המדינות המתפתחות מפסידות מדי שנה 160 מיליארד דולר בהכנסות ממסים, בשל ניצול לרעה של מחירי העברה ע"י תאגידים בינלאומיים, כך קובע דו"ח שפרסם לאחרונה ארגון ה-Christian Aid. בנוסף, נתונים אשר הוצגו בכנס שנערך לאחרונה על ידי ארגון ה-OCED, מצביעים על כך ששליש מכלל הסחר העולמי מתבצע בין חברות קשורות.
המונח "מחירי העברה" מתייחס למחירים הנקבעים ביחס לעסקאות המבוצעות בין אותן חברות קשורות, המשתייכות בדרך כלל לתאגיד רב לאומי, בין אם המדובר על חברה בת יחידה ובין אם מדובר על קונגלומרט ענק. תקנות מחירי העברה אשר אומצו על ידי המדינות נועדו להבטיח גביית מחיר שוק בעסקאות בין צדדים קשורים ועל ידי כך למנוע מתאגידים רב לאומיים לנצל את ההפרשים בין שיעורי המס במדינות באמצעות תכנוני מס לא לגיטימיים. עקרון שווי השוק (arm's length), החולש על הרוב המוחלט של הכללים והתקנות בעולם, נועד להבטיח כי כל מדינה בה מתבצעת פעילות עסקית תוכל לגבות מס בגין חלקה ההוגן (fair share).
מדינות ה-BRIC קבעו, בדומה למדינות אחרות (לרבות ישראל), כללים מתאימים שחובה לעמוד בהם, אך חלק מהן הגדילו וקבעו כללים חריגים שמשפיעים על כלל פעילות הקונצרן.
עו"ד (כלכלן) יריב בן-דב ועו"ד דן זיידמן ממשרד בר-צבי את בן-דב, המתמחה בתחום מחירי העברה וחבר ברשת הבינלאומית Transfer Pricing Associates, ואשר מייצג לקוחות ישראלים בנושא זה במדינות ה-BRIC, מציינים כי כללי מחירי העברה חלים מכוח הדין הישראלי על חברות הפועלות באמצעות חברות קשורות גם במדינות ה-BRIC. עם זאת, מדינות ה-BRIC, שמהוות יעד מועדף לפעילות של תאגידים רב לאומיים, מייחסות חשיבות עליונה לאכיפת כללי מחירי העברה שלהם, שהם שונים מרוב הכללים הנהוגים בעולם ומחמירים יותר. "מניסיוננו בייצוג חברות ישראליות הפועלות במדינות אלה, ישנה חשיבות עליונה להסדרת הנושא, ככל הניתן מראש, על מנת להימנע מכפל מס ומקנסות".
הודו
הודו, בהיותה יעד מועדף למיקור חוץ של חברות רבות ברחבי העולם, החילה את כללי מחירי העברה בתחילת העשור הקודם. עקב היותה מוקד משיכה לתאגידים רב לאומיים, האכיפה המקומית של כללי מחירי העברה הינה בראש סדר העדיפויות של רשויות המס במדינה.
לאחרונה ניתן פסק דין נגד חברת Vodafone אשר חויבה בתשלום מס בגובה 2 מיליארד דולר בגין עסקה שביצעה לרכישת חברה מקומית. כפי שנהוג גם בישראל, כללי מחירי העברה חלים בין היתר על עסקאות שמטרתן רה-ארגון עסקי, ולכן במקרה Vodafone, עלה בידי רשויות המס בהודו להוכיח כי הרכישה שבוצעה על ידי חברות זרות (אשר היו ממוקמות במקלטי מס) קשורה במישרין לנכסים המוחשיים והרוחניים הנמצאים בהודו ולכן חויבה ענקית הסלולר בתשלום מלוא שומת המס.
מניסיוננו בהסדרת הנושא עבור חברות ישראליות הפועלות בהודו, ביקורות מחירי העברה בהודו מתמקדות לא רק בעסקאות עם חברות קשורות זרות אלא גם בעסקאות בין צדדים קשורים בתוך הודו עצמה בכדי למנוע ניצול לרעה של פערי מיסוי בין האזורים השונים במדינה. בישראל המצב דומה, ואף על פי שפקודת מס הכנסה מחילה את כללי מחירי העברה על עסקאות בינלאומיות, רשות המסים כבר אכפה את כללי מחירי העברה על עסקאות פנים ארציות.
סין
רשויות המס בסין החלו לאכוף את עקרון שווי השוק במסגרת ביקורות מס של חברות רב לאומיות כבר בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. עם הפיתוח המואץ של הכלכלה הסינית ופתיחת השווקים המקומיים למשקיעים ולחברות זרות, נוצר הצורך בחקיקה פורמאלית של כללי מחירי העברה, ואלה אכן נכנסו לתוקף בתחילת שנת 2008.
