חברות הביטוח ינסו להוכיח: הדליקה בכרמל - אירוע לאומני

חברות הביטוח, כולן או חלקן, ינסו להוכיח שהדליקה הגדולה בכרמל היא אירוע לאומני, שנגרם על-ידי ערבים כדי להזיק למדינה ולתושביה. במקרה כזה, לא יהיה על החברות לשלם פיצויים במאות מיליוני שקלים למבוטחים, וכל הנטל יועבר לקרן הפיצויים הממשלתית.

המידע הראשוני, שנמסר אתמול (שבת) הוא שהדליקה נגרמה - אולי - על-ידי שני נערים ערבים, תושבי עוספייה, שהציתו אש ולא כיבו אותה. המשטרה סבורה כרגע שזו "רק" רשלנות. חברות הביטוח, מעודדות מהידיעה שמדובר בערבים, ינסו להעמיק את החקירה ולהוכיח שלמעשה היה רקע לאומני.

יש לזכור, כי 80% עד 90% מהנזקים יכוסו על-ידי מבטחי המשנה הגדולים מחו"ל. על-פי ניסיון העבר, מבטחי המשנה מקפידים מאוד בבדיקות. הם ידרשו מהחברות לשכור חוקרים פרטיים. ייתכן גם שלאור הסכומים הגדולים, יגיעו נציגים בכירים של מבטחי המשנה לארץ, לבדיקות, וישכרו גם הן חוקרים.

כמובן, שלממשלה ולמשרד האוצר יש אינטרס מנוגד - להוכיח שמדובר ברשלנות בלבד, וכך לחסוך פיצויים בסכומים גדולים. בנוסף, אם יתברר שההצתה הייתה ממניעים לאומניים, תהיה לכך השלכה חמורה על יחסי יהודים-ערבים בישראל.

כדאי להבהיר, כי בכל מקרה, גם אם החברות ישלמו מאות מיליוני שקלים, הפרמיות לשנת 2011 לא יועלו. הסיבה פשוטה: פרמיות אלו סוכמו כבר לפני חודש-חודשיים. צפויה עליית הפרמיות לשנת 2012, אך הדבר תלוי בתוצאות העסקיות ובנזקים שיהיו (או לא יהיו) במחצית הראשונה של 2011.

מה יבדקו מבטחי המשנה?

החברות, מבטחי המשנה והחוקרים הפרטיים יבדקו בין השאר את הנקודות הבאות:

מי הם שני הנערים החשודים בהצתה, איך הציתו ומה היו המניעים שלהם? לטענת הנערים ובני משפחתם, החשדות נגדם הם להד"ם. אם כך, מי הצית?!

האם ההצתה נגרמה על-ידי אנשים נוספים, מי הם ומה המניעים שלהם? החברות תולות תקוות בצוות המשטרתי בראשות סגן ניצב שאול בן-שמואל, החוקר את הפרשה.

היכן פרצה האש? האם נכונה הידיעה מלפני יומיים, שהיא פרצה במזבלה פיראטית? (המשרד להגנת הסביבה הכחיש זאת) אם כך, מדוע איפשרה הרשות המקומית להפעיל מזבלה כזו? אולי אפשר להגיש תביעה נגד הרשות.

האם הייתה רשלנות של גורמים שונים בטיפול בדליקה? האם הגיבו לאט מדי? אפשר להאשים גם אותם ברשלנות.

האם אפשר להאשים את הממשלה ברשלנות, כתוצאה מכך שלא דאגה לכבאים, לכבאיות ולמטוסים על-פי התקן הבינלאומי?

החקירות של מבטחי המשנה עשויות להימשך חודשים. על-פי המקובל בענף, נותנות חברות הביטוח מקדמה, לכיסוי חלק מסוים מהנזק, אך מבהירות כי הן עשויות לדרוש את הכסף חזרה, למקרה שיתברר שמישהו אחר חייב לשלם. יודגש, כי תשלום המקדמה הוא לפנים משורת הדין.

המבטחים: איילון, מנורה, כלל ביטוח, הפניקס, מגדל, ענבל, ביטוח לאומי

כל חברות הביטוח ביטחו רכוש זה או אחר שניזוק. להלן דוגמאות בולטות:

איילון ביטחה את אוטובוס הסוהרים, בביטוח חובה. התשלום למקרה מוות הוא כ-1 מיליון שקל לאיש, או 37 מיליון שקל סך הכל. בביטוח חובה, מרכיב ביטוח המשנה הוא קטן. איילון, בשליטת משפחת רחמני, היא חברה יציבה ורווחית, ותוכל לשאת בנזק זה ללא פגיעה ביציבות.

