"ההתפלה תעשה למים את שעשה האינטרנט לתקשורת"

יש פתרונות, אין תקציבים - זה המסר העיקרי שעלה מדיון "מועדון ארוחת הבוקר" של "גלובס" שנערך השבוע במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2010 של "גלובס", ושביקש לבדוק כיצד טכנולוגיות מים יכולות להפוך למנוע צמיחה גלובלי ואזורי.

הדוברים מהמגזר הפרטי והציבורי סבורים כולם כי ליזמים הישראלים יש יכולת אדירה לספק פתרונות טכנולוגיים חדשניים למשבר המים המקומי והעולמי. אלא שלהערכתם מתאפיינת המדינה באוזלת יד בתמרוץ, בעידוד, בהסרת חסמים, בתקצוב ובהצבת יעדים. ישראל, כך עלה בדיון, נמצאת בנקודת זמן קריטית לביסוס מעמדה כמובילה עולמית בתחום המים. אם לא תשכיל לפעול מהר, חלון ההזדמנויות ייסגר.

"אין זמן. זה עכשיו או אף פעם לא", אמר פרופ' גלן יאגו, ראש המרכז לישראל ומנהל בכיר בחטיבת המחקר במימון במכון מילקן. "מספיק שהמדינה תצהיר שהיא הולכת להיות מובילה עולמית בתחום המים, ועצם האמירה תשפיע", הוסיף אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר וכיום יו"ר Whitewater, חברת טכנולוגיות מים שהקים במאי 2006.

לדברי יוגב, "על מנת לייצר מובילות של מדינה בתחום כלשהו, צריך לבוא עם יתרון יחסי. לנו יש את זה במים בגלל אורך התקופה שבה אנחנו מתמודדים עם בעיית המים. במקביל, מתחוללת מהפכה עולמית בתחום המים שבמהלכה התפלה ומיחזור מים יעשו לענף הזה את מה שהאינטרנט עשה לעולם התקשורת. המים יהפכו לנושא כלכלי עם ביקושים אדירים, ותפקידה של הממשלה לבצע פעילויות שמקילות ומאפשרות לתהליכים לקרות במצב כזה".

יוגב ציין שדווקא החדשנות בתחום המים לא זקוקה לעזרת הממשלה באופן ייחודי. "יש מספיק יזמי היי-טק שבאים אל עולם המים בזכות המודעות. ובכל זאת, יש מקום לממשלה - לסייע ולממן בשלבים המתקדמים יותר של הפיכת חברות קטנות לחברות גדולות, ולדאוג שהן יישארו בארץ ולא יימכרו לחו"ל".

איתן גלזר, שותף וראש תחום אנרגיה וקלינטק בפירמת רוה"ח קסלמן וקסלמן PWC, סבור כי "חוסר עקביות הוא הדבר הבולט בדו"חות מבקר המדינה בנושא משבר המים. יש התנגדות לכל דבר. אם תהיה פה מנהיגות בתחום המים וישחררו תקציבים, תהיה יותר פעילות".

גלזר מוסיף כי "אחת הדרכים לעשות זאת היא תמרוץ ממשלתי של תאגידי המים בישראל. יש עשרות תאגידי מים בישראל, וצריך ליצור ביניהם תחרות של מי מייצר את כמות המים הגדולה ביותר. לא תחרות של אחד בשני, אלא מי יאמץ הכי הרבה טכנולוגיות מים".

יוגב אמר בתגובה כי "אולי באמת המדינה צריכה לקיים תחרות שנתית בין התאגידים ולתת פרס קטן לתאגיד הזוכה. יודעים מה צריך לעשות, אבל רק צריך לעשות. הכסף נמצא בתקציב ואין אפילו מריבה מי יקבל אותו, צריך רק לבצע".

אז מדוע זה לא קורה? נציג האוצר, נח הקר, רפרנט משק המים באגף התקציבים, לא נכח בדיון ולכן השאלה עברה לנציג הממשלה היחיד בדיון, טל הרמלין, סגן מנהל תוכניות New Tech במשרד התמ"ת. "זה האתגר", הוא אמר. "להרים את כל השוק לרמה אחרת. האתגרים, כפי שאנחנו רואים אותם, הם במציאת השותפים הנכונים להטמעת פרויקטים שונים בתחום המים: רשות המים, תאגידי המים וחברות טכנולוגיה. כלומר, שילוב של רגולטור שיודע להצביע על הכיוונים, עם יזמים שיכולים להביא את הטכנולוגיה ואת המימון ואנשי שטח, שצריכים את העזרה בהטמעה". הרמלין טוען שקשה להביא מוסדיים וקרנות עם אורך רוח מעבר לפיתוח מוצר ספציפי.

הייצוא - כ-2 מיליארד דולר בשנה

המשתתפים הגדירו את זירת המים הגלובלית העכשווית כ"שוק עולמי שמרני". השמרנות, לטענתם, מהווה חסם מהותי בנוסף לזה הממשלתי. "מה שעוצר את יזמי המים הישראלים הוא מבנה שוק שמרני", אמר בוקי אורן, לשעבר יו"ר מקורות וכיום יו"ר Watec ויו"ר מיה, חברת המים מקבוצת אריסון העוסקת בהקטנת אובדן המים בצנרת העירונית.

