מי היורש של האיש העשיר שמת?

בשבוע שעבר הסתיימה המערכה הראשונה במאבק הירושה של ילדי אחת המשפחות העשירות הוותיקות בישראל בניצחון משפטי לאימם.

האם האלמנה קיבלה את אישור בית המשפט להחלטתה להעביר את מרבית הרכוש שירשה מבעלה המנוח לאחד מ-3 ילדיה - במקום לחלק את הרכוש בין הילדים באופן שווה, כדרישת שני הילדים ש"נושלו".

מדובר כמובן בניצחון מר מאד - על הפרק עמדה מלחמה של ילדים באימם על ירושתה העתידית, והוא מקבל פרופורציות אפלות במיוחד לאור העובדה שכל אחד מהילדים כבר קיבל נכסים בשווי עשרות מיליוני דולרים מהאימפריה שבנו הוריו.

שלושת רבעי דירה

המחלוקות בתיק זה נסובו סביב השאלה כמה רחב הוא חופש הפעולה של האם בכל הנוגע לרכוש שירשה מהאב מכח צוואהו הדדית שערכה עימו, הן בחייה והן לאחר מותה.

העובדה שההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה נמשכו למעלה מ-3 שנים מביאה לביטוי את עומק הבלבול ואי-הבהירות בכל הקשור לצוואות הדדיות והמגבלות הכרוכות בהן.

צוואה הדדית היא למעשה צרוף של שתי צוואות הנערכות על-ידי בני-זוג באותו מועד, והן מכילות תוכן זהה באופן סימטרי, לדוגמה א' מוריש לב' וב' מוריש לא'.

בדרך-כלל מטרת הצוואה ההדדית היא להבטיח כי כל אחד מבני-הזוג ידאג לשני באריכות ימיו, כך שבן-הזוג הנותר לא ימצא את עצמו לעת זקנתו רק עם מחצית הרכוש שעלולה לא להספיק למחייתו, ובפרט עם מחצית דירת המגורים - מהלך שעלול להביא לסילוקו מביתו.

ללא צוואה כלל, בן-הזוג הנותר בחיים יוותר למעשה עם שלושת רבעי דירה בלבד, שכן על-פי דיני הירושה מחצית ממחצית הדירה ששייכת לבן-הזוג המנוח עוברת ישירות לילדיו.

על אף מטרתה הברורה של הצוואה ההדדית, הרי שבניגוד לדעה הרווחת בציבור, עצם העובדה שצוואה מוגדרת כ"צוואה הדדית", אין בה כשלעצמה כדי להגביל את בן-הזוג היורש בכל הנוגע לשאלה מה הוא יעשה ברכוש שקיבל.

כדי להגביל את בן-הזוג מלמכור או להעביר נכסים שקיבל לידיו, יש לכלול הוראות מגבילות ברורות בצוואה עצמה, ולסוגים השונים של ההוראות ומשמעותם ייוחד מאמר בפני עצמו. להגדרה של הצוואה כצוואה הדדית מבלי להתיחס לתוכנה יש למעשה השלכה בעיקר לגבי היכולת לשנותה לאחר חתימתה.

צוואה הדדית

התשובה לשאלה האם ניתן לשנות צוואה הדדית תלויה בשאלה מתי היא נערכה. דינה של צוואה שנערכה ונחתמה לפני 1.8.05 שונה מזו שנחתמה אחריה, מכיוון שבמועד זה נכנס תיקון משמעותי לחוק הירושה. צוואה שנערכה לאחר תיקון החוק אינה מאפשרת לבן-הזוג לשנות את התחייבויותיו על-פי הצוואה ההדדית, ולערוך צוואה אחרת, אלא אם נאמר כך במפורש בצוואה עצמה, או אם הוא מוותר על הנכסים שירש מכוחה.

דינה של צוואה הדדית שקדמה לתיקון לעומת זאת הוא בדרך-כלל הפוך, ובן-הזוג היורש רשאי לשנות את צוואתו לאחר מות בן-הזוג, אלא אם ניתנה על כך הגבלה מפורשת בצוואה, או שהוכחו נסיבות מיוחדות המונעות ממנו את השינוי מכוח עיקרון תום-הלב. פסק הדין המנחה בענין זה הוא פסק דין זמיר, העוסק בתביעה שהגישו 3 בניו של מר זמיר מאשתו הראשונה.

זמיר ורעייתו ערכו צוואה הדדית במסגרתה כל אחד מהם ציווה את מלוא רכושו לשני אם יילך לעולמו ראשון, ואם בן-הזוג לא יהיה עוד בחיים - יעבור הרכוש כולו לילדים. האישה הלכה לעולמה ראשונה, והבעל אכן ירש את כל רכושה. לאחר מות רעייתו, הבעל עבר לגור עם אישה צעירה, שאף ילדה לו בת במלאות לו 78 שנים, ואז הבעל שינה את הצוואה ההדדית, והוריש את כל הרכוש, לרבות הרכוש שירש מאימם של הבנים, לאישה והבת החדשה, תוך נישול 3 הבנים.

בית המשפט העליון קבע כי האב היה רשאי לעשות כן, מאחר שהצוואה ההדדית נערכה בשנת 1990, קודם לתיקון החוק. על-פי עיקרון זה בין היתר קבע בית המשפט גם בפסק הדין החדש כי האלמנה היתה רשאית לשנות את הצוואה ההדדית שחתמה קודם לתיקון החוק ללא הגבלה, ולהוריש את הרכוש למי שחפץ ליבה.

למעשה, המוטיבציה לחתימה על צוואה הדדית קודם לתיקון החוק נשענה בעיקר על עיקרון חוסר הודאות של עיתוי המוות, או במילים אחרות, מאחר שבני-הזוג אינם יודעים מי יילך לעולמו קודם - יש להם אינטרס לסמוך אחד על השני באופן הדדי.

המסקנה מכל האמור היא כי מי שחתם על צוואה הדדית לפני התיקון לחוק אינו יכול להסתמך על הצוואה ההדדית כתעודת ביטוח מפני כתיבת צוואה חדשה על-ידי בן הזוג, וכדי ליהנות מהמגבלות שיצר החוק על שינוי צוואות הדדיות, יש לערוך צוואה חדשה. למניעת אי-הבנות עתידיות כדאי גם להחיל על הצוואה את התיקון לחוק באופן מפורש.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה