"נתניהו הפך המשבר להצגה; עליו להתפטר"

אתר "גלובס" מעביר גם היום (ד') בשידור חי את ועידת השלטון המקומי במרכז הבינתחומי בהרצליה, שהחלה אתמול, אשר בה משתתפים בכירי הממשל בישראל. הוועידה עומדת השנה בצל השריפה בכרמל וכותרתה: "איך תתמודד עיר העתיד עם אסונות לאומיים?".

מושב הנעילה של הוועידה מתקיים בצל פירסום דוח מבקר המדינה החמור הערב על שירותי הכבאות כשההתייחסות אליו עמדה במרכז הנאומים שנישאו בכנס.

אחרון הנואמים בכנס היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודה בפתח דבריו לראשי הרשויות שהיו מעורבים במאמצי הכיבוי של השריפה הגדולה בכרמל. נתניהו טען כי הרוב המוחלט של הזכאים לסיוע חירום לאור נזקי השריפה כבר קיבלו את הסיוע המובטח.

נתניהו הבטיח תוך 10 ימים להביא לממשלה הצעת החלטה על שירות כבאות לאומי, הצעה שתעוגן בהמשך בחוק ויכלול גם מערך כיבוי אווירי. עם זאת, נמנע נתניהו מלהתייחס באופן ישיר לדוח מבקר המדינה ולא אמר לגביו ולו מילה אחת. כמו כן לא הגיב בכל צורה שהיא לטענות החמורות שהעלתה נגדו יו"ר הקואליציה לבני טרם עלייתו לבמה (ראו פירוט בהמשך ידיעה זו).

טרם דבריו של נתניהו נאם גם השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' שאמר: "חייבים לחזור לתפיסה החשובה שמערכה מוכרעת בעורף ולהיות נחושים להגן על העורף ולוודא כי הוא ערוך". עוד טען, כי "זה רגע מכריע שבו המפקדים בשטח נדרשים לגלות אחריות".

עם זאת, אמר אהרונוביץ' כי "הדרך הנכונה היא להקים ועדת בדיקה או חקירה אך אסור לערוף ראשים תחת אש". לטענתו, "הבשילה העת לכנס את כל גורמי ההצלה תחת קורת גג אחת במשרד לביטחון הפנים".

יו"ר האופוזיציה לבני: "הוכח שאין על מי לסמוך"

"הדו"ח צריך לזעזע את אמות הסיפים", אמרה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני בכנס וטענה כי המציאות "טעונה תיקון דחוף". בנאומה בכנס תקפה לבני את ראש הממשלה ואת השרים ואמרה: "המחדל שהוביל לאסון הוא תמצית מה שראש ממשלה אחר, יצחק רבין, הגדיר כחולי שהחברה הישראלית מתמודדת איתו: תרבות ה'יהיה בסדר' שמוכיחה שאין על מי לסמוך. הוא חשף את הכשל, חוסר היכולת לקבל החלטות מערכתיות ולגבות אותן בתקציב מתוכנן הרבה שנים קדימה".

"אין לי ספק שראש הממשלה רצה לטפל באירוע - אבל ראינו איך הטיפול והניהול הפכו לאירוע יחצ"ני ולהצגה; דו"ח מבקר המדינה מצייר את המחדל שלב אחרי שלב והשריפה רק חיזקה את מה שנכתב בדו"ח כמעט בצורה מדוייקת להחריד - ראינו איך ביקורת הופכת למציאות קשה", הוסיפה לבני.

לבני ביקרה את נתניהו על כך שביקש לבצע "סקר על שביעות הרצון על שירותי הכבאות" במקום לטפל במפגעים. לבני קראה להתפטרותו של ראש הממשלה וטענה: "מדובר בהליך תיקון טבעי של המערכת והתיקון מתחיל מהראש". לדבריה, "תפקידה של ראש הממשלה הוא לא רק לכבות שריפות אלא גם למנוע אותן". בנוסף, קראה לבני להקמה מיידית של וועדת החקירה "כתגובה לתת-השלטון הנוכחי".

