תאומי השריפה

אחרי מלחמת יום הכיפורים היה לחץ ציבורי גדול להתפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, שנתפשו כאחראים העיקריים למחדל המלחמה הנורא.

הלחצים הללו הפכו את גולדה ודיין למעין תאומים פוליטיים. היה ברור לכול כי נפילה של האחד תגרור אחריה גם את השני. מכאן ואילך החלו השניים לגונן ולהרחיק את האחריות האחד מהשני (בסופו של דבר זה לא עזר להם והלחץ הציבורי שנמשך אילץ אותם להתפטר).

נזכרתי בסיטואציה זו כאשר קראתי היום שבנימין נתניהו התחיל להרעיף מחמאות על שר הפנים אלי ישי. כמו גולדה ודיין בשעתו, גם הם, ביבי וישי, קשורים זה בזה באחריותם למחדל השריפה שגבתה קורבנות כה רבים וגדולים.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה קבע ששניים אלה (בצירוף אהוד ברק) הם האחראים העיקריים. אמנם לא אחראים לשריפה עצמה, כי הדו"ח לא עסק בה, אבל הוא הטיל עליהם את האחריות למצב העלוב להכאיב של שירותי הכבאות.

הבוקר (א) אמר נתניהו בישיבת הממשלה, כי "100 מיליון שקל כבר אושרו לשיפור מערך הכבאות, לאחר פעילותו הנמרצת של שר הפנים". הנה לכם נתניהו האמיתי, ללא כחל ושרק. הנה לכם נתניהו שחי בעולם שהוא יצר לעצמו - עולם המילים של ביבי. לדבר הוא יודע, כידוע, באמריקה הוא מקבל על זה המון כסף.

במשך השנים הוא השתכנע ביכולתו לשכנע כל אדם, כל ציבור, עם הכישרון הרטורי המרשים שלו. בהדרגה הוא החל להאמין שאם המציאות והעובדות לא מוצאות חן בעיניו, הוא יכול בקלות לשנות אותן לטובתו בעזרת התבטאויות מתוחכמות.

"הפעיל הנמרץ" אלי ישי

בעולמו הפרטי של ביבי, אלי ישי אינו האדם שמבקר המדינה ביקר כאחראי הראשי למחדלי הכבאות. עובדה - עד היום ביבי לא התייחס לכך. לעומת זאת הוא הוציא מהשריפה אלי ישי אחר, המאופיין ב"פעילות נמרצת".

מבקר המדינה לא מצא בישי את התכונה הזאת, למעשה ישי מעולם לא התאפיין בכך, אלא כאשר היה מדובר בישיבות ואברכים. אבל לנתניהו נוח היום להפוך את ישי לגיבור הגדול של השריפה, בזכות "פעילותו הנמרצת להעברת תקציב לשירותי הכבאות. לא משנה לביבי שהפעילות הנמרצת הזאת נעשתה לאחר האסון, לאחר מותם של רבים. וחוץ מזה, למישהו היה ספק ביכולתו של ישי להוציא מביבי תקציבים?

"הנחיה" זו מנהיגות

מנהיגות זה מעשים. אצל ביבי זה מילים. בזמן השריפה הגדולה הקודמת בצפון, בקיץ 1998, אמר ביבי בישיבת הממשלה, כי "יש צורך למצוא פתרון מהיר לחיזוק ותגבור מערך הכבאות" . אמר - ולא עשה דבר בעניין.

כי מבחינתו ברגע שאמר - הוא עשה. ברגע ש"נתתי הנחיה" - הוא גילה מנהיגות. בעולם המילים לא משנה אם ההנחיה הניבה מעשים - בעולם של נתניהו מה שקובע היא ההנחיה, הדיבורים עליה. המילים, מילים, מילים.