קלי: תוכנית האוצר לשוק הפנסיוני - ללא קשר לצרכי הצרכן

"תוכנית האוצר להגברת התחרותיות בשוק הפנסיוני הושפעה מלחץ שכל כולו התרכז בדמי הניהול. יש בה דברים שלטווח הארוך מובילים לתוכנית אחידה בשוק, ללא קשר למה הצרכן רוצה, מה צרכיו ומה שכרו. אין מדינה אחרת שיש בה אחידות שכזו". כך אומר ל"גלובס", מנחם קלי, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים, התוקף את עיקרי תוכנית האוצר שפורסמו בשבוע שעבר, בניסיון לפתור כשלים בשוק הפנסיוני המקומי, לאחר רפורמת בכר.

לדעתו האישית של קלי, מייסד ויו"ר סוכנות הביטוח קלי, תוכנית האוצר מדגישה כשל לוגי. "יש סתירה בין הרצון להוריד עמלות כחלק מירידת דמי הניהול לבין הרצון לספק שירות טוב יותר בשוק", אמר קלי. כזכור, עיקרי תוכנית האוצר עוסקים בהשוואת מבנה דמי הניהול בגמל לדמי הניהול בביטוחי המנהלים, קביעת רף מקסימלי חדש לדמי הניהול מההפקדה ומהצבירה באפיקי חסכון אלו, הקלת רכישת ביטוחים נלווים בקופות הגמל והגדלת עמלת ההפצה בעבור ייעוץ פנסיוני בבנקים.

לא מור ולבונה

"ישבו אנשים חכמים ומשכילים כמעט שנה כדי לדון ולגבש את התוכנית להגברת התחרות בשוק הפנסיוני. אני מתפלא שראשי האוצר כה התבשמו מהתוכנית הזו, ואני לא לגמרי מריח רק ריח מור ולבונה", אמר קלי, שתקף בדבריו את עיקרון השוואת דמי הניהול בגמל וביטוחי המנהלים ("שהיא לא רצינית"). לדבריו, "כדי שיהיה יותר קל לבחור בין המוצרים צמצמו את ההבדלים ביניהם, ועשו זאת דרך דמי הניהול. מתן דמי ניהול מההפקדה בגמל זה מקורי וראוי. אבל השוואת את דמי הניהול החל ב-2015 תשווה את רמת השירות ואת התוכניות בשוק, וזה יפגע בלקוחות". נציין כי מנהלי הסדרים פנסיוניים הינם סוכנויות ביטוח גדולות מאוד, המטפלות בהיבט הפנסיוני של חלק ניכר מקהל השכירים במשק.

"דמי הניהול המרביים המוצעים מאוד נמוכים", המשיך קלי בהתייחסותו לסוגיה. "כיום הם קיימים במפעלים גדולים ואצל מנהלי הסדרים. משמעות החלת תנאים של גופים עם יתרונות לגודל על כל השוק תביא להוצאת הסוכנים הקטנים מהשוק - ולטווח ארוך זה לא נכון. או אז יהיו כאן רק שתי רשתות הפצה - בנקים ומנהלי הסדרים, וזה לא טוב לאזרח בישראל, וגם לא לאוצר".

לדברי קלי, סוגיה זו תתחזק לדבריו גם מרצון האוצר ליצור במסגרת התוכנית החדשה מסמך משולב של הנמקה וגילוי נאות לפי נוסח שייקבע. "הם גורמים למפיץ, בעל רישיון, להפוך להיות יוניפורמי, וזה לא נכון. הם רוצים שכולנו נפעל אותו דבר וגם בבתי הספר תלבושת אחידה לא הצליחה. שום בעל מקצוע חופשי - עורך דין, רואה חשבון וכיוצא באלה - לא היה מסכים לכך".