הכספומט של החינוכית

זה זמן מנהלת הטלוויזיה החינוכית, באמצעות המנכ"לית יפה ויגודסקי ומגישי "ערב חדש", קמפיין נגד משרד האוצר. במסגרת הפעילות הזאת פורסם אתמול (ב') ב"גלובס" ראיון עם רונן ברגמן, אחד ממגישי "ערב חדש" ואיש "ידיעות אחרונות", שבו חוזר ברגמן על טענת ויגודסקי ואנשיה שהאוצר אינו רשאי לדרוש מכרזים למגישי "ערב חדש".

ויגודסקי והמגישים מבקשים להנציח את המצב הקיים, שבמסגרתו ויגודסקי והמגיש דן מרגלית הם המביאים והמוציאים של המגישים (בראיון ל"הארץ" לאחרונה סיפרה אילנה דיין כי "מרגלית פתח לי את הדלת ל'ערב חדש'").

אם היה מדובר בכסף פרטי, אין בעיה. מכיוון שמשכורותיהם הגבוהות של מגישי "ערב חדש" משולמות מקופת המדינה, חייב האוצר, שהוא הגוף המופקד על הקופה, לוודא שהכספים מוצאים בצורה עניינית ולמטרות ראויות.

הבעיה היא שבתחום זה לא הכול תקין בחינוכית. כתבתי כאן כמה פעמים שויגודסקי מקיימת את "ערב חדש" למען שימור מקום עבודתה. איך זה עובד? - מביאים עיתונאים הנחשבים לנחשבים, נותנים להם מסך, משלמים להם משכורות יפות. כך הם הופכים לבעלי אינטרס בקיום התחנה - ובקיומה של ויגודסקי. בכל פעם שיש משהו המאיים על התחנה ועליה, מגייסת ויגודסקי את שכיריה המגישים, שיעלו לירושלים כדי ללחוץ על הפוליטיקאים.

ויגודסקי תמיד הכחישה בתוקף את הדברים. לעומת זאת, ברגמן מאשר זאת בראיון הנ"ל: "האוצר רצה לסגור את החינוכית, והמנכ"לית יפה ויגודסקי ביקשה שאגיע לדיון בכנסת".

הוא הגיע, כמובן, ועשה את הנדרש ממנו אף שמדובר בנורמה עיתונאית פסולה ובניגוד אינטרסים (גם מרגלית, לוחם השחיתות מסביון, הודה שהוא עושה לובינג לחינוכית ולויגודסקי).

ברור שקיום מכרז מחליש את השליטה של ויגודסקי-מרגלית במגישים. מכיוון שהחוק אינו לצדם (מרגלית הגיש תביעה בעניין זה, אולם נסוג ממנה), משתמשים גייסות ויגודסקי בטיעון שהאוצר מבקש לסגור את החינוכית כי אינו מבין את חשיבות השידור הציבורי.

העובדות הן שהאוצר מעולם לא רצה לסגור את החינוכית, אלא רק לייעל את תפקודה. הממשלה קיבלה בשעתו את עמדת האוצר, והחליטה להעביר את החינוכית לרשות השידור ובכך לחסוך בעובדים ובכסף ציבורי. ההחלטה בוטלה על ידי פוליטיקאים שעליהם לחצה חבורת ויגודסקי ומגישיה.

"מועדון שהוא כיף אדיר", מגדיר ברגמן את "ערב חדש" ואת העבודה בתוכנית. אין בכלל ספק שזה כיף לקבל עשרות אלפי שקלים לחודש כהכנסה נוספת להכנסה העיקרית של המגישים באמצעי תקשורת אחרים. חלק מהכיף של ברגמן נובע מכך שזו "טלוויזיה שלא כפופה לרייטינג". למרבה הצער, אי אפשר לדבר על "ערב חדש" במונחים של רייטינג; מספר הצופים אינו ניתן למדידה רייטינגית בגלל היותו כה זעום.

כך שלמעשה "ערב חדש" היא תוכנית הקיימת למען הג'ובים של המנכ"ל ושלל מגישיה. מבחינת הצופים התוכנית בעצם לא קיימת. ואת המצב הזה מבקש האוצר להפסיק כדי לשמור על כספו של משלם המסים, מפני חמדנותם של כל אנשי ויגודסקי-מרגלית.