1. כולם אשמים. כולנו. גם אני. אסון המוני, שריפות, אסון תעופה אזרחי, רעידת אדמה, הר געש, מוכנות לפיגוע אטומי - מתי בדיוק זה היה נושא מרכזי בחיינו? בעמוד ראשון בעיתונים? מתי שאלנו מתמודדים בבחירות מה הם מתחייבים לעשות בעניין הזה?
מתי בדקנו מה הם עשו, לפני ששמנו עבורם פתק בקלפי? הרי זה "לא סקסי", זה "לא מביא רייטינג", "אנשים לא רוצים לשמוע צרות", "נמאס, תנו לנוח קצת, יש מספיק צרות גם ככה".
מתי אני התנהלתי בהנחה שאלה בדיוק הנושאים הכי חשובים, הרבה יותר ממה אמר מי להוא, מה מצהיר השר, המנכ"ל או המאכער. גם אם חשבתי, עובדה שלא מספיק כתבתי ואמרתי. בקושי שמנו לב, לפני שנה, למאבק הנואש של "לוחמי ולוחמות האש במדינת ישראל".
מי שמע, מי מכולנו בכלל רצה לשמוע, על ההתפטרות הדרמטית של אלי לוי, יו"ר איגוד ערים כיבוי אש באר שבע והנגב, אחרי שחזר והתריע, וזעק, ונאלץ להרים ידיים ולהיכנע. אף לא ערוץ תקשורת ארצי אחד התייחס לזה, רק מקומון באר שבעי אחד.
מי ראה את נציב כבאות ארצי, שמעון רומח, בפריים טיים? אין ספק שהוא הרבה פחות מרתק מד"ר אורלי אינס. 10 דקות, בשעה הכי צפופה של מדורת-העם, 8 בערב, בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו ולמחרת בכל כותרות העיתונים.
אז בואו נאשים. ויש את מי. בואו נסלק. ויש רשימה ארוכה של הטובים לסילוק. ומה נעשה בשבוע הבא? אנחנו כולנו נמשיך לברוח מהמציאות, והם, אלה שאנחנו בוחרים, ימשיכו להזניח.
2. אין שום צורך בוועדת חקירה ממלכתית או בוועדת חקירה ממשלתית. זו מריחת זמן נוחה. עילה להמשך הפטפוט הפוליטי, מפלגתי, משפטי, אישי המקובל והעקר. חודשיים ידברו, חודשיים ינסחו את כתב המינוי ונושאי החקירה.
ואז יחל קרנבל המינויים, איש שלי, איש שלך, אחד "חשוב", אחד "פרווה" - לא חלב לא בשר, קשיש תורן, אישה - חובה, בעל המקצוע - בחזקת כיסוי ישבן. אחר כך חודשים ארוכים של דיונים, יצאו יבואו, דיני ראיות, קלסרים, עורכי-דין, גרסאות, יחצ"נים, דוח ביניים, אזהרות, בג"צים. ובינתיים, אף אחד לא יזוז. יחכו למסקנות ועדת החקירה, יהיו בחירות, נשכח מהצרות, את מי זה בכלל מעניין.
אז חבל על הזמן. ובין כה לא יוצא שום דבר בעל ערך מעשי מוועדות החקירה. כי חגיגת עריפת הראשים הנדחית לא תועיל לכלום. כי דוח ועדת החקירה הממלכתית כבר כאן. הוא מונח מול עינינו, נמצא שם כבר שלוש שנים - מאז יולי 2007 - דוח מבקר המדינה על שירותי הכבאות וההצלה בשעת חירום, שיצא במסגרת דוח היערכות העורף בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
מי (מי לא) שרוצה להמשיך לא להתאמץ, ולא לחפש מה כתוב שם, אז שיחכה כמה ימים, ויקבל אותו שוב. דוח קשה (ר' עמוד 5). הדוח המתקרב הוא דוח מעקב מורחב בעקבות הדוח ההוא. האם משהו מהליקויים תוקן? ממש לא. האם מי מאיתנו שאל מה קורה עם תיקון הליקויים האלה והאחרים? לא.
תיקון: דבר אחד כן קרה. לפני כמה חודשים, במהלך העבודה על הדוח הנוכחי הלכו אנשי חטיבת הביטחון במשרד המבקר, בראשות אלוף מיל' יעקב מנדי אור לשר הפנים, אלי ישי (פעמיים שר פנים, אחראי על כיבוי האש, בעשור האחרון), כדי להציג בפניו את חומרת המצב. ישי נבהל, הבהיל את ראש הממשלה נתניהו, וכך קרה שהתקבלה החלטה להעביר 100 מיליון שקל לציוד כבאות. לא כל הכסף עבר. עדיין לא קנו כלום.
3. לא רק הכסף קובע הכל.
ופקידי משרד האוצר לא אשמים בכל מחדלי המדינה. הטיעונים הפופולריים: "האוצר לא נותן", "הפקידות שולטת במדינה" וניירות ההגנה-התקציבית, הנשפכים בימים האחרונים - מביכים. שמיכות פוך לכיסוי כישלונות.
העבודה של האוצר היא לשמור על הקופה. העבודה של השרים, הממשלה, הכנסת היא לקבוע סדר עדיפויות, למה לתת למה לא לתת וכמה. אבל אף נבחר לא רוצה לבצע החלטה, שכן תמיד יש מי שייפגע ממנה, אז למה לריב... נחכה קצת, הממשלה בין כה תיפול, אז ששר אחר יסתכסך. הכסף הפך לתירוץ. תמיד אין די בו. אף אחד לא מנסה אפילו להסתדר הרבה יותר טוב עם מה שיש לו.
4. ורק שהממשלה לא תרוץ היום להקים "טייסת" של מטוסי כיבוי אש ולקנות מטוסים מכל הבא ליד. לעשות רושם שעושים. "קרן לכיבוי אש מהאוויר" קיימת שנים. הדיון ב"כן-לא מטוס כיבוי" מתקיים זמן רב בתוך מערך הכבאות. חלק מהבכירים אמרו שכלל לא בטוח שצריך. היום כבר ברור שזו חובה. אבל רק כחלק ממערך בנייה חדש וכולל לשירותי הכבאות והחירום.
5. ואחרי כל זה תמיד יהיה "הברבור השחור". "אני מתקדם צעד אחר מעבר לשאלה הלוגית הפילוסופית אל המציאות האמפירית... מה שאנו מכנים כאן "הברבור השחור" הוא מאורע בעל שלושת המאפיינים האלה: ראשית הוא אירוע חריג (OUTLIER) - הוא נמצא מחוץ לתחום הציפיות הרגילות; שנית, יש לו השפעה קיצונית; שלישית, על אף חריגותו, הטבע האנושי גורם לנו לרקוח, לאחר מעשה, הסברים להתרחשותו, שהופכים אותו למוסבר ולחזוי". (נסים ניקולאס טאלב, "הברבור השחור")". "הוסיפו לתופעה את העובדה שאנו נוטים להתנהג כאילו היא לא קיימת! אני לא מתכוון רק אליכם, לדודנכם ואלי".
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.