טלפון לשעת חירום

לא צריך דמיון רב על-מנת לתאר מה היה קורה אילו תקלה כמו שאירעה לסלקום בשבוע שעבר הייתה מתרחשת באמצע השריפה בכרמל. ללא תקשורת סלולרית עבור כשלושה מיליון איש, תמונת המצב הייתה הרבה יותר גרועה.

לכן, זה המועד לבדוק לעומק כיצד הופכים את התקשורת הסלולרית בישראל לחלק ממערך החירום הלאומי, ואם יש להגדיר את תשתיות הסלולר כתשתית לאומית לנוכח השריפה הגדולה.

המנכ"ל לשעבר של פרטנר, דוד אבנר, שנסע כראש משלחת מטעם פרטנר לאסון רעידת האדמה בהאיטי בתחילת השנה, סיפר בשובו עד כמה חשובה התקשורת הסלולרית במערך חירום ובשעת אסון, ומדוע יש לתת לה עדיפות לאומית. אבנר אף טען שלעתים השירות הסלולרי חשוב יותר מאשר מים.

הוא חזר על הדברים הללו בכמה הזדמנויות, גם בשימוע שערך משרד התקשורת בעניין הפחתת דמי הקישוריות בסלולר, תוך שהוא מביע דאגה להתפתחות הרשתות הסלולריות בישראל כתוצאה מהפחתה של התשלום בצורה דרסטית.

ההשלכה שעשה אבנר בין הקישוריות לאסון לא הכי מוצלחת, אבל היא ממחישה היטב מדוע צריך לקחת את דבריו ברצינות ולא לחכות לפורענות הבאה. תקלה חמורה או נפילה של רשת סלולרית באמצע מתקפת טילים או רעידת אדמה עשויה להיות קטסטרופלית.

מעניין מה יגידו הלוחמים באנטנות הסלולריות, שמתנגדים לכל הצבת אנטנה, במקרה של אסון גדול. מעניין את מי יאשימו כשלא תהיה להם קליטה במכשיר. כנראה, הם לא יתנגדו כשלאחר מכן ירצו להציב אנטנה בסמוך לבתיהם.

בשנים האחרונות ביקשו חברות הסלולר כמה וכמה פעמים שיכריזו עליהן כעל תשתית לאומית. הפניות נעשו על-ידן ועל-ידי פורום החברות הסלולריות, שניסה לדחוף את המהלך דרך כמה משרדי ממשלה, אך אף שר לא היה מוכן להרים את הכפפה. כשיקרה אסון, כמו תמיד, אף שר ואף פוליטיקאי לא ייקחו אחריות על המחדל. אבל אז אפשר יהיה לראות מספיק אנטנות כדי לקבל פחות קרינה ויותר ביטחון.

אין מה להיתמם, חברות הסלולר קידמו כאן גם את האינטרס שלהן כשביקשו שיכריזו עליהן כעל תשתית תקשורת לאומית. זה היה מקל עליהן בנושא פריסת אנטנות סלולריות ומבטל את הקשיים האדירים באספקה חיונית של השירותים שלהן.

אם רשתות הסלולר יוגדרו כתשתיות לאומיות, החברות יוכלו לפרוס את התשתיות שלהן במעין מסלול מקוצר, מבלי שיצטרכו לעבור את כל מסכת האישורים והביורוקרטיה הרגילה כדי להניח תשתית. בדיוק כפי שבזק או חברת החשמל, שמוגדרות כתשתית לאומית, מניחה קווי טלפון וחשמל היכן שהן רואות לנכון.

להסכמה של חברות הסלולר יש גם מחיר, כי בשעת חירום הרשתות שלהן מופקעות לטובת מערך החירום. אבל האם לא הגיעה השעה, לנוכח מה שאנחנו רואים בצפון, להעניק תשומת לב מרכזית לסוגיה הזו? האם ההתנגדויות העזות בנושא האנטנות ימנעו האפשרות להתייחס לסוגית האנטנות כעל תשתית לאומית?

מפחדים לגעת באנטנות

לפני מספר שנים ניסה משרד התקשורת להעביר הצעה גורפת דרך חוק ההסדרים, במטרה להסדיר את הקמת האנטנות דרך הכרזה עליהן כעל תשתית לאומית, ביחד עם האנטנות של הרדיו הדיגיטלי. בסופו של דבר, התנגדו לכך חברי הכנסת ונראה כי החשש מפני עיסוק בסוגיית האנטנות הסלולריות פשוט מפחיד אותם.

שר הפנים, אלי ישי, שנמצא היום בעין הסערה בכל הקשור לשריפה בצפון, עלול להידרש להשיב על שאלות גם בנושא האנטנות הסלולריות אם לא תובטח הישרדותן, ואם לא תיבחן אפשרות להכריז עליהן כעל תשתית לאומית. כשר הפנים מערים ישי קשיים מרובים בנושא האנטנות ומונע הקמתן של אנטנות נוספות בצורה מסודרת ונורמלית, לטובת בריאות הציבור, בראש ובראשונה, ולטובת הביטחון.

אבל ישי לא לבד. חברי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרו בקריאה טרומית הצעת חוק של חברת-הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בנושא האנטנות הסלולריות, שאומרת שאסור להקים אנטנות סלולריות במרחק של 75 מטר ממבני ציבור, ועוד בשם בריאות הציבור.

עצם זה שפוליטיקאים מרשים לעצמם לאשר הצעת חוק שמשמעותה הורדת מאות אתרים, היא בגדר הפקרות. יש ערים כמו שדרות, למשל, שאם הצעת החוק הזאת תעבור, לא תהיה בהן תקשורת סלולרית.

"רק אחרי אסון, יקבלו החלטה"

מנכ"ל פורום חברות הסלולר, ליאור ורונה, אומר שניסה לדבר עם כל מי שרק אפשר מבין השרים כדי לקדם את נושא תשתיות החירום הלאומיות. "כל אחד אומר שהאחר יעשה. כולם אומרים, בצדק, שמי שצריך לעשות ולהוביל זה משרד התקשורת", אומר ורונה. "בכל פגישה שהייתי, דיברתי על זה שצריך להפוך את האנטנות לתשתית לאומית. אפילו פניתי במכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי. ביקשתי להיפגש איתו לגבי הרגולציה וההתנהלות, היות והסלולר הוא תשתית לאומית וצריך להתייחס אליה ככזאת. הוא שלח אותי לשר התקשורת".

האם אומרים לך שאתה רוצה לדאוג לאנטנות ולאינטרסים של החברות ולא ממש מודאג משעת חירום?

"הם פוחדים להתעמת. אם אריאל אטיאס היה נשאר עוד קצת במשרד התקשורת, הוא היה עושה את זה. את אטיאס הייתי מצליח לשכנע. האחרים מפחדים לגעת בזה. אחרי שתהיה מלחמה ויקרה אסון, יבינו מה המשמעות ורק אז יקבלו את ההחלטה הנכונה. אני מבטיח לך שאחרי האסון בצפון יהיה לנו את מערך כיבוי האש הטוב בעולם".