"ראש הממשלה לא לקח ברצינות את הדו"ח הקודם ועכשיו מתנגד לוועדה ומקווה שהספין ינצח את האמת", הוסיפה לבני.

יו"ר איגוד הכבאים: "האוצר זלזל בנו"

קודם לכן דיבר בפורום יו"ר איגוד הכבאים, אסי לוי, שהפנה אצבע מאשימה כלפי משרד האוצר וטען כי זה עיכב את העברת התשלום החיוני למערך הכבאות: "אם ראש הממשלה נותן הוראה, תוך עשרה ימים ניתן להקים רשות כבאות ארצית אחת", אמר לוי שטען כי בשנים האחרונות נתקלו שירותי הכבאות בזלזול מתמשך מצד האוצר.

שר החינוך גדעון סער נאם גם הוא בוועידה, אך בחר שלא להתייחס לאירועי הימים האחרונים אלא להקדיש את דבריו לתחומי העשייה של משרדו ולהישגי ישראל במבחני הסטנדרטיזציה האחרונים בתחום החינוך ומיקומה בטבלאות ארגון ה-OECD.

בין הדוברים הבולטים אתמול ניתן היה למנות את נשיא המדינה שמעון פרס, יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר האוצר יובל שטייניץ.

עד כה נאמו במסגרת יומה השני של הוועידה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וכן שר השיכון אריאל אטיאס. מאוחר יותר, בשעה 18:45 ינאם הערב השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' שידבר על האסון בכרמל. ראש הממשלה בנימין נתניהו יישא דברי סיכום ב-19:00. כמו כן צפוי להופיע במליאת הסיום גם שר הפנים אלי ישי.

חלדאי: השלטון המקומי לא מעניין את ישי"

"אם יש לי טענה אל שר הפנים היא שהשלטון המקומי לא מעניין אותו כי בשיטת הממשל שלו הוא השיג עבור הסקטור שלו את מה שצריך ולכן השלטון המקומי לא מעניין אותו והוא גם אמר את זה", אמר חולדאי בפתיחת דבריו. "לפני שנתיים היתה מונחת על שולחנו פקודת העיריות והוא יכול היה להעצים את הרשויות המקומיות, אבל הוא לא הזיז עצמו לעשות כך. אם היה עושה זאת, אולי כשלים לא היו קורים ולא היה כל הסיפור הזה של לחפש אשמים".

עוד אמר חולדאי ש"השלטון המקומי בישראל איננו שלטון. אני טוען שהשלטון המקומי מזכיר לי את הבדיחה של הילדים על 'קולות של גזר' - איך תופסים ארנבת? מתחבאים, עושים קולות של גזר ואז תופסים את הארנבת. אנחנו 'כאילו' שלטון מקומי, כי למעשה אין אלמנטים של יכולת אכיפה או גביית מסים. המדינה הולכת ומתנערת מאחריותה מנושאים שהיו באחריותה בעבר מבלי להאציל אותם על רשויות - אלה שצריכות להתמודד איתם. פעם היה נציב עליון אחד, היום יש הרבה נציבים עליונים".

בנושא גביית מסים ברשויות המקומיות, אמר חולדאי כי "אנחנו לא יכולים לגבות מסים וגם כשאנחנו רוצים לגבות מסים - אני שלוש-ארבע שנים עושה רפורמה של סעיפי ארנונה והיא הולכת וחוזרת ממשרד הפנים בארבע השנים האחרונות".

בעשור האחרון, אמר חולדאי, "הקמנו רכבת תחתית בגוש דן. זה אמיתי, זו לא אשליה. מפתח תקווה עד בת ים, כולל עד ראשון לציון. כל ההבדל הוא שהקוטר הוא 1.6 מטר וזה מוביל ביוב אבל לא אנשים".

אטיאס: "להצעיר את הערים"

שר השיכון אטיאס קרא שוב לקדם דיור בר השגה בישראל: "ברבעון האחרון של 2010 נרשמה הגדילה הגבוהה ביותר מאז 2002 של התחלות בנייה וזה לא בא ככה, אלא בעקבות מאמצים כבירים של משרד השיכון והמינהל לשווק קרקעות ולתת היתרי בנייה ולחזק את היזמים שיבנו על קרקעות כדי להוריד את המחירים", כך אמר היום אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, בוועידת השלטון המקומי במרכז הבינתחומי בהרצליה.

