אמדוקס כבר השקיעה בשלוש חברות ישראליות. מי הבאה?

תחום ההון סיכון התאגידי השתנה לחלוטין בעשור האחרון. אם בסוף שנות ה-90 כל חברה גדולה שמכבדת את עצמה פתחה זרוע הון סיכון שפיזרה כספים ביד רחבה - ובדרך-כלל, גם הפסידה אותם - משבר ההיי-טק של תחילת העשור חיסל את הטרנד.

אך התאגידים הטכנולוגיים הגדולים לא שכחו את החשיבות של שמירת קשר הדוק עם קהילת היזמים, וכעת, בשלהי העשור, הם ממשיכים בהשקעות התאגידיות אך בזהירות ובעדינות.

במקום למהר ולהשקיע מיליוני דולרים, תאגידים כמו מוטורולה, IBM, אינטל ואורקל משתפים פעולה עם חברת סטארט-אפ במגוון דרכים. הם מספקים להן כלי עבודה, כגון חומרות או תוכנות; יוזמים תוכניות שיתופי פעולה; חותמים על הסכמים אסטרטגיים ומבצעים השקעות בחברות.

שלא כמו בשנות ה-90, התאגידים כיום כמעט שאינם מובילים סבבי השקעה ולא מגיעים למצב של שליטה בחברות. בנוסף, ההשקעה של ההון סיכון התאגידי אינה בעלת אופי פיננסי, אלא נחשבת לאסטרטגית.

בין החברות הישראליות שרוצות להפוך לחלק מהתחום, נמצאת גם אמדוקס . לפני כשנה היא החלה לחפש השקעות בחברות טכנולוגיה, ומאז ביצעה שלוש כאלה. בשבועות האחרונים, נראה כי החברה העלתה הילוך וכי היא נמצאת בשיחות אינטנסיביות יותר עם חברות הסטארט-אפ הישראליות. ההערכות הן, כי בשבועות הקרובים היא תבצע השקעות נוספות של מיליוני דולרים.

שליטה אינה המטרה

אמדוקס משלימה מהלך של התקשרות עם קהילת הסטארט-אפ המקומית באמצעות תוכניות לשיתופי פעולה ולהשקעה בחברות.

תוכנית שיתופי הפעולה שלה נקראת Open Innovation והיא כוללת שלוש פלטפורמות לקידום שיתופי פעולה עם חברות היי-טק: Engage, שמקשרת בין סטארט-אפים ללקוחות אמדוקס; Ascend, שמחברת בין פתרונות אמדוקס לטכנולוגיות של סטארט-אפים; ואמדוקס ונצ'ר - תוכנית להשקעה בסטארט-אפים.

אמדוקס ונצ'ר היא זרוע השקעות, ולא פועלת כקרן הון סיכון בעלת מטרות פיננסיות. היא אמורה לאפשר לאמדוקס לאתר חברות טכנולוגיה המפתחות מוצרים שמשלימים את מוצריה, או שיכולים להשתלב ולהרחיב אותם. ההשקעות שהיא כבר ביצעה בסטארט-אפים הן בהיקף שלא נחשף.

אחד הקריטריונים להשקעה עבורה הוא שלחברה יהיו הכנסות. המטרה היא לבצע השקעת מיעוט ולא להגיע לשליטה בחברה. גם האקזיט לא המטרה העיקרית, הדגש הוא בעיקר יצירת סינרגיה בין החברות בפורטפוליו למוצרי אמדוקס הנוכחיים או העתידיים.

אמדוקס מספקת פתרונות תוכנה לבילינג (גבייה), לניהול ולשירות לקוחות עבור ספקיות תקשורת. מנהל החברה הוא אלי גלמן, שהחליף לאחרונה את המנכ"ל הוותיק, דב בהרב. שווי השוק של אמדוקס בבורסת ניו יורק הוא 5.3 מיליארד דולר, ובקופת החברה יש 1.4 מיליארד דולר.

בראש אמדוקס ונצ'ר עומד אריאל אפרתי, סמנכ"ל חדשנות, פתרונות טכנולוגיים והשקעות אסטרטגיות באמדוקס. אפרתי בוחן, בין היתר, חברות וטכנולוגיות חדשניות ומוביל את שיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ לאמדוקס, תוך עבודה צמודה עם קהילת ההון סיכון.

אמדוקס ונצ'ר לא מנהלת הון מוגדר. הצוות בקבוצה מאתר הזדמנויות התואמות לקריטריונים של השקעה, מביא את המידע להנהלת החברה, והיא זו שמחליטה אם להשקיע או לא, וכמובן - כמה.

בינתיים, רק בישראל

הקרן לא מגבילה את עצמה להשקעות רק בישראל, אך שלוש החברות שבהן השקיעה עד היום הן ישראליות. מאחת מהן היא הספיקה כבר לבצע אקזיט.

לפי נתוני חברת המחקר IVC, באוגוסט 2008 אמדוקס השתתפה בסבב הגיוס השלישי של amobee, המפתחת פלטפורמת ניהול פרסומות וקמפיין על-גבי טלפונים ניידים, ובו גויסו 22 מיליון דולר לפי שווי של 78 מיליון דולר. אמובי נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחומה.

ב-2009 השקיעה הקרן בחברתPontis, שעוסקת בפיתוח כלי שיווק ממוקדים על-גבי הרשת הסלולרית, בסבב גיוס שלישי שהיקפו 19.7 מיליון דולר. אמובי זכתה בתואר הסטארט-אפ המבטיח של "גלובס" לשנת 2008-2009, ופונטיס הייתה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2009-2010.

האקזיט של אמדוקס היה באמצעות חברת Trivnet, שמפתחת פלטפורמה לתשלומים באמצעות טלפונים ניידים. החברה נמכרה ב-40 מיליון דולר, לאחר שהושקעו בה 45 מיליון דולר.

אמדוקס ונצ'ר השתתפה בסבב הגיוס האחרון לפני מכירתה ל-Gemalto הצרפתית, אך השקעתה בה הייתה קטנה יחסית, משום שבאותו סבב השתתפו חמישה גופים שהשקיעו יחד 10 מיליון דולר.

בחינה של ההשקעה בחברות הישראליות מראה שאמדוקס מתמקדת בפעילות של פיתוח מוצרים לשוק הסלולר, בעיקר בשביל להציע לספקיות הסלולר פתרונות שיבדלו אותה מהמתחרות הרבות בתחום.

מלבד שיתופי פעולה אלה, לאחרונה הקימה ענקית התקשורת האמריקנית AT&T מרכז חדשנות בישראל, בשיתוף אמדוקס. השתיים קראו לסטארט-אפים מקומיים לפנות ולעבוד איתן. הפנייה מכוונת לחברות שמייצרות מכשירים סלולריים, מפתחות אפליקציות או מייצרות ציוד רשת, במטרה להאיץ את פיתוח הדור הבא של אפליקציות פס רחב למכשירים ניידים ונייחים.