תעשיינים עם ראש בקיר

ההייתם סבורים שבהיתחשב בצפי לירידה בסחר העולמי, הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעו מדינות אירופה, מלחמת המטבעות, הדגש הסיני על רכישת תוצרת סין והאמריקאי על רכישת תוצרת אמריקנית, עוצמת השקל, העלייה בשכר הממוצע במשק, ובאופן כללי החיסרון היחסי של הייצוא הישראלי, זה לא בדיוק הזמן לעודד חברות להגביר את הייצור ליצוא.

יש למדינת ישראל מזל שהיא קטנה ותעשיות שונות מצליחות להלך בין הענקים האמריקאים, הגרמנים, הסינים, ההודים והצרפתים ולהשיג נתח שוק במגוון תחומים רחב. יש לנו מזל שיש בינינו חכמים ותעשיות שונות על אף שהן לא קטנות הצליחו להגיע לשוק עם מוצר ייחודי, עם פתרון טוב שהענקים לא חשבו עליו קודם.

אבל יש לנו גם כמה בעיות כמו למשל שרוב המוצרים הייחודיים לא יכולים להישאר כאלו לאורך זמן ואם לא גדלים מהר נבלעים או נעלמים. כמו למשל שכמעט כל חברה שמבשילה וגדלה מפסיקה עם הזמן להיות חברה ישראלית גם עם הבעלים ואולי אפילו המטה נשאר כאן.

מעטות החברות כדוגמת טבע או אורמת שמשאירות בארץ פעילות ייצור משמעותית.

שמעתי לא מזמן שיש 10,000 משרות של חברות הי טק ותוכנה ישראליות בהודו ושווקים מתעוררים אחרים. כמו למשל שבכדי להמשיך לרוץ לפני הלהקה חייבים להישאר בכושר - איזה הי טק ישראלי עומד בתור למלא את החלל שהשאירו M-systems, קומברס, ECI, וכו'?

הצד השני של המטבע הוא שכנראה שיש שם מישהו שעושה משהו נכון. קשה לקטר על המשק הישראלי ועל המדיניות הכלכלית כשהאבטלה בכל העולם גדלה ובארץ אנו רואים ירידה בשיעור האבטלה מ-8.6% ב 1998 ו-10.7% ב 2003 ל-6.6% ברבעון השלישי של 2010. המהלך הזה מרשים יותר כשהוא מלווה במגמות הבאות:

1) שיעור ההשתתפות בתעסוקה במשק גדל מ-53.3% ב-1998 ל-57.8% ברבעון השלישי 2010.

2) התאחדות התעשיינים מדווחת על קושי גובר במציאת עובדים מקצועיים והלמ"ס מדווח על עליה רצופה מזה עשרה חודשים בשכר הממוצע במשק.

מדד אמון הצרכנים הישראלים נמצא קרוב לשיא של העשור, תיק הנכסים הפיננסים של הציבור הישראלי נמצא אף הוא קרוב לשיא של העשור ולכן זה לא צריך להפתיע אף אחד שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שהצריכה הפרטית בארץ נמצאת במגמת נסיקה כבר למעלה מעשור.

כשזו תמונת המצב, די ברור למה הציבור רץ למניות הגז ולמה המכפיל של שופרסל שלא לדבר על רמי לוי דומה למכפיל של טבע . די ברור איך מניית סלקום יכולה לעלות אחרי כשל חמור בשירות (קריסת הרשת ביום ד' לפני שבועיים), המלווה בהעלאת תעריפים ושיווק אגרסיבי של טלפונים חכמים במחירים גבוהים. איך קבלנים יכולים לשווק עשרות אלפי דירות חדשות ויקרות בשעות ספורות.

מכון ראות פרסם לא מזמן דו"ח בשם "קפיצת מדרגה אזורית" שטוען שכדי להשיג צמיחה אזורית בת קיימא נדרשת מדיניות פיתוח משוכללת יותר, הבוחנת גם את הפוטנציאל הייחודי באזור ואת הרלוונטיות שלו למגמות גלובליות חזקות.

המסר של מכון ראות לקובעי המדיניות היכ שיש לשכלל את תפיסת הפיתוח בישראל ולאפשר לאזורי הפריפריה להתחרות בשיטתיות בכלכלה הגלובלית ולספק משרות איכותיות לתושביה.

המסר למשקיעים יותר מורכב: צריך להשקיע בחברות המתמקדות בכלכלה מקומית - בנקים, רשתות שיווק, נדל"ן, תקשורת. מאידך חלק מהמניות בקבוצות אלו כבר מזמן אינן זולות ומשקפות היטב את המגמה שתיארנו להלן.

בנוסף, לא בטוח שאם לוקחים בחשבון את התלות של מדינת ישראל כיום ביצוא ובמגמות בעולם, שהמגמה הזו ברת קיימה ולכן לפחות למשקיעים על אף האטרקטיביות המקומית כנראה שכדאי לבזר ולפזר סיכונים בין בניה על המשך הצמיחה במשק המקומי ליצוא וניצול הזדמנויות בשווקים שכרגע אולי יותר זולים.

אלה אלקלעי היא סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI