צפו: המדינה מאבדת שליטה על תוכניות בנייה שהיא אישרה

בעוד המדינה מנסה להשתלט על מחירי הדירות, נראה שהיא מאבדת שליטה על תוכניות בנייה שהיא בעצמה אישרה בעבר, לאחר שזעקות הירוקים גרמו לה להבין שהתוכניות הללו אינן תואמות את חקיקתה או את מדיניותה העכשווית. רק השבוע הביכה עצמה המדינה בדיון מיוחד בכנסת במסגרת הוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות, שדנה בייבוש קטע של 15 דונם מהכנרת במסגרת פרויקט מלונאי של חברת אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר.

בעקבות הקביעה שתוכנית זו, שאושרה לפני יותר מעשור, לא תואמת את החקיקה הקיימת בנושא טווח הבנייה מהחוף, סיכמה הוועדה שתקודם בכנסת חקיקה שלפיה יתבטלו תוכניות ישנות שסותרות חקיקה ראשית, "אחרת נישאר בבלגן תכנוני שיזמים ורשויות לא יידעו איך להתנהל בו", כפי שסיכם יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר דב חנין, שאף הודה ש"יש פה תקלה. אנחנו כמחוקקים, מביאים לחקיקת חוקים, ואז צצות תוכניות שאושרו לפני כן והן לא תואמות את החקיקה הראשית. וזו לא הבעיה של היזם".

הרף של פלמחים

במסגרת התוכנית המלונאית של אלביט הדמיה, מיובש בימים האחרונים שטח מהכנרת - 15 דונם מצפון לטבריה, כדי להרחיק את קו החוף ולאפשר בניית המלון לפי תוכנית ישנה, שאושרה ב-2000, לפני שאושרה תוכנית המתאר הארצית לשמירת הסביבה החופית (תמ"א 13) האוסרת על בנייה בתחום ה-100 מטר מקו החוף בחופי הים התיכון ועל בנייה בתחום ה-50 מטר בחופי הכנרת. עיריית טבריה היא שמבקשת לבצע את הייבוש, כדי לאפשר למתוח טיילת וליצור גישה נוחה של באי המתחם המלונאי לכביש סובב כנרת.

הירוקים זועמים על הייבוש שנעשה מכורח תוכנית ועל העדפה כביכול של הרווח התיירותי והנדל"ני על פני שמירת ערכי טבע, גם אם התוכנית אושרה כדין. המשרד להגנת הסביבה טוען שהתוכנית, על כל אישוריה המדוקדקים והמעבר בכל תחנות התכנון, "היום ללא ספק לא היתה עוברת".

אבל מה אשם היזם? בעוד שכולם זנחו את ההזדמנות לפתח מיזם מלונאי בטבריה, הגיעה אלביט הדמיה ב-2007, לאחר שהמכרז עבר מספר שיווקים שלא צלחו מאז 2000, ולאחר שניצחה כשהתמודדה לבדה ורכשה את הקרקע תמורת 10 מיליון שקל, נאלצה למלא מספר תנאים שהוצבו על ידי המינהל, ובהם ייבוש השטח, על אף שהחברה מדגישה שהמלון לא יוקם על השטח המיובש. "זו שליחות ציונית כלכלית", אמר אז זיסר, שכמובן בחר להתמקד בכוח האדם הרב שיועסק בפרויקט.

הוועדה גם היא מסכימה שהזיגזג שנוצר כאן בעקבות מימוש "תוכנית שנשלפה מהמגירה", שכיום איננה תואמת חקיקה, הוא לא באחריות היזם. אבל בתקופה האחרונה מהזיגזג הזה לא סובל רק זיסר. כמו שאמרה נציגת המשרד להגנת הסביבה בוועדה, "הבדיקה הראתה שמאחר שמדובר בתוכנית מאושרת כדין, לא ניתן להתנגד לה - יכול להיות שחוף פלמחים הרים את הרף".