בפאנל שעסק בתכנון עירוני, קיימות והרפורמה בחוק התכנון והבנייה, חזר אטיאס על ההחלטות שהתקבלו בשני האחרון במועצת מקרקעי ישראל בצעדים להגדלת היצע הקרקעות ולזירוז התחלות הבנייה, כולל התמריצים לראשי ערים שיאשרו תכנון של דירות קטנות והנחות לקבלנים שיסיימו מהר את הבנייה. בנוסף אמר אטיאס כי "אנחנו צריכים לתכנן לטווח ארוך, כי בעולם התכנון והבנייה זהו לב לבו של הפעילות. אם אין תכנון צופה פני עתיד וארוך טווח אז גם הקיים פגוע ונפגע. מאז הקמת הממשלה החלו באיטיות עליות של מחירי הדירות וזה יצר מצוקה מאוד גדולה לזוגות צעירים לממש את חלומם לרכישת קורת גג והסיבה המרכזית היא מחסור במלאי זמין לשיווק. יכול להיות שתשמעו שיש תוכניות למכביר על המדף אבל אני מדבר על תוכניות שניתן לתרגמן למכרזים ובתוכניות כאלה יש מחסור.

"החלטנו לצאת בגלים גדולים של אלפים בממוצע כל חודש וחצי והיתה הכפלה של כמות השיווקים בעשור האחרון. באיזון בין היצע וביקוש הדבר היציב ביותר לאורך זמן זה להגדיל את ההיצע וככל שהוא גודל הביקוש יורד והמחירים יורדים. בסביבת ריבית נמוכה מאז קום המדינה, הוכפלה כמות המשקיעים: ב-2009, 30% מהעסקאות היו של משקיעים. 15 אלף דירות נוספות נרכשו מהמלאי הקיים בשוק רק על ידי משקיעים. נתקלתי בראשי רשויות שלא מסכימים שישווקו אצלם בכלל או כאלה שמסכימים במינונים מאוד נמוכים. אני מדבר על ראשי ערים שיש להם מלאי מוכן לשיווק. אנחנו לא יוצאים למכרז נגד ראשי עיר. יזמים לא ריצו לזכות במכרז אצל ראש עיר שאומר שלא ייתן היתר בנייה אם לא יבנו לפי הכללים שלו ויש חוסר מלאי של דירות קטנות. בערי אזורי הביקוש יש מלאי של פחות מ-1% של דירות קטנות. זה דירות חמישה חדרים או לא כלום ואז אנחנו מוצאים הרבה זוגות צעירים במצב שבו הם לא יכולים לקנות דירה.

"התפיסה שדירה קטנה משמעותה אוכלוסיה חלשה זו לא תפיסה נכונה. מה היכולת של זוג צעיר לקנות דירת חמישה חדרים ולמה הוא צריך את זה בכלל? אז מתחילים במיליון וחצי. מדובר באנשים ששני בני הזוג עובדים והם משלמי מסים, וזה מצעיר את העיר. אם היתה תפיסה שפותחת את האופקים ואומרת שלא למחוק את הדירות הקטנות לגמרי, זה היה ממתג כל עיר בצורה יותר יוקרתית".

