במי יבחרו אפל וגוגל?

יש משהו הרואי - כן, הרואי - במלחמה המקוונת שהכריזו קבוצות אנרכיסטים והאקרים נגד כל מי שמתנכל לויקיליקס. הם הקימו מעל ל-600 אתרי מראה לויקיליקס, אתרים המונעים בפועל כל אפשרות להוריד את האתר מהרשת ולצנזר את המידע שדלף, ומציעים את כל המסמכים כקובץ להורדה.

כמו כן, הם תוקפים אתרים של ממשלות, חברות ענק ופוליטיקאים. ואף שהם נכשלים, ונכשלים שוב (כל האתרים שהותקפו ממשיכים לפעול כסדרם, גם אם חלקם נפלו לכמה שעות) - הרי שעצם הניסיון ראוי לכל שבח.

כי כשחושבים על זה, מה יש לנו כאן בעצם? ממשלות ותאגידים שעושים יד אחת נגד אתר אינטרנט שחשף את הדברים שהם רצו להסתיר. מה שיש לנו כאן זו קלאסיקה אינטרנטית בהתהוות. לא סתם הגדיר מומחה הרשת ג'ון פרי בארלו את המתרחש כ"מלחמת המידע הראשונה". ויקיליקס הוא שדה הקרב, הוא אמר, וכולנו חיילים.

מצחיקה אותי הטענה שמעלות הממשלות, שהחשיפות של ויקיליקס מסכנות חיי אדם. הו, הצביעות! מי מסכן חיים: זה ששולח אנשים למלחמות עקובות מדם בשם אינטרסים לא ברורים - או זה שמנסה לשפוך מעט אור על מנגנוני החושך?

ככל שממשיכים להתגלות המסמכים שמחזיקים החברים בויקיליקס, מתברר כי האנקדוטות של הדיפלומטים האמריקנים הן פיקנטריה משעשעת. החומר האמיתי שהולך ומתגלה הוא הפרקטיקה של התאגידים ושיתופי-הפעולה שלהם עם הממשלות החזקות. זה, לא הרכילות הפוליטית, מה שמכניס את המערכות ללחץ.

אט-אט הולכים ומתגלים סיפורים על הדרך שבה פועלים הקונגלומרטים במדינות חלשות: חברת נפט (Shell) המחדירה סוכנים אל תוך ממשלה באפריקה, או חברת תרופות (פייזר) האוספת מידע במטרה לסחוט את פרקליט המדינה הניגרי, כדי ללחוץ עליו לוותר על הגשת תביעה נגדה בעניין ניסוי בתרופה שגרם למותם של ילדים. בויקיליקס אומרים כי בקנה יש להם לא מעט חומרי נפץ הנוגעים להתנהלותם של גופים פיננסיים לפני ובמהלך המשבר הגדול.

עולם פתוח מול גן סגור

זהו אולי המאבק המקוון החשוב ביותר מאז שנכנסנו לעידן הדיגיטלי, מבלי לזלזל בכל המאבקים החשובים שהיו עד עתה כמו נגד תעשיית המוזיקה, ובמאבקים המתנהלים כיום, כמו זה סביב הפרטיות.

זה לא מקרה שפרשת ויקיליקס מתרחשת על רקע אחד השינויים הקריטיים שעוברים על הרשת: המעבר האיטי אך הנחוש מפורמט פתוח, חופשי ומבוזר לעולם של גנים סגורים, אפליקציות ואיסוף בלתי מבוקר של מידע על המשתמשים. את פרשת ויקיליקס אפשר לראות גם כמין זעקה סמלית של מה שהאינטרנט צריך היה להיות אל מול מה שהאינטרנט הופך להיות.

אני יודע שאני חוזר על הנקודה הזו מדי פעם, אבל זה רק בגלל שהיא קריטית: הרי בעולם של גוגל, פייסבוק, טוויטר ואפל לא יכול להתקיים גוף כמו ויקיליקס, שמהותו היא האנונימיות והאנטי-ממסדיות. עובדה: פייסבוק וטוויטר עומדים בפני לחצים כבדים לחסום גישה ודיונים על ויקיליקס. בחלקם הם עומדים, בחלקם לא.

אבל כשיגיע הרגע שבו יצטרכו אפל וגוגל לבחור לצד מי הם עומדים - לצד הממשל האמריקני והתאגידים או לצד חופש המידע והביטוי - ברור לכולם במי הם יבחרו, וזה לא יהיה בנו. זו הסיבה שבגללה אנחנו חייבים לעמוד כאיש אחד מאחורי ויקיליקס.