האם האפשרות לתבוע את סרבני הפינוי-בינוי תהיה קלה יותר? ועדת חוק חוקה ומשפט, בראשותו של ח"כ דוד רותם אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של משרד המשפטים ומשרד הבינוי והשיכון להורדת רף ההסכמות שנדרש בכדי שלסרבן הפינוי-בינוי תהיה אחריות נזיקית על הכשלת העסקה כלפי הרוב שמעוניין בפרויקט. לפי ההצעה ירד רף ההסכמות שנדרש לצורך תביעת הסרבן מ-80% לכ-67%.
הצעת תיקון חוק פינוי-בינוי (פיצויים) מועלית במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 ומטרתה להתמודד עם התופעה שבה פרויקטים של פינוי-בינוי לא יוצאים לפועל למרות רצונם של רוב הדיירים וזאת עקב התנגדות בלתי סבירה של אחד או יותר מבעלי הדירות, שככתוב בהצעת החוק, "לא פעם נהנה מעמדת מיקוח מיוחדת, שבה הוא משתמש, לעתים, אפילו במחיר של הכשלת העסקה".
הצעת החוק נועדה למנוע סחטנות של המיעוט המסרב. החוק הקיים קובע הסדר שלפיו אם 80% מבעלי הדירות בבניין לפינוי-בינוי, שלפחות 75% מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, מעוניינים לכרות עסקת פינוי-בינוי, תהיה לדיירים המסרבים באופן בלתי סביר אחריות נזיקין בשל הנזק שנגרם לדיירים שמעוניינים בעסקה, לאור אי ביצועה. אולם הבעיה עדיין קיימת ולכן מוצע להקל על השגת הרוב הדרוש לתמיכה בפרויקטים של פינוי-בינוי.
לפי ההצעה, בצד הורדת הרוב הדרוש לכ-67%, יש להתייחס לרוב שיתקבל מכלל בעלי הדירות שבמקבץ הפינוי-בינוי ולא רק מבעלי דירות שבכל בניין. החידוש הנוסף שמוצע הוא שימונה "שמאי פינוי-בינוי", שבסכסוכים בין המסכימים לסרבנים, יכריע לעניין הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, וזאת על מנת לנסות למנוע התערבות של בתי המשפט.
לדברי רותם, "אנחנו רוצים התחדשות עירונית, אבל באיזשהו מקום אני מסתכל על אותה גברת בבית האחרון במקבץ הפרויקט".
ראש עיריית קרית אונו, יוסי נשרי: "אנחנו לא הולכים להרוס בניינים משנת 2000, אלא משנת 1980 ואחורה. אלה בניינים שצריך לתת להם היתכנות חדשה ויש לתת לתושב ולרשות מוטיבציה לקדם פרויקטים כאלה כדי שנוכל להתמגן, חלילה וחס, מרעידת האדמה הבאה, כין אין לנו ספק שבניינים אלה יפלו".
היזם סמי מצלאווי, המעורב בפרויקטים של פינוי-בינוי: "יש לי בניין של 24 דירות. פינינו 18 דירות ואז נתקלתי בשתי משפחות שאומרות 'מה שחתמנו לא מעניין אותנו' ודורשות עוד דרישות. נותנים להם את כל הביטחונות ובסוף הם באים ואומרים 'רגע, שוברים את הכלים'".
ח"כ דב חנין: "ברמה החברתית מנגנונים של פינוי-בינוי יכולים להוביל לתוצאות בעייתיות ואנחנו מכירים הרבה מקרים שבהם חברות יזמיות מגיעות עם הרבה מאוד כסף לאוכלוסייה שאין לה בדיוק ייצוג משפטי ויכולות כלכליות והן מפתות את האנשים ומציעות להם עסקאות פינוי-בינוי וכך מתחיל להתגלגל מהלך של קבוצה קטנה של תושבים שרוצה לעמוד על זכויותיה ועל הזכויות הקנייניות שנדרסות על ידי מהלך יזמי שמצליח לגייס רוב מסויים, וכך נפגעות האוכלוסיות הכי חלשות בחברה הישראלית. לרוב תושבי ישראל הדירה בבניין המשוף היא הקניין היחיד שיש להם. רוב התושבים לא גרים בווילות צמודות קרקע".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, ארז כהן: "רעיון החוק הוא חיובי ונכון כי אחת הסיבות שהפרויקטים האלה תקועים היום היא בגלל נושא הדייר הסרבן האחרון שמציג דרישות נוספות גם אם הוא הסכים בתחילת הדרך. אבל יש להתייחס לסרבן מבחינת זה שאסור לעשוק אותו. עדיין יש לשמור על האינטרסים שלו ולכן הרעיון המוצע של שמאי פינוי-בינוי מבטיח שלפחות כלכלית הסרבן לא ייפגע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