כללי מחירי העברה המקומיים מבוססים על הקווים המנחים של ארגון ה-OECD, אך חשוב להדגיש כי אופן אכיפת הכללים על ידי רשויות המס שונה, ומהווה נקודת מפתח מבחינת הבנת ויישום הכלכלים המקומיים. כך למשל, בנוסף לביקורות מחירי העברה הרגילות, בוחרות הרשויות להתמקד בסקטורים שונים לתקופות זמן קצובות בכל הקשור לביקורות מחירי העברה.
חשוב להדגיש כי כללי מחירי ההעברה המקומיים עברו לאחרונה רוויזיה מקיפה. הנישומים נדרשים להחזיק ולהציג את התיעוד על פי דרישה תוך לא יותר מ-15 ימים (!), לעומת תקופה ארוכה יותר בישראל, למשל. בנוסף, כמו בישראל, גם בסין נדרשים הנישומים להגיש טפסים ייעודיים להצהרה על עסקאות בין-חברתיות. לאי החזקת התיעוד הנאות יש השלכות כלכליות ופליליות, לחברות שאינן מצייתות לכללי מחירי העברה ואף לנושאי משרה באותן חברות.
ברזיל
ברזיל למעשה אינה מכירה בעקרון שווי השוק. החקיקה בברזיל נוקשה ביותר ודורשת מחברות המשתייכות לתאגידים בינלאומיים לעמוד בשיעורי רווחיות קשיחים, אשר לרוב אינם תואמים את שיעורי הרווחיות של חברות עצמאיות הפועלות בתוך בתעשייה. הכללים הקשיחים מחולקים לשיטות המתאימות ליצואנים ויבואנים, כובלים ברוב המקרים את הנישום ולא מאפשרים לו לנצל את היתרונות היחסיים של החשיפה לשוק המקומי מבלי לשחוק את רווחיו. מניסיוננו, הדבר מקשה ביותר על חדירה לשוק המקומי שכן שיעורי הרווחיות הגבוהים אינם מאפשרים לחברת האם, אשר מבוססות לרוב מחוץ לברזיל, ליהנות מחלק הארי של הרווחים שהופקו במדינה.
בנוסף, ברזיל אינה מכירה לרוב בתשלום תמלוגים בגין שימוש בקניין רוחני (תיקי ידע, סימני מסחר וכו') כחלק מנושא מחירי העברה. לפיכך, התגמול שתשלם חברה מקומית עבור שימוש בקניין רוחני של חברה קשורה (אשר נדרש למשל על ידי החברה האם הישראלית לפי כללי מחירי העברה בישראל), יהא כפוף לכללי המיסוי הכלליים אשר מגבילים עד מאוד את ניכוי המס כתוצאה מתשלום תמלוגים עד לאחוז מזערי ובכפוף לאישור הרשויות והבנק המקומי. זאת ועוד, תשלום התמלוגים לחברה מחוץ לברזיל כפוף למס במקור של 15 אחוזים (10 אחוזים לחברות ישראליות עקב קיום אמנת מס בין המדינות) והנישום הברזילאי אף מחויב ליתן תרומה למכון המחקר הלאומי של ברזיל בגובה 10 אחוזים נוספים. תרומה זו אינה נחשבת לצרכי מס ולכן לא ניתן לקבל בגינה זיכוי.
בעבודתנו עם חברות הפועלות או המתכננות לפעול בברזיל ניכר שמרביתן לא לקחו בחשבון את נושא מחירי העברה כשיקול בבואן להתחיל בפעילות בשוק הברזילאי. כאמור, על אף המשיכה המובנת לאחד השווקים המתפתחים הגדולים בעולם והטבות המס שמעניקות חלק מהמדינות המשתייכות לפדרציה הברזילאית בעבור פעילות עסקית, אי התחשבות בכללי מחירי העברה עלולה לגרום לנזקים לחברות אלו.
רוסיה
הצורך בכללי מחירי העברה עלה ברוסיה בעיקר כתוצאה ממחירי ההפסד בהם מכרו חברות כריית הפחם והנפט המקומיות את תוצרתן למפיצים קשורים אשר מוקמו במקלטי מס. על אף שמחירי העברה נאכפים על ידי הרשויות המקומיות, חקיקה ברורה המבוססת על עקרונות ה- OECD אמורה להיכנס לתוקף רק בתחילת השנה הבאה. טיוטת החוק אומצה על ידי הדומה (בית הנבחרים התחתון) בתחילת השנה ומצביעה על שינויים נרחבים בדרישות התיעוד הנאות אותו יידרשו חברות להגיש לרשויות המס תוך 10 ימים (!). גם הקנסות בגין אי ציות לכללי מחירי העברה או אי הגשת תיעוד נאות מועד אמורים לעלות באופן ניכר. כך, נישום אשר אינו מחזיק בתיעוד נאות או מחזיק בתיעוד חלקי או לא מדויק, צפוי לקנסות של עד 40% מערך השומה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
