לפני כשנתיים הגיע לאחת מקבוצות הליגה הלאומית שוער בן 24, פליט מאחת הקבוצות הגדולות בארץ, שעמד בשערה של הנבחרת הצעירה וסומן כאחד משוערי העתיד של ישראל. למרות שהספיק בקריירה הקצרה שלו להרוויח סכומי כסף נאים יחסית לגילו, נאלץ השוער הצעיר להשלים הכנסה במכירת הציוד המשומש שלו לילדי המועדון - כפפות, מגנים, מכנסיים וגופיות מיוחדות לשוערים נמכרו במחירים נוחים מתא המטען של מכוניתו המפוארת. המחזה אמנם סוריאליסטי, אבל הסיבות ברורות וידועות לכל העוסקים בתחום: על אף שכר של עשרות אלפי שקלים בחודש, מרבית הכדורגלנים בליגה הבכירה בישראל מסיימים קריירה בה השתכרו במאות אלפי דולרים מבלי שחסכו במקרה הטוב, ובחובות במקרה הרע.
עד כמה המצב של הכדורגלן הישראלי רחוק מלהיות מה שעושים ממנו אפשר לראות מנתוני השכר של העונה שעברה: 46% מהשחקנים בליגת העל בעונה שעברה הרוויחו שכר הנמוך מ-8,300 שקל בחודש ברוטו (חוזה שנתי של 100 אלף שקל ברוטו ומטה).
***
"בשנים האחרונות להיות כדורגלן נהיה איזשהו מעמד חברתי מיוחד ורוב האנשים שמגיעים אליו רוצים לחיות את החלום בכל מחיר, והמחיר גבוה מאוד", מנתח בלם הפועל ר"ג יקיר שינה. "מדורי הרכילות בעיתונים ובאתרים מהללים את אורח החיים הזה ואנשים מסתנוורים מזה". בן לוז, שפרש בשנה שעברה אחרי קריירה עשירה בה עבר בשלוש התל-אביביות, מכיר את העניין מקרוב. "הוצאה של כדורגלן ממוצע בחודש מגיעה לפחות ל-20 אלף שקל", הוא מחשב. "הם מגיעים לאירועים, קונים בגדים יקרים ומכוניות יקרות. כל אחד שיש לו רוצה לפנק את עצמו, וגם להשוות את עצמו לחברים למקצוע".
רבים מהכדורגלנים בארץ, שמככבים במדורי הרכילות ומהווים מושא לקנאה על ידי רבים עקב רמת חייהם הגבוהה, מממנים את אורח החיים הראוותני הזה על-ידי הלוואות. מבנקים, חבריהם לקבוצה או מקורות מכובדים פחות. מספר שחקנים בליגת העל הפכו למעיין בנק לשחקני הכדורגל עם הלוואות ללא ריבית לכאלו שהסתבכו בחובות. "אני יודע שחלק מהכסף אני לא אקבל חזרה", מודה אחד מהם.
שינה מבהיר כי "כשאתה מרוויח 30 או 40 אלף שקל בחודש, שזה הממוצע בליגה, יש לך הרבה כסף פנוי ואתה מחפש מה לעשות איתו. במקום להשקיע, רבים מהמרים ומנסים להכפיל את הכסף, ואז מפסידים הכל". רק בחודש שעבר אחד מבכירי שחקני הפועל ת"א הפסיד כ-60 אלף שקלים בערב אחד של פוקר, מה שלא מנע ממנו לחזור לשולחן ההימורים כמה ימים לאחר מכן. תופעה נרחבת נוספת היא הימורים לא חוקיים על תוצאות ספורט בעולם, ממשחקי ליגה אנגלית ועד משחקי NBA. דווקא הקזינו שהקסים את כדורגלני ישראל בשנות ה-80' וה-90' הפך לפופולארי פחות.
"הכדורגלנים אולי מרוויחים פי 8 או 10 מהחברים שלהם, אבל בגיל 35, כשהם פורשים, אין להם כלום, וחברים שלהם שהרוויחו 7,000 שקל בחודש כבר עם בית, כשלהם יש לכל היותר ארון בגדים מפואר", מסביר שינה. "אני מנסה להסביר לחברים שלי שמשחקים כדורגל שעדיף להשקיע, ואם הם לא יודעים - אז שישלמו 500 שקל בחודש למישהו שילמד אותם וישקיע בשבילם במקום לקנות עוד כובע. אבל הרוב לא מקשיבים".
גילי ורמוט, איתי שכטר, הפועל ת
***
אלא שאפילו לשלם הם לא צריכים: בארבע השנים האחרונות מציע ארגון שחקני הכדורגל בישראל פנסיה ייחודית לשחקני הכדורגל המותאם לקריירה הקצרה והרווחית, אך ההיענות נמוכה למדי. "בשנה האחרונה נוצר יותר עניין סביב זה, בעיקר עכשיו כשבחודש הבא תעלה ההפרשה לפנסיה ל-10% וכבר מדובר בכסף גדול", מסביר מנכ"ל ארגון השחקנים אריה אלטר. "ובסכום הזה הם גם קונים ביטוח אובדן כושר עבודה ייחודי לכדורגלן שמעניק להם פיצויים עד גובה של 25 אלף שקל לחודש למשך 10 שנים מרגע הפרישה או עד גיל 35 - המאוחר מביניהם. אבל לצערי לפעמים אני מרגיש שאני מדבר לקיר, הם לא מבינים ולא מקשיבים, מדובר באנשים שמאוד בטוחים בעצמם ומאוד שאננים.
