קץ להכפשות אנונימיות באינטרנט? ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הבוקר (ב') את הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב, המסמיכה את בתי המשפט לחייב ספקיות אינטרנט לחשוף את פרטיהם של גולשים שהכפישו אנשים בטוקבקים או בפרסומים אחרים שהעלו לאתרי אינטרנט, כדי לאפשר לנפגעים הגשת תביעת לשון הרע נגדם. על-פי החלטת ועדת השרים, תתמוך הקואליציה בהצעת החוק בקריאה טרומית במליאת הכנסת. התמיכה בהמשך הליכי החקיקה תלויה בשינויים אפשריים שתעבור הצעת החוק.
מדובר בהצעת חוק לתיקון חוק לשון הרע, שאותה יזם ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) ושהונחה על שולחן הכנסת בחודש יוני האחרון, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, שקבע כי ספקיות האינטרנט אינן רשאיות לחשוף פרטי גולש שכתב דברי לשון הרע, לצורך הגשת תביעה נגדו.
"על אף שהאנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי", כתב אורלב בדברי ההסבר להצעת החוק, "אין הצדקה ליצור חיסיון גורף להבטחתה, כך הוא בוודאי הדבר שעה שהיא משמשת מחסה לעושי עוולה. העלאתה של האנונימיות לדרגת מעין קדושה, אינה יכולה להפוך אותה למפלטו ומקלטו של הנבל. הפסיקה טרם הצליחה להסדיר את הנושא באופן מוצלח כך שייקבעו כללים ברורים בעניין".
על-פי הצעת החוק, אדם שהופצו נגדו דברי לשון הרע באינטרנט, יהיה רשאי לפנות לבית משפט כנגד ספקית האינטרנט, ולבקש ממנה להעביר את כתובת ה-IP של הגולש שכתב את הדברים - בשלב הראשון לידי בית המשפט עצמו. לפנייה לבית המשפט יצורף תצהיר, ובו הכרזה של המבקש כי בכוונתו להגיש תביעת לשון הרע נגד הגולש שכתב את דברי ההכפשה. זאת, לדברי אורלב, "כדי להימנע ממצב בו הנפגע יעשה שימוש לרעה בהליך חשיפת הפרטים לצורכי נקמנות או הרתעתם של בעלי דעה שלילית לגביו".
בית המשפט יבחן את הנושא, ואם ישתכנע שהמידע שפורסם מהווה אכן לשון הרע, יועברו פרטי הגולש המפרסם לידיו של הנפגע, התובע. במקרה שבית המשפט יחליט שלא למסור את המידע לידי התובע, הדבר צריך להיות מ"טעמים מיוחדים" ובית המשפט ינמק את סירובו. סירוב כזה עשוי להיות מושתת על מסקנת בית המשפט שפרטי הגולש מתבקשים לצרכים לא ראויים של נקמנות, השתקת מתנגדים, אם מדובר בהבעת דעה שלילית ולא בלשון הרע, או אם מדובר בעניינים של מה בכך.
"הצעת החוק של אורלב היא תגובה צפויה להחלטה של בית המשפט העליון שהפכה את מדינת ישראל למקום היחיד בעולם שבו נהנה הטוקבקיסט האנונימי באינטרנט מחסינות כמעט מוחלטת, למעט עבירות פליליות", אומר ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ותקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה, "ברור היה שנדרשת חקיקה בנושא, אך הצעתו של אורלב איננה הפתרון המתאים, ויש בה פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי. חשש בלבד ללשון הרע לא יכול להיות סיבה לחשיפה של זהות המפרסם באינטרנט ונדרשת אמת מידה אחרת. חשוב להמשיך ולהגן על הבמה והזירה האינטרנטית כמקור לדעות ועובדות שאחרת לא נוכל לקבלן".
בחודש מארס האחרון קבע בית המשפט העליון כי "האפשרות להתבטא באופן אנונימי היא חלק מחופש הביטוי, השמירה על האנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי". השופטים קבעו עם זאת כי במקרה של לשון הרע העולה כדי עבירה פלילית, יש לגורמי אכיפת החוק סמכות לקבל מידע על זהות העבריין. יצויןכי בינואר 2008 הוגשה הצעת חוק מסחר אלקטרוני, שבה נכללה עילת תביעה נגד ספקיות אינטרנט והתייחסה גם לפגיעה בקניינו הרוחני של הנפגע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.