דש ברוקראז': "ענף התקשורת הוא עוגן אולטימטיבי בשוק"

"להגדיל חשיפה לבזק , נטוויז'ן ו-הוט על חשבון סלקום ופרטנר ; מבין מניות הבנקים - הפועלים ודיסקונט עדיפות" - זו השורה התחתונה של סקירה שהפיץ דש ברוקראז' ללקוחותיו, ושהגיעה לידי "גלובס".

התשואות הנמוכות באיגרות החוב, והיעדר אלטרנטיבות השקעה בתשואה גבוהה, הביאו משקיעים רבים להסיט נתח ניכר מכספם, אף זה הסולידי, לאפיק המנייתי. אולם, לאחר מהלך עליות השערים האחרון, יש הטוענים כי המחירים בשוק מתקרבים לשווי הכלכלי שלהם, וכעת נשאלת השאלה האם הם מצדיקים את המשך ההשקעה באפיק זה?

בדש ברוקראז' סבורים כי למרות עליית המחירים, "יש להמשיך ולהחזיק את האלטרנטיבה שנותנת את התמורה הטובה ביותר", כדברי אנליסט המאקרו והאסטרטגיה אלכס זבז'ינסקי, מנהל מחלקת המחקר ערן יעקובי ואנליסט הבנקים מאיר סלייטר. בדש מציינים כי הכוחות העיקריים שמניעים על פי רוב את שוקי המניות הם צמיחה בפעילות העסקית, גידול במינוף והיעדר אלטרנטיבות השקעה אחרות.

"עיקר הצמיחה ברווחיות החברות הושגה בזכות מהלכי התייעלות ולא הודות לגידול מהיר בהכנסות", מסבירים בדש, ומוסיפים באשר למינוף כי "מצבה של המערכת הפיננסית בעולם בכלל, ושל הבנקים בפרט, אינו מאפשר להרחיב משמעותית את היקפי המימון". לאור אלה, בבית ההשקעות מגיעים למסקנה כי בעת הזו "הכוח המניע את השווקים מבוסס בעיקר על היעדר אלטרנטיבות השקעה נוספות".

כאמור, בשוק המניות ממליצים על סקטור התקשורת והבנקים, ובתוכם על בזק, נטוויז'ן, HOT, הפועלים ודיסקונט. בענף התקשורת מומלץ להחזיק במשקל יתר, בעיקר כי התשואה המגולמת בדיבידנדים של חברות התקשורת קרובה ל-10%. "ענף התקשורת הישראלי הוא עוגן אולטימטיבי לשוק המניות התנודתי", אומרים בדש.

באשר למניות התקשורת, בדש סבורים כי "הסיכון של חברות הסלולר מהותי הרבה יותר מזה של חברות התשתית הקווית". מבין המומלצות שלהם, בדש מעלים את מחיר היעד של HOT ל-67 שקל למניה - גבוה ב-40% ממחיר היעד הקודם שעמד על 48 שקל. ההסבר להעלאה הדרסטית נעוצה בבעלים החדש של HOT, פטריק דרהי, שמחזיק ב-44.8% מהמניות וצפוי להגדיל אחזקותיו ולהגיע לשליטה. עובדה זו יש בה כדי להוריד מהסיכון של החברה, ובדש מציינים גם את שיעורי ה-EBITDA, שעומדים כיום על כ-38% וצפויים לעלות לכ-40% לאור תוכניותיו של דרהי.

בנקים: צמיחה גבוהה, סיכון נמוך

ביחס למניות הבנקים, סבורים בדש כי ההשקעה בסקטור זה היא "השקעת מאקרו ולא מיקרו. סביבת המאקרו של הבנקים הישראליים היא צמיחה נמוכה יותר מאשר זו של השנתיים החולפות, אך גבוהה יותר ממרבית העולם המפותח. גם הסיכון נמוך יותר, כאשר סביבת הפעילות היא ברובה מקומית".

האנליסטים סבורים כי הבנקים מתומחרים במחיר מלא, אולם ביחס לאלטרנטיבות (מרבית הסקטורים הדפנסיביים מספקים תשואה נמוכה מ-10% על ההשקעה) - "הבנקים מספקים את אחת מהתשואות הגלומות הגבוהות ביותר, תחת פרופיל סיכון נמוך".

בדש מציינים כי הבנקים שמספקים היום תשואה של 10% הם לאומי, הפועלים ומזרחי-טפחות, אולם מניית הפועלים עדיפה עליהן, כאשר דיסקונט, המומלצת אף היא, מספקת מעבר לכך. "לאומי אמנם רשם רווח גבוה יותר מבנק הפועלים, עם תשואה להון גבוהה יותר, ואף חילק דיבידנד בהיקף כולל של מיליארד שקל, אך חלק ניכר מהרווח נבע ממכירת מניות פז ועקב הפרשה נמוכה מאוד לחובות מסופקים", מסייגים בדש. "בנוסף, ללאומי תלות בתוצאותיה של החברה לישראל, ולמרות שאנו צופים שהחברה תספק את הסחורה בשנה הבאה, אנו מעדיפים בנק שאיננו תלוי בגורם חיצוני ברווחיו".

על מזרחי-טפחות, נאמר כי "הבנק מספק תשואה של כ-10%, אך בסיכון גבוה יחסית".