לדברי אורן, "אף שלישראל יש יתרונות ברורים ברמה העולמית - כמו העובדה שאנחנו מובילים בהשבת מי קולחין, בפתרונות השקיה ובניהול מערכות מים; ואף שהיזמות הישראלית בתחום זינקה פי חמש בתוך חמש שנים; ואף שהעולם מזהה את המובילות של ישראל בתחום - אנחנו אפילו לא מתחילים למצות את הפוטנציאל הטמון בתחום הזה".

אורן הוסיף כי היקף הייצוא הישראלי בתחום נמוך מ-2 מיליארד דולר בשנה בגלל אותה שמרנות המחייבת, לדבריו, שיתופי פעולה. "עם שיתופי פעולה, למשל, בין מהנדסי מים במדינות שונות, נצליח להזרים את הטכנולוגיות החדשניות שלנו הלאה. זה יעזור לנו לעבור את מלכוד השמרנות".

האם כדאי לישראל להציב יעד של השתלטות על שוק המים? אורן טוען כי "שוק המים העולמי ענק מדי עבור שחקן אחד. אם ישראל תגיד שהיא הולכת להשתלט עליו, לא נגיע לשום מקום. מצד שני, רמת הערנות של העולם בתחום המים הולכת ומתחזקת בזמן שאנחנו מדברים. השאלה היא איך ישראל הולכת לעבוד - האם היא תיצור שיתופי פעולה או תשתלט? נכון שישראל תייצר שיתופי פעולה כמה שיותר מהר, מבלי לאבד את הזהות שלה. אם נדע לקחת את כל המגמות שקורות בעולם ונתחבר אליהן - זאת האסטרטגיה שתהפוך את ישראל למקור שממנו באים ושאליו מתחברים".

אלעד שביב, נציג מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה ובכיר בסיסקו, אמר כי"החסם הגדול ביותר אינו בשלב היצירה, אלא בשלב הפריצה לשוק. שם אנחנו צריכים למצוא פתרונות לפתיחת צוואר הבקבוק".

שביב הציג נתונים של מקינזי, לפיהם בתוך 20 שנה יהיה מחסור של 40% בכמות המים בעולם. "אם המדינה לא תעזור עכשיו לעשות את הצעד הראשון והשני, שלוקחים זמן, נפספס כשהשוק יעבור לריצה יותר מהירה", אמר שביב.

לדברי יוגב, השוק איטי משום שמדובר בלקוחות ממשלתיים וציבוריים. "מערכות גדולות עושות שינויים ומקבלות החלטות באופן איטי, ולא אוהבות או רגילות לעבוד עם מערכות חדשות וקטנות. זה לא אופייני רק לישראל". לדבריו, לב התחום הוא תאגידי המים בעולם. "זה השוק המרכזי שיש להסתכל עליו", הוסיף יוגב.

"צריך לשפוך עשרות מיליוני דולרים על התחום"

אחת מהבעיות של תחום המים היא שהמודלים המקובלים של קרנות ההון סיכון וההשקעה בסטארט-אפים לא חלים בו. איתן גלזר, שותף וראש תחום אנרגיה בקסלמן וקסלמן, טוען כי הוא מקבל פניות רבות מחברות שמחפשות לקנות טכנולוגיות מים ישראליות, "אך די מהר הן נעצרות כי הטכנולוגיה חדשה וקטנה". גם קרנות ההון סיכון לא קופצות למים. "הן לא מבינות בתחום", טוען גלזר.

משה גאון, יו"ר קבוצת גאון אחזקות, הוסיף כי "הבעיה המרכזית של תחום המים היא שקרנות ההון סיכון לא משקיעות בו כסף. בארץ מוקמים 100-150 מיזמים חדשים בשנה בתחום המים, אבל אין את הכסף לתמוך בהם".

בישראל יש רק מעט קרנות שפעילות בתחום באופן ייעודי, ואחרות משקיעות בחברה אחת או שתיים. "יש להקפיץ את כל התחום", אומר גאון. "והדרך לעשות זאת היא בהקמת מועצה לאומית לצורך הקמת קרן ממשלתית-פרטית של מיליארד דולר".

לדבריו, בימים אלה הוא שוקד על קידום הצעת חוק בנושא, ו"כבר יש לנו תמיכה של 20 חברי כנסת. הרעיון הוא שהמדינה תגייס 500 מיליון דולר לעשר שנים, למשל באג"חים ממשלתיים, וכנגד זה קרנות וגופים פרטיים יביאו את השאר. שקל מול שקל. צריך לשפוך עשרות מיליוני דולרים לתוך התעשייה הזאת, והיום רק גופים פרטיים עושים זאת".

עוד הוסיף גאון כי "אם התעשייה הזאת לא תתפוס תאוצה, מעבר לדיבורים, נאבד את השוק ואת ההזדמנות להיות מובילים. זאת הזדמנות אסטרטגית שאנחנו לא יכולים לפספס".

 לוגו מועדון ארוחת הבוקר

 התפלה / צלם: איל יצהר