"לדוגמה, שניר דורי שלא רצה לחתום ורדפנו אחריו חודשים, ובסוף הוא קרע את הרצועה הצולבת ולא קיבל כלום, ועכשיו בעתיד אם הוא יפרוש עקב פציעה בברך הזו זה כבר לא יכוסה. או עומר פרץ, שהוא אחיין של נשיא הארגון אבי כהן שלחץ עליו לעשות את הביטוח והפנסיה ולא עשה וגם כן נפצע". כעת, עקב החוסר בהיענות, פועלים בארגון השחקנים להגיע להסדר קיבוצי עם ההתאחדות לכדורגל במסגרתו כל שחקני הליגות המקצועניות יפרישו כספים לקרן פנסיה.
"הבעיה הגדולה של רוב הכדורגלנים, שגם במצב האופטימי בו הם כן חוסכים הם מסיימים את הקריירה עם לכל היותר 2 מיליון שקלים בממוצע", מסכם שוער העבר. "מה זה היום? דירה בלי משכנתא? זה יפה, אבל מה הלאה? מדובר באנשים בני 35 שלרוב ללא השכלה וצרכים להתחיל את דרכם מחדש ונמצאים בעמדה של בן 21".
***
בין יוצאי הדופן שחושב על העתיד הוא עומרי אפק, שלקראת גיל 31 עומד לסיים תואר ראשון במנהל עסקים ומשקיע את הכסף שהרוויח במהלך הקריירה באירופה ובקבוצות הצמרת בארץ בנדל"ן ובחברות היי טק. "אין מה לעשות, הקריירה הזו קצרה, אני מאמין שנשאר לי עוד שנתיים-שלוש לשחק כדורגל, ואז צריך שיהיו לך כמה שיותר אופציות", הוא מסביר. "כרגע אני כולי בכדורגל ולכן אני לא נכנס בצורה מלאה להשקעות, אבל עד סוף הקריירה אני מקווה להיות עם תואר שני וכמה שיותר אופציות לעשות מה שעושה לי טוב. בסופו של דבר לכדורגלן שפורש אין הרבה יותר מדי אופציות בתחום - כמה מאמנים ועוזרי מאמנים כבר יש? וכמה מנהלי מחלקת נוער או פרשנים בתקשורת? וגם השכר יורד ביחס למה שהורגלת".
ארגון השחקנים מציע לשחקנים הנחות במוסדות להשכלה גבוהה וללימודי כלכלה או תחומים נוספים כולל מערכות מותאמות במיוחד, אבל ההיענות נמוכה. "קח את שלומי ארבייטמן כדוגמה הכי טובה", נזכר אלטר. "חמש שנים רדפתי אחריו שילמד משהו, לפחות אנגלית כי הוא רוצה לצאת לאירופה, אבל הוא סרב. עכשיו כולם צוחקים על האנגלית שלו בגלל הראיון שנתן בבלגיה. וגם אם אתה לא רוצה לצאת לאירופה, אתה חייב ללמוד משהו כדי לעבוד, שיהיה לך מה לרשום בקורות חיים מחוץ לכדורגל".
עומרי אפק / צילום: יח
***
במחקר ישראלי ייחודי מסוגו שערך ד"ר אלכס קרומר מאוניברסיטת בן גוריון בתחילת השנה, עלה כי הספורטאי הישראלי לא מאמין בהשקעות לטווח ארוך ומעדיף להרוויח פחות ולקבל את הכסף מיד. בניגוד לספורטאי ישראל האחרים, הכדורגלנים נוטים פחות לפנות לאפיק ההשקעות, מה שיכול להסביר מדוע חלק נכבד מהם מסיים את הקריירה ללא חיסכון משמעותי.
"אני לא יודע אם שחקנים בארץ בונים על התהילה שלהם שתחזיק אותם או סתם לא חושבים יותר מדי", מסכם שינה, "אבל אם אתה לא משתכר ברמה של סופרסטאר ומשחק בחו"ל כמו ברקוביץ' או רביבו, אתה לא יכול באמת להרשות לעצמך לחיות כמו רוב הכדורגלנים בארץ. ככה אתה רואה כדורגלנים שעשו קריירה גדולה עובדים בגיל 40 כמתדלקים במקום לחיות בנחת מהכסף הגדול שהרוויחו".
מבט זריז על חלק משחקני שנות ה-90', שכבר חיו בעידן הכסף הגדול ופרשו, מראה כי האבחנה מדויקת. מי שהתמזל מזלו הצליח למצוא עבודה באחת מהחברות הגדולות כדי שיוכל לשחק במדיה בליגה למקומות עבודה, כמו מוטי קקון בבנק לאומי או יעקב אקהויז בחברת החשמל. היו כאלה שניצלו את המעט שחסכו כדי לפתוח חנויות בגדים או פיצוציות כמו מנשה שמעונוב, אלי אברבנל ועוד, או קנו זיכיון להפעלת מונית כמו דוד לביא. חלק רכשו מקצועות חדשים כמו יוסי שושני שהפך למורה לנהיגה, וחלק הגיעו עד לניקיון משרדים או עבודה בחנות ירקות כמו אופיר שמואלי, שכזכור שיחק אף במדי הנבחרת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
