עו"ד אמיר ונג: "זה מסוכן שמסחררים את שוק הסלולר"

חברת פרטנר הגישה באחרונה עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת על הפחתת תעריפי קישורי הגומלין בסלולר (קש"ג). זאת, לאחר שהמשרד קבע כי החל מחודש ינואר 2011 יירד תעריף הקש"ג מ-25.1 אגורות כיום ל-6.8 אגורות בלבד. לטענת פרטנר (כמו גם לטענת חברת סלקום שגם היא עתרה בנושא לבג"ץ), בהחלטת משרד התקשורת נפלו פגמים חמורים, והיא ניתנה בחוסר סמכות.

פרטנר מבקשת מבית המשפט להוציא צו על-תנאי ולבטל את החלטת משרד התקשורת ואת התקנות שבאו בעקבותיה. לחלופין מבקשת פרטנר להורות על תיקון החלטת המשרד והתקנות, כך שהתעריפים לא יפחתו מעלותם הריאלית.

פרטנר טוענת בעתירתה, כי המודל שלפיו קבע משרד התקשורת את החלטתו הוא מודל אומדן עלויות תיאורטיות, בלתי מציאותיות, אשר אינו עולה בקנה אחד עם עלויותיו הריאליות בפועל, של המפעיל המספק את השירות. יישום מודל תיאורטי זה, הביא את משרד התקשורת לקבוע תעריף נמוך משמעותית מהעלות הריאלית-האמיתית של פרטנר, הפחתה שאין לה אח ורע בעולם.

את פרטנר מייצגים עורכי הדין רון גזית, אמיר ונג וחיים ישר ממשרד עוה"ד גזית, רוטנברג ופנחס רובין, ליאור פורת ואסף אבטובי ממשרד עוה"ד גורניצקי.

לעו"ד אמיר ונג (35) זו כבר העתירה השלישית שהוא מגיש השנה, בשם פרטנר. הקודמות עסקו בשינוי שיטת ההתחשבנות בשיחות בינלאומיות מטלפון ובקבלת רישיון להתחיל להפעיל שירותי תקשורת בינלאומית.

"משרד התקשורת נקט, בכל הנוגע לדמי הקישוריות, גישה מאוד אגרסיבית ומחמירה", אומר ונג. "זה מאוד מסוכן, כי כשמסתכלים רוחבית על תחום התקשורת, שוק הסלולר בארץ, נמצא במצב הכי בריא, וזה מסוכן מאוד לקחת דווקא אותו ולהכניס אותו לתוך סחרור של תעריפים שבהגדרה לא מכסים את העלויות הריאליות.

"משרד התקשורת אומר, שחשוב שתעריפי הקישוריות יהיו נמוכים ונראה שהם שכחו להסתכל על הצד השני של המטבע, על חשיבות התחרות, המשך השקעות והמשך הפיתוח. כך למשל, הם התעלמו בהחלטתם מההשקעות העתידיות ברשת דור רביעי. למען האמת, אני לא מבין מה הם השיקולים של משרד התקשורת ולדעתי הם גם מעולם לא ממש פירטו אותם.

"קיבלנו חוות-דעת של ד"ר ירון זליכה, שיש בה נקודה מאוד נכונה מבחינה מהותית, והיא שאם אתה טועה בתעריפי הקישוריות עדיף שתטעה כלפי מעלה ולא כלפי מטה, כפי שעשה משרד התקשורת".

ונג, כיום שותף וראש מחלקת רגולציה ותקשורת במשרד גזית רוטנברג, גדל ברמת גן במשפחה דתית-לאומית, התחנך במסגרות של בני עקיבא וחזר בשאלה אחרי התיכון ("בסביבה שבה גדלתי זה לא התקבל כצעד דרמטי"). בצבא שירת שירות של 5 שנים כתוכניתן וכראש צוות אבטחת מידע בממר"מ (יחידת המחשבים של צה"ל).

אמו פנסיונרית ואביו, זאב ונג, היה בעברו, למרבה האירוניה, עקב העימותים המשפטיים הרבים של ונג עם המשרד, סמנכ"ל משרד התקשורת. לונג ולבת-זוגו, אפרת, מהנדסת, יש שתי בנות, עלמה, בת חמש וחצי, וענבל, בת שנה וחצי.

