במרבית שנות המדינה, דו"ח נוקב כזה לא היה אפשרי. עד שבא מיכה לינדנשטראוס וקבע כללים חדשים שהפכו את מוסד המבקר למה שהיה צריך להיות מלכתחילה. השינוי הכי חשוב שעשה לינדשטראוס הוא ציון שמותיהם של האחראים למחדלים, מה שלא היה קודם לכן. השינוי המהפכני של לינדשטראוס הוא שגורם לכך שהוא נתפס כרשות המוסמכת והיעילה ביותר לחקירת מחדלים.
השורה התחתונה של הדו"ח שפורסם היום (ד') היא שכל מה שקשור בשירותי הכיבוי במדינה הוא ליקוי אחד גדול. בכל תחום, בכל מגזר, בכל עניין של כבאות, מצא המבקר כשלים, הזנחות, התרשלויות - אבל בעיקר אדישות נוראה. רק חוסר אכפתיות קיצוני יכול לגרום לכל-כך הרבה כשלים, כל-כך הרבה ביזיונות בתחום התכנוני והביצועי.
ניחוח של עולם תשיעי
בעלי התפקידים שאליהם מופנית עיקר הביקורת הם שר הביטחון, אהוד ברק; שר הפנים, אלי ישי; ושר האוצר, יובל שטייניץ. יש בדו"ח פירוט מדויק של המחדלים שלהם אחראי כל אחד מהם. זו רשימה מקוממת, כי עולה ממנה ניחוח של ימי ביניים, של מדינות עולם תשיעי.
זו רשימה של מחדלים, רשלנות וחוסר אכפתיות הגורמים לעלבון עמוק לכל אזרח במדינה.
כך דואגים לנו ולביטחוננו? לרכושנו? כך נוהגים בזכותנו לחיות בביטחון? מה לכל הרוחות עושים השרים תמורת הכוח והשררה והכסף שאנחנו מפקידים בידיהם? מה הם חושבים עלינו שכך הם נוהגים כלפינו? אלא שזה בדיוק העניין. הם לא חושבים עלינו. לא שמים עלינו.
אז מה עכשיו? זו בדיוק הבעיה. יש דו"ח, ואחריו ככל הנראה לא יהיה כלום. האם זה חייב להיות כך? ממש לא. אם רוצים שיהיה מחיר למחדלים, לרשלנות ולחוסר האכפתיות, יש להעניק למבקר בחוק את האפשרות לעשות זאת.
הצעד הראשון של לינדשטראוס היה ציון שמות אחראים למחדלים - עכשיו צריך לתת לו ולמוסד המבקר גם שיניים. בלי זה תישאר הטלת האחריות נטולת כל משמעות, כי אחריות שאין סנקציה בצידה שווה כקליפת השום.
המחדל המתמשך של נתניהו
הדו"ח עוסק ב"בדיקת הכשלים והליקויים שהתגלו בתפקוד המערך להגנת העורף במלחמת לבנון השנייה". לכן אין בו התייחסות לתקופות שקדמו למלחמה זו, ואת החסר הזה כדאי להשלים. באוקטובר 1998 היו בצפון שריפות ששרותי הכיבוי לא היו מסוגלים להשתלט עליהן.
גם אז הוזמנו מטוסי כיבוי מחו"ל. גם אז ראש הממשלה היה בנימין נתניהו. גם אז, כמו היום, הוא אמר כי "יש למצוא פתרון מהיר למערך הכבאות". גם אז, כמו היום, אמר נתניהו כי יש לרכוש מטוסי כיבוי. בדליקה הנוכחית התברר כי נתניהו לא עשה את מה שהתחייב לעשות - לא אז, ולא בתקופת כהונתו הנוכחית כראש הממשלה.
עובדה זו מלמדת על מחדל מתמשך של שנים רבות, שהמכנה המשותף שלהן הוא נתניהו. לעומת האחריות שלו, המתבטאת בהתחייבויות שנתן לפני 12 שנה ולא קיים - כל השאר, גם האחריות של ישי, מתגמדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.