקידוח "לוויתן".
הסדרי גלישה
חברת Pelagic Exploration מחזיקה בשישה רישיונות על שטח כולל של כשני מיליון ו-50 אלף דונם, הגובלים ב"לוויתן" ממערב. לפי הערכות גיאולוגים קיימת סבירות ש"לוויתן" אף "גולש" לתוך שטחו של אחד הרישיונות, המכונה "ללה" (Lela).
חוק הנפט קובע הסדרי תשלום בין בעלי רישיונות סמוכים במקרה של "גלישת" מאגר משטח רישיון אחד לרישיון סמוך. כמעט כל היזמים הבולטים בתחום חיפושי הנפט והגז התמודדו בשבועות האחרונים על הרישיונות ואפילו חברת הענק הרוסית גזפרום הביעה עניין.
שטיינמץ, שהונו נאמד ב-2 מיליארד דולר, מסוגל לפתור בקלות את בעיות המימון של החברה וכניסתו האפשרית לפלאג'יק צפויה להכות גלים בתחום החיפושים. לשטיינמץ עבר קצר אך צורב בתחום חיפושי הנפט והגז בישראל. שטיינמץ החזיק ב-5% מהזכויות בקידוח תמר באמצעות חברת STX שבה היה שותף גם הגיאולוג יוסי לנגוצקי. שטיינמץ פרש מהקידוח לאחר קריסת בנק ליהמן ברדרס באוקטובר 2008, כשהחליט כי רמת הסיכון גבוהה מדי. מספר שבועות לאחר פרישתו גילו השותפים בתמר מאגר בשווי מיליארדי דולרים.
בין לנגוצקי לשטיינמץ מתנהלת כיום בוררות בפני השופט בדימוס בועז אוקון, לאחר שלנגוצקי טען כי שטיינמץ גרם לו לאבד גם את זכויותיו בקידוח. שטיינמץ טען כי ההחלטה לפרוש מהקידוח היתה החלטה עסקית טהורה. לנגוצקי, אגב, מעריך כי אותם 5% ב"תמר", שווים כיום כ-400 מיליון דולר.
חברת Pelagic Exploration בניהולו של פרנטיס טומלינסון קיבלה במארס 2009 רישיונות לשלוש שנים מהממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן. בעלי החברה, קבוצת אנשי עסקים מארה"ב בראשות גארי ג'נקו, החליטו למכור את הרישיונות לטומלינסון באוגוסט, לאחר שהתקשו לממן את הסקרים הסיסמיים הנחוצים לצורך עמידה בתוכנית העבודה על הרישיונות.
טומלינסון, שהחזיק גם בזכויות ברישיונות "שרה" ו"מירה" נושל על-ידי השותפים האחרים ברישיונות, לאחר שלא החזיר להם, לטענתם, חוב כספי בסך 90 אלף דולר. לפני כשלושה חודשים סיכם על מכירת 10% ממניות פלאג'יק לשותפות "הזדמנות ישראלית" של אורי הלמן ורונן אלדובי, תמורת 2.5 מיליון דולר, אך העסקה טרם אושרה על-ידי משרד התשתיות.
בנוסף ניהל טומלינסון מו"מ למכירת זכויות עם שותפויות "מודיעין" ו"רציו-ים". התנהלותו של טומלינסון עוררה כעס רב במשרד התשתיות ובמשרד אף האשימו אותו ב"ספסרות רישיונות".
פלאג'יק הודיעה הבוקר כי היא מקדימה את מועד ביצוע השלב השני של הסקרים הסיסמיים. מוקדם יותר בחודש שעבר השלימה החברה סקר תלת-ממדי על שטח של כ-1,039 קמ"ר בחלק המזרחי של הרישיונות. התוצאות של שני הסקרים, על שטח כולל של 1,555 קמ"ר אמורים להישלח לקראת אפריל 2011.
את תגובתו של טומלינסון לעסקה עם שטיינמץ לא ניתן נהיה להשיג.
רקע: פעילות עסקית חובקת עולם
בני שטיינמץ, 53, נשוי ואב וארבעה מתגורר בנתניה. בחודש שעבר הוא דורג במקום ה-488 ברשימת 500 עשירי העולם של "פורבס", עם הון אישי הנאמד בכ-2 מיליארד דולר. לפי הערכות, שוויו האמיתי גבוה בהרבה.
למרות פעילותו חובקת העולם וידידותו עם אישי ציבור מוכרים כמו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, נחשב שטיינמץ לאיש עסקים דיסקרטי במיוחד ופעילותו העסקית נחשפת בתקשורת רק לעתים רחוקות. לאחרונה הוזכר שמו בזכות השקעתו המוצלחת בחברת גבריאל הקנדית המחזיקה במכרות זהב ברומניה.
בחברה, ששוויה בבורסה של טורונטו מגיע ל-2.5 מיליארד דולר, שותף גם מנהל קרנות הגידור האגדי ג'ון פולסון. שטיינמץ השקיע בחברה באמצעות קבוצת BSRG בדצמבר 2009 ומאז שילשה החזקתו (9%) את שוויה. מוקדם יותר השנה דיווחה BSRG על מכירת 51% בחברה-הבת שלה BSG-גינאה תמורת 2.5 מיליארד דולר לענקית הכרייה הברזילאית Vale. החברה מחזיקה בזכויות כרייה בגינאה שבמערב אפריקה, באחד האזורים העשירים בעולם בעפרות ברזל.
עד 1996 התמקדה פעילותו של שטיינמץ בעסקי היהלומים באמצעות קבוצת שטיינמץ שאותה ירש מאביו. הקבוצה, המחזיקה במשרדים באנטוורפן, ז'נבה, תל אביב, ניו יורק, יוהנסבורג ומומביי, נחשבת עדיין לרוכשת הגדולה ביותר של יהלומי גלם מתאגיד דה בירס. החברה רשמה השנה שיפור ניכר בתוצאותיה על רקע ההתאוששות ממשבר האשראי העולמי.
בשנות ה-90 היה שטיינמץ מבעלי קרן ההשקעות הרמיטאג', שהשקיעה במדינות בריה"מ לשעבר. כיום מחזיק שטיינמץ בעסקי נדל"ן ברוסיה ובמדינות בריה"מ לשעבר ובעסקי כרייה באמצעות חברת Cunicu, בעלת מכרות בבלקן ובזמביה.
שטיינמץ פעיל גם בתחום האנרגיה באמצעות חברת BSG-אנרגיה המבצעת פרויקטים של נפט, גז ואנרגיה מתחדשת ברוסיה ובניגריה; בחברת Koidu, הכורה יהלומים בסיירה לאון ובחברת Baku Steel בעלת מפעלי פלדה באזרביג'אן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