מלבד הטיפול בשלל ענייני הרגולציה של פרטנר, מנהל ונג באופן שוטף הליכים מול משרדי הממשלה והרגולטורים (בעיקר משרד התקשורת והרשות השנייה), מייעץ ללקוחות בתחום התקשורת בשלל נושאים ייחודיים לענפי המדיה והטלקום, לרבות לרשות השידור, קופרמן הפקות, icast.co.il, לתחנות רדיו אזורי (בעבר) ועוד.

בין היתר עסק ונג בריכוז משפטי של הצעת שידורי קשת במכרז לזיכיון בערוץ 2, בבג"ץ לאישור שידור ערוץ playboy, ובעתירות של קשת ורשת נגד הרשות השנייה וארגוני היוצרים בעניין מחויבויות התוכן.

בנוסף, עוסק ונג בדינים שקשורים לעולם טכנולוגיית המידע והאינטרנט ומייצג חברות מובילות ישראליות, שאינן לקוחות קבועות של המשרד, כמו תנובה, אי. ס.איי והנהלת בתי המשפט, בעסקאות המחשוב הגדולות שלהן. בין היתר, עסק ונג באחרונה בחידוש ההסכמים של הנהלת בתי המשפט מול ספקי מערכת נט המשפט.

למה משפטים

"תמיד נמשכתי לתחומים הומניים כמו פילוסופיה וספרות; מצד שני, חיפשתי מקצוע פרקטי וגם עניין אותי לדעת איך החברה מתנהלת. לכן בחרתי במשפטים. למדתי באונ' תל אביב ואיפשהו בשנה השלישית חבר מממר"ם אמר לי שהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, מחפש טרום-מתמחים.

"פניתי אליו, התקבלתי, ועבדתי אצלו 8 חודשים. בפועל, אני וגיא שני שעבד איתי והיום הוא רשם ביהמ"ש העליון, היינו המתמחים של ריבלין. בתום התקופה הוצע לי להישאר, אבל החלטתי שמעניין לי לנסות את השוק הפרטי. עניין אותי גם תחום דיני התקשורת וההגבלים העסקיים, וכך הגעתי למשרד רון גזית. ההתמחות שלי נסגרה "מהיום למחר". כבר בהתמחות התמקדתי בתקשורת ובהגבלים עסקיים וגם בעסקאות המחשוב, עקב היכולת שלי בתחום הזה 'להבין גם את הנספחים'.

אוהב במקצוע

"אני לא אוהב את מקצוע עריכת הדין, אני אוהב את העיסוק שלי בתוך המקצוע. אין דמיון בין מה שאני עושה לבין מה שרוב עורכי הדין עושים. מה שאני אוהב בתחום שלי זה שמדובר בהסתכלות מאוד רחבה על איך תחום מסוים צריך להתנהל, מבחינה משפטית, צרכנית וכלכלית. ההסתכלות הרחבה הזו, כשיש לך מעט מאוד תקדימים לעבוד איתם, היא מרתקת".

לא אוהב במקצוע

"אני לא נהנה מהעובדה שחלק גדול מעבודתי היא התנצחות עם מוסדות המדינה, ולא אוסיף מעבר לכך".

אחרי שעות העבודה

"מבלה עם הילדות (פעמיים בשבוע אני חוזר הביתה ב-16:00, כדי להיות איתן), עוסק בספרות ובמדעים קוגניטיביים. אני משתדל לקרוא, לחשוב וגם קצת כותב על איך צריך לכתוב מסמכים משפטיים. לרוב עורכי הדין, גם הנחשבים ביותר, יש טכניקת כתיבה איומה, שלא עומדת בשום סטנדרט נכון לכתיבה.

"כתבתי מאמר שפורסם בכתב העת 'הפרקליט', שבו ניתחתי את דרך הכתיבה של השופט אליעזר ריבלין בעניין פסק-הדין שעסק בהכרה בהוצאות גידול ילדים. מאמר נוסף כתבתי בנושא 'היעדרם של חזקות חלוטות לניצול לרעה מצדו של בעל מונופולין'. אני מפיץ גם 'ניוזלטר' של עדכונים ברגולציה ומשפט של טלקום ומדיה, לפורום של משרד וחברים".

שאיפות לעתיד

"לגדול ולהתפתח בפרקטיקה ביחד עם המשרד שאני שותף בו; למצוא את הזמן להעמיק בלימוד ובכתיבה בנושאים שמעניינים. מאוד הייתי רוצה למצוא את הזמן ללכת ללמוד, ולא משפטים".