השר הוסיף ואמר כי "לאור השבוע הקשה שאנחנו מצויים בו, לאחר השריפה ונפגעיה בצפון, נושא רעידות אדמה מצוי על סדר היום, אבל לא מספיק. חשוב להבין את המשמעויות כדי שלא אחר כך נבכה על חלב שנשפך. עניין חיזוק המבנים הוא פיקוח נפש אבל גם בסוף, בהיבטים הציבוריים הכלכליים הוא נותן פתרון מצוין לגידול של מספר הדירות. בישראל יש היום 810 אלף מבנים הזקוקים לחיזוק. תמ"א 38 כשלה כי במסגרתה הוגשו סה"כ 190 מבנים לחיזוק מאז 2005 ומכך אתם מבינים שזה לא אטרקטיבי. מתוכם רק 93 מבנים אושרו. הממשלה הביאה בחוק ההסדרים רפורמה בתמ"א 38 כדי לתת יותר תמריצים וכלים כדי שיזמים ודיירים ירצו לשתף פעולה עם הדבר הזה. אנחנו מבינים שאין תמריצים בפריפריה. ביקשנו ולא קיבלנו להוריד את אחוזי ההסכמה - היום נדרשים 66% הסכמה צריך בשביל תמ"א 38. צריך אישור מהשכנים בכל בניין. מספיק שיש כמה דיירים שלא רוצים - אין תמ"א 38 ואני חושב שזה לא נכון והיה צריך ללכת באכיפה על דבר כזה, כי אם תמ"א 38 זה פיקוח נפש צריך הסכמה פחות גדולה. צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולהגמיש עמדות, ביקשנו להוריד את אחוז ההסכמה ואמרו לנו שזה בעשרת הדיברות - לא נוגעים ב-66%".

כשנשאל מדוע לא משווקות דירות בהתנחלויות, בהינתן שאין כרגע הקפאה על הבנייה שם, השיב אטיאס כי "ישנן 4,600 יחידות דיור שניתן לשווק מעבר לקו הירוק עם תב"ע מאושרת אבל צריך חתימה של שר הביטחון. בעיניכם אין הקפאה, בעיניי ההקפאה התחילה בינואר 2009, שזה המכרז האחרון שהמשרד הוציא ביהודה ושומרון. אתם חושבים שש"ס כזו חזקה ושהיא מנהלת את הממשלה, כנראה שלא. אנחנו הצענו שיוציאו מכרזים בהיקפים של ממשלת אולמרט - 500 עד 600 ברבעון. כרגע לא יוצא כלום ואני יותר מאשמח שייצא".

לשאלה מדוע לא משווקים מגרשים לאוכלוסייה הערבית, השיב אטיאס כי "70% מהמכרזים שיוצאים אצל אוכלוסיות המיעוטים חוזרים כי אף אחד לא ניגש. אנחנו מוציאים אלפי יחידות במגזר. אנחנו חושבים שגם במגזר הערבי צריכים לחיות ברווחה, אבל פשוט ברוב המקרים אין דורש".

לדברי מנהל מינהל מקרקעי ישראל בפאנל, ירון ביבי, "אנחנו יושבים פה בדיון על תכנון ארוך טווח וכמסתכלים על עליית המחירים וחוסר היכולת של הצעירים לקנות דירה - גם אני לא יכול לקנות דירה במחירים של היום. אנחנו רואים את המחסור בתכנון ארוך טווח ומגיעים בלי מלאים ומחפשים פתרונות שהם לא פתרונות אמיתיים. במודיעין בשנה הקרובה נוכל לשווק עוד אלף אלף חמש מאות יחידות דיור, ויש חוסר היערכות של כולנו לתכנון ארוך טווח. חלק מזה זה אחריות של ראשי הערים, בתל אביב אין תוכנית מתאר מאושרת. צריך לחשוב על מי שיבוא אחריך".

עוד הוא הוסיף כי "בעשור האחרון נהיה להיט של דירות גדולות ואף אחד לא ישב והסתכל ובחר מהו התמהיל הרצוי לעיר. אני לא צריך דירת חמישה חדרים ואנשים צעירים ממני עם ילד אחד לא באמת צריכים את דירת חמישה החדרים. אבל נוצר מחסום שבו כל עיר רוצה למשוך לעצמה את האוכלוסייה הכי חזקה או זו שתשלם את הארנונה הכי גבוהה, אז החליטו: בואו נרד מדירות שלושה חדרים. הזוגות הצעירים הם זוגות שיתפתחו בתוך העיר ויתחזקו ויוכלו לשלם ארנונה. נוצר מצב שבו רק פחות מ-5% אחוז מהדירות שנבנות בישראל הן דירות של שלושה חדרים ופחות. החלטנו על תמרוץ הבנייה המהירה וכאן חייבים את שותפות ראשי הערים. צריך את התחלות הבנייה דווקא עכשיו כשמגמת המחירים היא בנסיקה".