דש ברוקראז': ארה"ב עלולה להדרדר למצבה של אירופה

ההבדלים בין הגישות לטיפול במשבר בין ארה"ב לאירופה באו לידי ביטוי בצורה בהירה עוד יותר בשבוע החולף. האירופאים מנסים להתמודד עם המשבר ע"י ריסון תקציבים, כשבשבוע האחרון הוחלט לחתוך בהוצאות בצורה חדה במספר מדינות, כולל המדינות שנמצאות בלב המשבר, כמו אירלנד וספרד.

לעומת זאת, האמריקנים מציגים גישה שונה, ופעלו באמצעות צעדי מדיניות מרחיבה ע"י הארכת הקלות המס. ברור שנסיבות הרקע, ובעיקר התייחסות השווקים אל שני הגושים הכלכליים, שונה. יחד עם זאת, עצם התמיכה שמקבלת בארה"ב בנקיטת גישה מרחיבה, לעומת הגיבוי כמעט מוחלט שזוכה בו הגישה ההפוכה באירופה, מרמז שאולי מישהו כאן טועה.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי, דש ברוקראז', מעריך בסקירה שפרסם היום (א') כי יתכן שהעלייה החדה של תשואות האג"ח בארה"ב שהתרחשה לאחר פרסום ההחלטה לגבי הארכת תוקף ההטבות במיסוי, הינה הסממן הראשון שארה"ב עלולה להגיע בהמשך למצבה של אירופה. "למיטב זיכרוננו, זאת הפעם הראשונה בשנתיים האחרונות שהסיבה העיקרית לעליית התשואות בארה"ב הייתה הדאגה מהתרחבות הצפויה של הגרעון הממשלתי ולא השיפור במצב הכלכלי, כפי שבא לידי ביטוי בשוק המניות שבו התקבלה הידיעה בתגובה יחסית צוננת".

הוספת החשש מפני התרחבות הגירעון לשלל הגורמים שתומכים בעליית התשואות, מקטינה את הסיכוי לירידה חוזרת של תשואות האג"ח הממשלתיות לרמות נמוכות, כפי שהיו רק לפני חודש, אומר בז'ינסקי. "כעת, חודש לאחר תחילת המהלך השני של ה-FED לרכישת האג"ח, נראה שהפעולה לא משיגה את יעדיה. המטרה העיקרית של הבנק המרכזי הייתה הורדת התשואות למגזר העסקי והפרטי באמצעות הורדת התשואות של האג"ח הממשלתיות. בפועל, מאז ההכרזה על ההתערבות, התשואות לא הפסיקו לעלות".

נראה שהמשק העולמי ממשיך בתהליך ההתאוששות, אשר מתאפיין אומנם בשבריריות, אך גם בעקביות, אומר זבז'ינסקי.

אז מה עושים? זבז'ינסקי מעריך שתהליך עליית התשואות בארה"ב ימשך, אם כי לא בקצב כפי שהיה בשבוע האחרון. שוק האג"ח בישראל הושפע כמובן מהתנהגותו של השוק בארה"ב, אך המחירים בישראל ירדו פחות מאשר בארה"ב. כתוצאה מזה הצטמצם משמעותית המרווח בין האג"ח הממשלתיות בישראל לבין ארה"ב, יותר מאשר בשוקי האג"ח אחרים בעולם. מגמת הירידה במרווחי האג"ח צפויה להימשך בד בבד עם עליית התשואות בארה"ב.

בדש ברוקראז' לא ממליצים למהר ולהאריך את המח"מ בתיקים (המח"מ המומלץ שלהם באפיק השקלי כ-3 שנים, באפיק הצמוד כ 5-6 שנים). הסיבה העיקרית הינה הסיכון בפני עליה בסביבת האינפלציה. הסיבות לכך הינן רבות וכוללות את הגורמים הפועלים מחוץ לישראל (מחירי התשומות) והכוחות הפנימיים (צמצום פערי התוצר).

"אנו ממליצים להמתין עם השינויים בתיקים לפחות עד לפרסום של המדד המחירים לחודש נובמבר השבוע, אשר צפוי אומנם לעלות בכ-0.2%, אך אי הודאות לגביו גבוהה מהרגיל. קיים סיכוי גבוה להחטאה כלפי מעלה מהתחזית. במקרה שגם המדדים הקרובים יפתיעו עם התייקרויות בסעיפים רבים, בנק ישראל עלול למצוא את עצמו "מאחורי העקום", כאשר קצב עליית הריבית אינו מדביק את קצב התרחבות האינפלציה, ולהוביל לעליה מואצת בריבית".