חברת Morria ביו-פרמצבטיקה הבריטית, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, החליטה לעשות עלייה. ל"גלובס" נודע כי החברה מתכננת להקים משרדים בירושלים, נוסף על אלו שיש לה בלונדון ובניו יורק, ולצאת להנפקה בבורסה בתל אביב. בחברה אישרו את הפרטים.
מוריה תפעל לגיוס של כ-5 מיליון דולר לפי שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים. בד בבד, היא מגייסת עובדי מעבדה וחברי הנהלה למשרד ולמעבדה שיוקמו בירושלים.
במוריה הושקעו עד כה כ-7 מיליון דולר, בעיקר על-ידי משקיעים פרטיים וקרנות משפחתיות. היא הוקמה כחברה בריטית תחת תקנות PLC (Public Limited Company). כלומר כבר חמש שנים שהיא מגישה דוחות כספיים מסודרים על-מנת לשמר את הסטטוס, ובתמורה קיבלה הקלות שונות בגיוס השקעות מגורמים פרטיים.
הצעד הטבעי לחברה עם רקע בריטי מסוג זה היה ללכת להנפקה בבורסת ה-AIM, אך היא בחרה בבורסה בתל אביב. מהלך זה מעיד על המוניטין של הבורסה המקומית כמקור יעיל לגיוס הון בתחום הביומד, למרות כישלונן של חמש חברות בסקטור שתכננו להנפיק בחודשים האחרונים אך נאלצו לוותר.
צנרת המוצרים של מוריה מבוססת על טכנולוגיה אנטי-דלקתית חדשה שפותחה באוניברסיטה העברית ומוסחרה דרך יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה. שני המוצרים המובילים של החברה - לקדחת השחת (המוכרת גם כאלרגיה עונתית) ולאקזמה - נמצאים בשלב שני בניסויים הקליניים (ניסוי יעילות רב-מרכזי).
מנהליה של החברה הם ד"ר יובל כהן, מנכ"ל ובעל דוקטורט בטוקסיקולוגיה (מדע רעילות התרופות) ממכון קירי בצרפת; ד"ר ג'ו בונדי, סגן נשיא לתחום המחקר הפרה-קליני שעבר בעבר בענקית התרופות Merck גם בתחום הפיתוח הפרה-קליני ובמסחור הטכנולוגיות; ומרק כהן, יו"ר החברה ושותף במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר, העוסק בתחום הפטנטים. יתר הפעילות בוצעה בצורת מיקור חוץ.
פיתחה תרופה מאפס במנגנון לא מוכר
בשנה האחרונה התוודענו לכמה חברות תרופות שעלו על הרדאר כשהן כבר בשלב הניסויים קליניים. ההבדל העיקרי בינן לבין מוריה הוא שהן לקחו תרופה מוכרת ומצאו לה שימוש חדש או פורמולציה חדשה, ואילו מוריה פיתחה תרופה מאפס הפועלת במנגנון שלא היה מוכר עד היום.
העולם מחפש מנגנון חדש לפעילות אנטי-דלקתית. סטרואידים, שבהם משתמשים כיום, אמנם יעילים בתחום הזה, אך הם עתירי תופעות לוואי ואף מסוכנים. כשמדובר במחלות כרוניות שבהן יש ליטול את התרופה כל יום עד סוף החיים, ורוב המחלות האנטי-דלקתיות הן כאלה, זו הופכת לבעיה אמיתית.
תרופות אנטי-דלקתיות אחרות שהוצעו לאורך השנים לא היו יעילות במופעים החמורים של המחלה (למשל, אספירין), או שהיו בעלות תופעות לוואי חמורות אחרות (למשל, Vioxx). היו גם תרופות ביולוגיות, אך אלה כוונו לטיפול במחלה ספציפית באמצעות הזרקה בלבד, מחירן גבוה וגם להן יש תופעות לוואי.
מוריה והמנגנון החדש שלה מקווים להתמודד במגרש של הסטרואידים - משפחה של תרופות לכל סוגי המחלות האנטי-דלקתיות, שכולן מולקולות קטנות. כלומר, הן נגישות באמצעות זריקה, כדור, טיפות ומשאף.
על-פי דיווחי החברה, שני המוצרים המובילים שלה כבר עברו ניסויי בטיחות (שלב I) בהצלחה רבה. אך עדיין, הבטיחות אינה ברורה כמו בתרופה שכבר רשומה לאלפי חולים - וזהו החיסרון של מנגנון חדש לחלוטין לעומת מוצר שכבר נמצא בשוק לטיפול במחלה אחרת.
הגיעה לגזע הבעיה
החברה מתארת את יעילות התרופה באופן הבא: דמיינו עץ עם שורשים וענפים רבים. השורשים הם המקור למחלות דלקתיות - כמו זיהום, אלרגיות, תגובות אוטו-אימוניות (כשהגוף מזהה את עצמו בטעות כנגיף ותוקף את עצמו). הגזע הוא המקום שבו מתרחש האיתות לגוף להתחיל בתגובה הדלקתית. הענפים הם מגוון התופעות הדלקתיות המופיעות כתגובה לאיתות - כך למשל, במחלה כמו קדחת השחת מדובר גם בנזלת, שיעול, עיניים דומעות.
תרופות אנטי-דלקתיות קיימות מעכבות רק ענף או שניים, ולכן לא יעילות בעצירת כל התהליך הדלקתי. סטרואידים מעכבים את כל הענפים בעץ, ועוד כמה עצים בסביבה, ולכן הפעילות שלהם לא ספציפית אלא עתירת תופעות לוואי.
במוריה מצהירים כי גילו את הגזע של העץ (משפחה של אנזימים שנקראים פוספוליפז a2) והבינו כיצד לעכב אותו, כך שהתגובה הדלקתית כלל אינה מתחילה. החברה כבר רשמה 12 פטנטים על המנגנון.
המוצרים המובילים של מוריה הם תרופה לקדחת השחת, שהשלימה שלב IIa של הניסויים (ניסוי יעילות קטן) ועומדת להיכנס לניסוי יעילות גדול יותר ותרופה לאקזמה, הנמצאת בניסוי יעילות גדול יחסית, אחרי שהשלימה בהצלחה ניסוי יעילות קטן. מעבר לכך, לחברה שלוש תרופות בשלב הפרה-קליני - למעי רגיז (IBD או קרוהן), לסיסטיק פיברוזיס ולמחלות עיניים דלקתיות, כגון עין יבשה.
בדרך-כלל, מוצרים מתחילים להיות מעניינים לעסקאות רישוי אחרי ניסוי יעילות משמעותי, כך שהחברה מגיעה לבורסה בטווח זמן סביר. מוריה מקווה להצליח להלהיב את המשקיעים במקום שבו חברות אחרות, מוכרות יותר בישראל, כשלו בחודשים האחרונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.