העברת תמונות חושפניות שנמצאו באופן אקראי ברשת האינטרנט, באמצעות הדואר האלקטרוני, לא תיחשב כלשון הרע או כפגיעה בפרטיותו של אדם - כך קבעה בשבוע שעבר (ב') שופטת בית משפט השלום בנתניה, סמדר קולנדר-אברמוביץ, שדחתה את תביעתה של עורכת דין שתמונות עירום שלה רוחצת בג'קוזי פורסמו ברשת האינטרנט והועברו באמצעות המייל בין 4 חברים, האחים אלון ויהב רבין (ששיחק לצד התובעת בנבחרת ישראל בכדורת), ראובן אסטרחן ויניב גרסריו.
"באופן עקרוני, על-פי אמות-המידה המקובלות בחברה, הפרסום (של תמונות העירום. ח.מ.) מהווה לשון הרע ופגיעה בפרטיות. יחד עם זאת, לא ניתן לחייב בעבירות את מי שנתקל באקראי בתמונות ברשת ושלח אותן לחברו", פסקה השופטת.
לדבריה, בניגוד למי שמעלה תמונות פוגעניות לרשת האינטרנט, שעובר על החוק - מי שנתקל בהן באקראי ושולח אותן אינו חייב בדין, מכיוון ש"חיובו עשוי לפגם ביתרונות הרבים הגלומים ברשת ובחופש המאפיין אותה - פגיעה שעשויה ליצור אפקט מרתיע, שאינו רצוי".
פגיעה בפרטיות?
בשנת 2002 נסעה התובעת, עורכת דין במקצועה, לטיול בצפון הארץ יחד עם בן-זוגה לשעבר, שבמהלכו צילם אותה כשהיא רוחצת בג'קוזי וכשפלג גופה העליון חשוף לעיני המצלמה. לימים נתקל אחד הנתבעים באקראי בתמונות החושפניות של עורכת הדין, שפורסמו באינטרנט, ושלח את אחת התמונות לאחיו, שבהמשך העביר אותן לשניים מחבריו.
לאחר שנודע לה הדבר, הגישה עורכת הדין במהלך השנים 2007 ו-2008 תביעות נגד כל אחד מהאנשים שהעבירו את תמונותיה החושפניות. התביעות אוחדו לתיק אחד שהתנהל בבית משפט השלום בנתניה. לטענתה, בעצם העברת התמונות בין הנתבעים לבין עצמם הם הפרו את חוק איסור לשון הרע ואת הוראות חוק הגנת הפרטיות.
מנגד, הנתבעים טענו, באמצעות עו"ד רן פרנקל, כי כאשר חומר מופיע ברשת האינטרנט כשהוא חשוף לעיני כל, באתרי שיתוף קבצים המאפשרים את הורדתם באופן חופשי - הרי שאין במשלוח החומר משום עבירה כלשהי על החוק.
בנוסף, הם טענו כי רוב הסיכויים הם שעורכת הדין עצמה העלתה את התמונות לאינטרנט, ובכך למעשה הביעה הסכמה מכללא לפגיעה בפרטיותה ובשמה הטוב.
מניעת גלישה
השופטת הסבירה כי ברשת מצויות בכל רגע נתון מיליוני תמונות הנגישות לכל גולש מרחבי הגלובוס, שמועלות על-ידי גורמים שונים, ו"לגולש הסביר לא יכולה להיות ידיעה האם החומר בו הוא נתקל הועלה לרשת האינטרנט ברצונו של הגורם אליו קשור התוכן - או בניגוד לרצונו".
עוד ציינה השופטת כי לחברה אין כל אינטרס להרתיע גולשים מגלישה באינטרנט על-ידי חיובם בתשלום פיצוי בכל פעם שיתקלו בחומר פוגעני ברשת ויחשפו את חבריהם אליו.
לדבריה, הטלת אחריות על גולש אקראי, במקרים כאלה, תגרום למעשה למניעת הגלישה ברשת, שכן אין לגולש הרגיל כל דרך לבחון מהם תכנים פוגעניים ולוודא האם פורסמו בהסכמת האדם נשוא התכנים והאם יוכל להעבירם לחבריו.
בנוסף קבעה השופטת כי במקרה זה לא הוכח כי הנתבעים יכולים היו לדעת ולהסיק כי התמונות הועלו שלא ברצון התובעת, כאשר התובעת מצולמת בתמונות כשפניה למצלמה, וכאשר באחת מהתמונות המצולמות בג'קוזי יש טשטוש של חזה המצולמת על-ידי תוכנת מחשב.
השופטת חייבה את התובעת בהוצאות המשפט של הנתבעים בסך 40 אלף שקל.
בא-כוחם של הנתבעים, עו"ד רן פרנקל, מסר בתגובה כי "בית המשפט ערך בחינה מקיפה של דיני הגנת הפרטיות ולשון הרע, ובסופה הגיע למסקנה המתבקשת כי חומר שמפורסם לעיני כל באינטרנט אינו יכול לחסות תחת הגנה על הפרטיות או לשון הרע".
פרנקל ציין כי מדובר בפעם הראשונה שבה בית המשפט דן בחומר המועבר ברשת האינטרנט ונוגע להגנת הפרטיות. "לאור פסק הדין וגם באופן כללי, כדאי מאוד לציבור לשים לב איזה חומר הוא מעלה לרשת ומהן ההשלכות שיכולות להיות לכך", הוסיף פרנקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