מנורה, באמצעות קרן הפנסיה מבטחים החדשה, ביטחה את הסוהרים בביטוח חיים. כל משפחה תקבל פנסיית שארים, שהיא 60% מהשכר לאלמנה ו-20% לכל אחד משני הילדים הראשונים. מדובר בתשלומים לכל ימי חיי האלמנה, והילדים עד גיל 18. כל משפחה גם תקבל מענק למקרה מוות, בדרך כלל כמה עשרות אלפי שקלים לאדם.

כלל ביטוח מבטחת את מלון יערות הכרמל, בביטוח מקיף ברמה גבוהה, כולל אבדן רווחים, כתוצאה מכך שהמלון התרוקן מאורחיו. בעלי המלון יקבלו כמעט את כל הנזק, חוץ מהשתתפות עצמית קטנה. לכלל ביטוח יש, כמקובל, ביטוח משנה בחו"ל.

הפניקס מבטחת את מושב ניר עציון, כולל מפעל המזון ומפעל הארוחות המוכנות. יש כאן מרכיב גדול של אבדן רווחים, משום שהמפעלים נסגרו, לפחות ליום-יומיים. מפעל הארוחות המוכנות מוכר מדי יום לפחות 7,000 ארוחות לחברות ומפעלים גדולים. הפניקס מבטחת גם את בית ההבראה. יש להניח שאנשי ניר עציון דאגו לפוליסות ביטוח מקיפות מצד אחד, והפניקס דאגה לביטוח משנה בחו"ל מצד שני.

מגדל, באמצעות החברה-הבת ביטוח חקלאי, מבטחת ציוד ורכוש חקלאי בישובים שונים שנפגעו; ענבל, חברת הביטוח הממשלתית, מבטחת את הרכוש הממשלתי באיזור: בית הכלא דמון, בית חולים לחולי נפש בטירת הכרמל, מחסן תרופות של משרד הבריאות.

המוסד לביטוח לאומי יידרש כנראה להשתתף בתשלום הפיצויים למשפחות הנספים באוטובוס, מאחר שהייתה זו תאונת עבודה. צפוי, כמקובל בישראל, ויכוח בין מנורה לבין הביטוח הלאומי, על גבן של המשפחות.

קרן ביטוח נזקי טבע, שהיא גוף ממשלתי, תצא כנראה ללא נזק. החברה מבטחת שדות ומטעים, אך הפוליסה הבסיסית אינה כוללת ביטוח אש. ניתן לרכוש הרחבה, אך רוב החקלאים העדיפו לרוכשה בחברות ביטוח פרטיות.

רכוש נוסף שבוטח (או לא)

להלן רשימה לדוגמה של רכוש נוסף, שבוטח או לא בוטח:

כפר האמנים עין הוד. בנוסף למבנה ורכוש, יש בו יצירות אמנות רבות, שערכן גבוה, וכן מוזיאון יחיד במינו בעולם לתיבות נגינה, שעלה באש. בעלי היצירות והחפצים היקרים דואגים בדרך כלל לבטחם בחברות ביטוח שונות. אין לדעת אם הביטוח נותן כיסוי מלא, ובכל מקרה הוא אינו נותן כיסוי לצד הרגשי, ואולי גם לשווי ה"אמיתי" של התמונה או תיבת הנגינה. הצימרים והמסעדות באזור מבוטחים בדרך כלל, בחברות שונות.

יש לקוות שבעלי הנכסים היו די זהירים כדי לעשות ביטוח בערך המלא, ולכל גם מרכיב של אבדן רווחים. נזק כבד במיוחד נגרם למבנים ורכוש בעין הוד ובבית אורן. לטובתם של בעלי הבניינים, ניתן לקוות שעשו ביטוחים מתאימים. שריפת היערות בבעלות קק"ל אינה אירוע ביטוחי.

העצים אינם מבוטחים

כדי לשקמם, תשתמש קק"ל בקרן הפנימית שלה המיועדת למטרות אלו. כן תגייס תורמים בארץ ובחו"ל; התשתית - כבישים, גשרים, רשתות חשמל ומים וכדומה, אינם מבוטחים. הם שייכים למדינה (באמצעות החברה הלאומית לדרכים) או לרשויות המקומיות. הם יצטרכו לממן את השיקום מהאמצעים שלהם. צפויה סחבת.