"ב-2008, לקראת המשבר, היה כמעט יותר מדי כסף בתעשייה", מצהיר בנחרצות דיוויד קזאק, ראש תחום המכשור הרפואי ב-Windhover, חברה-בת של קבוצת המידע העסקי Elsevier המתמחה בתחום הביומד. "היום הקרנות מציגות תמונה כאילו הן קורבנות של המשבר, אולם בתקופת הבועה הפיננסית גם אצלן הייתה תחושה של בועתיות; היו יותר מדי חברות וחלקן נוהלו באופן לא זהיר".
קזאק אמר את הדברים בראיון ל"גלובס" לקראת הכנס הרביעי להכשרת מנהלים בתחום הביומד שערך ארגון להב שבפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, עם ארגון ILSI, בהובלתו של ד"ר בני זאבי מקרן תמיר פישמן. הכנס נערך בימים אלה באוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, "היום אנחנו רואים במידת מה את ההתאוששות. המשקיעים בקרנות מתחילים לחפש לאילו קרנות לחזור". עם זאת, קזאק מעריך שלא כל הקרנות יתאוששו, פשוט כי הן לא הצליחו להשיג תשואות מספיק טובות. "סך ההשקעות בהון סיכון ירד. הצד המשמח הוא שחלקו של המכשור הרפואי בעוגה נשאר פחות או יותר זהה למרות שיש חברות שהיו יכולות לקבל מימון ב-2007, אך לא ב-2011".
קזאק מוסיף, כי הקרנות המתאוששות והמתוקנות יצטרכו להתמודד עם עולם חדש בתחום המכשור הרפואי. "בגלל קונסולידציה של הרוכשות ואי-הוודאות השוררת בתחום, האקזיטים כיום כמעט שלא עוברים את רף ה-100 מיליון דולר. לכן, יש להיות זהירים ולהשקיע לא יותר מ-25-30 מיליון דולר בחברה כדי לקבל את ההחזר המבוקש".
אלא שבאחרונה חלה החמרה בתנאים לקבלת אישור 510k - האישור למכשור רפואי במסלול הקצר - ונראה כי הוא יעלה לחברה עד 40 מיליון דולר. זאת, עוד לפני בניית מערך מכירות. "הבעיה העיקרית היא אי-הוודאות", מסייג קזאק. "אף אחד לא באמת יודע כמה יעלה אישור כזה וממתינים להנחיות החדשות של ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית) לעניין זה, הצפויות להתפרסם בספטמבר הבא. בינתיים, לפי ה-FDA, החברות במסלול הזה לא צריכות לשנות כלום, אבל אנשים לא מאמינים".
לדבריו, בשנים האחרונות תהיה פחות חדשנות רפואית. לראיה - חלה ירידה במספר המוצרים שעברו אישור מסוג 510k. ואם זה לא מספיק, הרי שגם הזמן עד האקזיט התארך, מ-6-7 שנים לחברה אמריקנית מנוהלת היטב ועד 9 שנים בממוצע כיום. הקרנות, מצדן, משקיעות במוצרים בשלבים מאוחרים יותר.
אובמה הקטין את האקזיטים
מעל הכול מרחפת עננת רפורמת הבריאות של נשיא ארה"ב ברק אובמה, שאמורה להוריד את המחירים של המכשור הרפואי גם כשיגיע לשוק. ייתכן שהרפורמה התניעה את המעגל השלילי; ייתכן שהיא גרמה לחברות המכשור הרפואי הגדולות לרכוש בזהירות והקטינה בכך את האקזיטים.
"עדיין לא רואים שמחירי המוצרים בשוק יורדים. בינתיים זה רק פסיכולוגי", אומר קזאק. "ייתכן שעכשיו, עם הבחירות והתחזקות הרפובליקנים בבתי הנבחרים, הרפורמה תואט ותיחלש. אם בעבר היה ברור שניתן יהיה לגבות מחירי פרימיום עבור מוצר חדש וטוב יותר, הרי שהיום זה כלל לא ברור".
בתוך הקיפאון הזה, אילו תחומים נחשבים חמים?
"התחומים הקבועים של אורתופדיה וקרדיולוגיה ממשיכים להחזיק מעמד. גם עיניים הוא תחום מתחזק והדיאגנוסטיקה התפתחה. למשקיעים הייתי דווקא ממליץ לחפש את התחומים הפחות חמים, כי שם נמצאות ההזדמנויות".
אילו חברות ישראליות נראות לך מבטיחות?
"יש כל-כך הרבה מהן - בקרדיולוגיה, באופתלמולוגיה, באורולוגיה ובגניקולוגיה. לומניס עושה עכשיו קאמבק יפה; גיוון אימג'ינג, למרות המגבלות שלה, משווקת טכנולוגיה סקסית; ביוקונטרול ובריינסגייט, המבוססות על המצאות של יוסי גרוס, מספרות סיפור קליני מעולה אבל קשה לדעת איך השוק יקבל אותן; קורינדוס, שהוקמה בשיתוף פרופ' רפי ביאר, פיתחה מכשיר יפה בתחום הרובוטיקה ותגיע לשוק האירופי.
"רוב החברות הגדולות מעריכות את שוק המכשור הרפואי בישראל. אסתכן ואומר כי יש חברות בעולם שרואות בו שוק מעניין יותר אפילו מארה"ב".
יש חדשות טובות בתחום המכשור הרפואי בכללותו?
"הפעילות מונעת מאקזיטים, בעיקר רכישות על-ידי חברות המכשור הרפואי הגדולות. לחברות הללו יש גישה מחזורית - הן עושות כמה רכישות גדולות, נחות, מעכלות קצת ואז קונות שוב. ייתכן שבקרוב הן ייצאו שוב למסע רכישות. יש להן מספיק מזומן לשם כך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