כזכור, בעקבות הנחיית הממשלה ביולי, ביטלה הוועדה המחוזית מחוז מרכז בחודש שעבר את תוכנית חוף פלמחים והחליטה לבחון מיקומים חלופיים לביצוע התוכנית, שיתאמו את הנחיות תוכנית המתאר החדשה (תמ"א 13). גם כאן זכו היזמים, שתי חברות קבלניות, "מעוז דניאל" ו"אווילון", במכרז של המינהל, ב-2004, להקמת כפר נופש, אבל התוכנית עוררה את זעמו של הציבור ובעיקר של הירוקים בטענה שהתוכנית פוגעת בסביבה החופית ובטענה שהמחיר שהתקבל תמורת הקרקע, היה נמוך באופן בלתי סביר. היזמיות זכו בשטח שחלה עליו תוכנית מאושרת, אבל זעקות הירוקים הגיעו לאוזניו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שהדו"ח החמור שהוציא בשנה שעברה הפך את הקערה על פיה והביא בסופו של דבר לביטולה של התוכנית בתמיכת הממשלה, שעכשיו הפכה למתנגדת לתוכנית. עכשיו הוויכוח הוא רק על גובה הפיצויים מהמדינה.

ג'קי פוגע בצבים

וזו לא דוגמא יחידה. כמו שהביא השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את הממשלה להנחות על ביטול תוכנית חוף פלמחים, הוא נשמע בשנה האחרונה קורא למניעת הפיתוח בחוף בצת שבגליל המערבי, מדרום לראש הנקרה. זהו חוף טבעי ופתוח עם ערכי טבע נדירים שמהווה אתר מרכזי להטלת ביצים של צבי ים. החברה להגנת הטבע מצביעה על העובדה שהוצאת השטח למכרז על ידי המינהל, בו זכתה חברת מאקפל של ג'קי בן זקן, נסמכה על תוכנית ישנה שאושרה לפני כ-18 שנה, ושאיננה תואמת את המדיניות התכנונית של היום.

גם כאן, בן זקן לא הולך לבנות מקבץ כפרי נופש, מוקדי מסחר ופארק אטרקציות בשפך הנחל על דעת עצמו, אלא מכורח תוכנית מנחה למכרז.

גם בדרום הארץ הסיפור חוזר על עצמו. ישנם סימנים שהיזם יואב איגרא גם יצטרך להתמודד בקרוב עם החלטת המדינה לבטל תוכנית בנייה שאושרה - המיזם התיירותי שמקדמת קבוצת איגרא סמוך לפארק תמנע, כ-30 ק"מ צפונית לאילת. אדם טבע ודין ושישה תושבים מקומיים עתרו לביטול התוכנית, שקיבלה הכשרה ב-1996, אבל לפני כמעט שנתיים קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום תזמין נספח סביבתי מגורם אובייקטיבי שיתייחס לגודל שטח המלון ואופן פריסתו.

לפני חודשיים ביקשה אדם טבע ודין ממינהלת ההשקעות במשרד התיירות לבטל את המענק שניתן לקבוצת איגרא עבור בניית המלון, והשבוע הדליפו הירוקים לתקשורת פרקים ממסמכו של הסוקר שמונה על ידי הוועדה המחוזית. הוא קובע שמתוך 10 חלופות שבחן, יש לקדם את התוכנית בחלופה הדרומית ולא בחלופה הקיימת, בעמק ססגון, לגביה הוא טוען: "תהיה זו טעות חמורה להמשיך בהליך האישור של התוכנית באתר המקורי, שתפגע בנוף נדיר ברמה הלאומית, באזור שטרם הופר על ידי פעילות אנושית".

ישנם הרבה יזמים שמבינים כעת שהתוכנית שלפיה נבנה המכרז שבו הם זכו היא תוכנית שלגביה "התהפכה" המדינה במדיניותה - או צפויה "להתהפך" בעתיד הקרוב, ומנסים לקדם פתרונות על מנת למנוע מצב שבו יתברר שהכספים שהשקיעו היו לשווא. יזמים שונים גם סיפרו כי הם אף מנסים להידבר עם הגורמים הירוקים, אבל רבים מהם טענו שלמרות ניסיונות להגיע להבנות שמוסכמות על כל הצדדים, הם נתקלים בנחישות של הירוקים - שמפוזרים על פני מספר רב של עמותות וארגונים.

בשורה התחתונה, לא מדובר כאן בסיפור שבהכרח מציג טובים מול רעים. רק שבינתיים, יזמים שנענים להזמנתה של המדינה להשקיע בתיירות שלה - שמטבע הדברים ממקמת את המלונות ואת כפרי הנופש העתידיים באזורים תיירותיים וירוקים יחסית - כדאי שיחשבו פעמיים אם המדינה בעצמה לא עלולה לחשוב פעמיים ולהתחרט.

 פרוייקטים תחרותייים / צלם: חגי אהרון