אל תמחקו עוד את בר-לב

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הורה לשר לביטחון פנים לדחות את מינוי המפכ"ל החדש עד להשלמת חקירתו בפרשת רצח שני סוכני משטרה (2006) שהיו באחריותו של ניצב יוחנן דנינו. כאשר יצחק אהרונוביץ' הביע תמיהה על שהוראת המבקר באה "בדקה ה-90", השיבו ממשרד המבקר בתמיהה משלהם: "מה החיפזון במינוי המפכ"ל?".

השאלה טובה במיוחד כאשר זוכרים שהמפכ"ל הנוכחי, דודי כהן, מסיים את תפקידו רק במאי בשנה הבאה.

אבל יש סיבה נוספת לדחיית המינוי, וקוראים לה אורלי אינס. הציבור, גם ציבור הנשים, מתחיל להבין את העוול שאשה זו גרמה לניצב אורי בר-לב ואת המניפולציה שהיא מפעילה על הציבור.

בהדרגה אנחנו מתחילים לשמוע קולות שונים מאלה שהשמיעו ארגוני הנשים. "את אשה רעה" - כתבה הסופרת אורה מורג בבלוג שלה. "כמה רוע צריך להיות לך להחליט לקום ולעמוד בכיכר העיר ולפרק לרסיסים גבר שבסך-הכול ניסה לחזר אחרייך".

חקירה בכוון הלא נכון?

ככל שמתבררים הפרטים, גוברת ההכרה כי חקירת המשטרה מתנהלת אולי בכיוון הלא נכון. יש שאלות נוספות, לא פחות חשובות: מה הסיפור של אינס? מדוע נזכרה להתלונן רק אחרי שנתיים וחצי? והכי חשוב: האם הומרצה לכך על-ידי מישהו במשטרה? האם ידו של המפכ"ל הנוכחי בחשה? או אולי מישהו אחר?

אי-אפשר למנות מפכ"ל חדש מבלי לברר קודם את השאלות הללו. כי אם אכן היתה קונספירציה נגד מינוי בר-לב, הציבור, וגם שר המשטרה, חייבים לדעת זאת - לפני מינוי מפכ"ל חדש.

צריך לקחת בענין זה דוגמה מפרשת מסמך גלנט. גם שם נדחה מינוי הרמטכ"ל עד שהתבררה סופית זהותו של האדם שזייף את המסמך. מה היה קורה לולא המתינו? - בטוח שיואב גלנט לא היה מתמנה, שכן רבץ עליו החשד שהוא כתב את המסמך. לבסוף התברר כי המסמך זויף על-ידי אדם אחר כדי לפגוע בגלנט, וניתן אור ירוק למינוי.

הוא לא הרב הראשי

נחזור לניצב בר-לב. החקירה עדיין נמשכת. מה יהיה אם יתברר כי הוא לחלוטין חף מכל עשייה בלתי ראויה? מה יהיה אם יתברר כי אינס היתה עושת דברם של אחרים במשטרה? בהחלט קיימת אפשרות שלאחר חקירת המשטרה לא תהיה מניעה למנות את בר-לב - ממש כמו בפרשת גלנט.

יש אומרים כי בר-לב אינו ראוי בגלל אותה שלישייה במלון. בוודאי שיש טעם לפגם בניצב שמסתובב בבתי-מלון כדי לקיים אורגיות. השאלה היא אם זו סיבה מספיק טובה כדי למנוע מאדם את תפקיד מפכ"ל המשטרה. אחר הכול, לא מדובר בהתמודדות על כהונת הרב הראשי. אמות-המידה לגבי תפקיד כזה יכולות להיות קצת יותר מקלות, תוך הבעת הסתייגות מפורשת מהמעשה.

החלטת המבקר לגבי דנינו נותנת פסק זמן לברר עד תום גם את פרשת בר-לב וספיחיה בתוך המשטרה. המינימום שמגיע לבר-לב זה להמתין עם המינוי עד לאחר מיצוי החקירה נגדו.

כפי שאמר לינדנשטראוס, שום דבר לא בוער, יש די זמן עד חודש מאי.

שובה של השפיות?

בית הדין לעבודה בבאר-שבע קבע כי "קשר רומנטי או מיני בין מנהל לעובדת, שנעשה בהסכמה, אינו מהווה אונס או הטרדה". המתלוננת הגישה ערעור, אולם חזרה בה. פסק הדין ניתן למרות פסיקה קודמת של בית הדין הארצי, שקבעה את ההיפך, כלומר שגם כאשר יש הסכמה, יחסים בין מעביד ועובדת אסורים. יבוא על הברכה השופט האזורי משה טווינה שנתן את ההחלטה.

נזיפה מוצדקת ללבני

השבוע, ביום ד', במליאת הכנסת, נזף ראש הממשלה בציפי לבני על שבמהלך נאומו היא מרבה להתעסק עם הטלפון שלה.

כאשר עלתה לבני אל הדוכן היא הקריאה את המסרונים שקיבלה בעת נאום נתניהו, ושהיו מכוונים נגדו, כאילו זו הצדקה למעשה.

היה יותר נכון לו התנצלה לבני על התנהגותה הלא פרלמנטרית, לא נימוסית ולא תרבותית.