ששינסקי: "חשוב לשמר תמריצים ולהמשיך ולחפש גז ונפט"

בכנס האנרגיה של UBS, הופיע היום (ב') איתן ששינסקי, העומד בראשות הועידה לבחינת תמלוגי הגז.

לאחר שנתן רקע קצר על המצב כיום בשוק הנפט ופעילות הוועדה, שנועדה לבחון את מדינות תמלוגי הגז למדינה, ענה ששינסקי לשאלה שעולה בעת האחרונה, מדוע לא מתקיימים מכרזים למתן רישיונות החיפושים.

"אני חושב שמכרזים ברמה העקרונית היא שיטה טובה. אלא שבמצב היום, שהים בישראל מלא ברישיונות חיפושים, יש כאן מצב של אינפורמציה א-סימטרית. לשותפים הקיימים יש יתרון גדול ביחס לגוף חדש שנכנס. לקיים היום מכרזים, זו שאלה לא פשוטה, כיון שזה בעצם סוגר את האורווה לאחר שהסוסים ברחו. בארה"ב, במפרץ מקסיקו יש מכרזים. הרישיונות של BP ניתנים במכרזים פתוחים שבהם הם משלמים לממשלה בונוס, שהוא מרכיב מכריע בתשלומים לממשלה, ולפעמים שוכחים להזכיר את הבונוס שהחברות נותנות כמקדמה , בנוסף לתמוגים שניתנים לאחר התמלוגים".

ששינסקי התייחס בקצרה לשאלה המשפטית על שינוי רטרואקטיבי של מדיניות המיסוי, ואמר כי "אם ממשלה משנה מערכת פיסקאלית - מסים רגולציה, והיזמים הפרטיים מראים שאילו הם היו יודעים שכך תשונה המערכת הפסיקאלית הם לא היו נכנסים. יש בכך איזהשהיא מניעה. ההמלצות שלנו - בשום פנים אינם פוגעות בעיקרון הזה".

"לנובל אנרג'י לפני קידוח תמר - הציפיות שהיו להם ביחס לגודל שדה שחשבו אז למצוא - אין שום דרך לשותפויות לומר אם הם יודעים שהולכות להתבצע החלטות הוועדה הם לא היו נכנסות לפרויקט, אין לזה ביסוס. הממשלה החליטה על דרך מסוימת, שהיא מפיקה את הגז על-ידי הון פרטי, ואנחנו מקבלים את העיקרון הזה. זאת המערכת שאנחנו נמצאים בה היום, ולכן חשוב לשמר אותה על ידי מתן של תשואה נאותה לסקטור הפרטי, כדי שיהיה תמריצים להמשיך ולחפש".

"רצינו שהמערכת תהיה פרוגרסיבית, שחלק הממשלה יהיה רווחי"

"עקרונות המודל המוצע: השיטה שבה הלכנו כדי לקחת את הסיכון, הייתה אפ-ליפט - אם יש הסתברות של שליש, מכל שלושה קידוחים אחד יוצא רטוב ושנים יבשים, אנחנו מכפילים את ההוצאה בשדה המצליח פי 3. הוצאת 100 - אנחנו מכירים בהוצאה של 300. לחברה שיש לה פורטפוליו של 300 כמו נובלת, אנחנו נותנים לה את התוחלת".

"רצינו שהמערכת תהיה פרוגרסיבית, שחלק הממשלה יהיה רווחי. תמר לפי נובל היא התגלית הכי רווחית בשלוש השנים האחרונות. לוויתן, לא ברור מה תהיה הרווחיות בשל עלויות ההנזלה. אנחנו רוצים שחלק הממשלה יהיה רגיש לרווחיות הפרויקט. אנחנו רוצים שליזמים תהיה את החזר נאות על ההשקעה".

"התמלוגים - החלטנו להשאיר על כנם, אם כי בים-תטיס הכירו בהוצאות שונות בצורה מאוד ליברלית. תמיד יש אפשרויות במערכות מסים מקום למניפולציות, ומערכות מס צריכות להתאים את עצמן. תמלוגים זה כמו מס על מוצרים. מס כזה נותן תמריץ לייצר פחות, והפירמה יכולה להחליט לא להיכנס בגלל התמלוגים. תמלוג של 12.5% יכול להביא במרבצים מסויימים לא להיכנס. זה מס מעוות. אבל יש לו גם יתרונות - הם מגיעים מהדולר הראשון של ההכנסות, והם לא ניתנים למניפולציות. אחרי הרבה דיונים, החלטנו להשאיר את התמלוגים. ביטול ניכוי האזילה -לא שמעתי שום טענה שמצדיקה את ניכוי האזילה. אנחנו נותנים ליזמים לקבל תשואה נאותה".

"שמעתי את הטענה על הגז המצרי - אין לה שום בסיס"

"היטל רווחי גז ונפט - היטל הנגבה מהכנסות הפרויקט בניכוי הוצאות שוטפות. המס מוטל על רווחי יתר. אנחנו אחרי הרבה דיונים וסימולציות, החלטנו שהיטל יגיע אחרי שה-R פקטור יגיע ל-1.5. בעולם זה עד ה-1.3. פרוגרסביות היא דבר חשוב, כדי לתמוך גם במאגרים פחות רווחיים מתמר".

"כל ההמלצות התקבלו פה אחד, כולל אנשי משרד התשתיות. אני מאוד מכבד את מצבם הלא פשוט. אני חושב שבצד הכלכלי, לא שמעתי מאף כלכלן שחלק עלינו על הטלת המס. שר התשתיות חשב שהמודל נכון, אבל יש גם שיקולים פוליטיים. הקונספציה של לתת תשואה נאותה ליזמים לפני שרווחי היתר נכנס לתקופו, זו הקונספציה הנכונה. מס על רנטה כלכלית לא משנה את התימחור של המוצר הסופי".

"שמעתי את הטענה על הגז המצרי - אין לה שום בסיס. הגז המצרי הוא ייבוא. במצרים שיעור חלק הממשלה היא 75%. השאלה הרלוונטית היא האם ההמלצות שלנו, מרעות את מצב שותפויות הגז הישראליות מול הגז המצרי. לא האם ההסכם עם מצרים הוא טוב או לא. האם כשאנחנו ממליצים משנה את המצב, התשובה היא: חד משמעית לא. מס על רנטה כלכלית לא משנה דבר, ולכל הטענה הזו אין בסיס".