קשיים במו"מ למכירת חלקה של מרקסטון בפסגות

קשיים במשא ומתן בין קרן אייפקס לקרן מרקסטון על מכירת חלקה של מרקסטון (23.2%) בבית ההשקעות פסגות לאייפקס. ל"גלובס" נודע כי אבן הנגף העיקרית היא דרישת מרקסטון לקבל אופציה לתשלום נוסף, אם אייפקס תמכור בעתיד את פסגות לפי שווי גבוה יותר משווי בית ההשקעות בעסקה הנוכחית. אייפקס, מעריכים בשוק, עשויה ללחוץ על מרקסטון למכור את מניותיה בבית ההשקעות באמצעות החלטה לא לחלק דיבידנד בפסגות.

קרן מרקסטון מתבססת על הדיבידנד השנתי מפסגות כמקור מרכזי לשרת את ההלוואות לבנקים. לא מן הנמנע כי זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס, תנצל את תלות מרקסטון בדיבידנד כדי ללחוץ על הקרן להתפשר בתנאי העסקה. את המו"מ מטעם מרקסטון מובילים המנכ"לים המשותפים אמיר קס ורון לובש.

בשנת 2006 לוותה מרקסטון מהבנקים כמיליארד שקל, ששימשו אותה לרכישת קופות גמל וקרנות נאמנות מבנק לאומי ומבנק הפועלים. על בסיס נכסים אלו הוקם בית ההשקעות פריזמה. לאחר פירוק פריזמה לא נותר למרקסטון מקור לתשלום החוב, ולכן, בהסכם בין מרקסטון לפסגות מ-2009, נקבע כי פסגות תחלק מדי שנה דיבידנד של 85% מרווחיה בשנים 2009-2011. הדיבידנד יאפשר למרקסטון לשרת את החוב לבנקים שעמם נמנים דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי-טפחות ואגוד.

הדיבידנד אמור להיות מחולק באפריל, לאחר הדוחות השנתיים של פסגות. ל"גלובס" נודע כי הרווח השנתי של פסגות (על בסיס תוצאות שלושה רבעונים) צפוי לעמוד השנה על כ-160 מיליון שקל. עם זאת, השנה נדרשת פסגות לשלם לפרקליטות קנס של 150 מיליון שקל, עליו סוכם בהסדר בין אייפקס לפרקליטות לסגירת החקירה הפלילית נגד בית ההשקעות בחשד לתרמית בני"ע.

כתוצאה מכך יכולה מנכ"לית אייפקס ישראל, זהבית כהן, לטעון כי אין באפשרות פסגות לחלק השנה דיבידנד משמעותי, ובכך ליצור למרקסטון בעיה מול הבנקים. אמנם ניתן לחלק דיבידנד על-ידי הפחתת הון, אך זהו תהליך ארוך ומסורבל, שבכל מקרה מותנה ברצונה הטוב של זהבית כהן כבעלת השליטה.

מרקסטון רוצה פיצוי

קרן אייפקס רכשה לפני כמה שבועות 76.8% מפסגות מקרנות יורק, פליינפילד וסנקה, לפי שווי של 2.71 מיליארד שקל ותמורת 2.08 מיליארד שקל. לאחר הרכישה החלה כהן, באמצעות באי כוחה עו"ד אהוד סול ואילנית לנדסמן יוגב ממשרד הרצוג פוקס נאמן, במו"מ עם מרקסטון, כדי לרכוש את חלקה של האחרונה ולהגיע לבעלות מלאה בפסגות.

במרקסטון הביעו נכונות למכור, אך דרשו תחילה כי אייפקס תרכוש את חלקה בפסגות לפי שווי גבוה יותר מהשווי שלפיו רכשה אייפקס את חלקם של יורק ופליינפילד. לאחר שנתקלה בהתנגדות נחרצת של כהן, נסוגה מרקסטון מדרישה זו, והיא מוכנה למכור באותו שווי של עסקת יורק.

עם זאת, לתפיסת מרקסטון, במכירת פסגות כעת מוותרת הקרן על רווח בעתיד, והיא מעוניינת לקבל על כך פיצוי. במרקסטון מאמינים ביכולותיה של כהן להשביח את פסגות ולהגדיל את שוויה, ולכן מעוניינים - עם מכירת חלקם בפסגות - לבנות מנגנון שיעניק להם בעתיד סכום נוסף.

מרקסטון דורשים כי אם אייפקס תמכור את השליטה בפסגות בעוד כמה שנים בשווי גבוה משווי החברה הנוכחי, הם יקבלו תוספת למחיר, באמצעות נוסחה שתיקבע כעת. דרישה זו אינה מקובלת על כהן, וכעת המו"מ אינו מתקדם.

שערוך כלפי מעלה

אייפקס אמנם הביעה נכונות לבנות מנגנון תשלום בשני חלקים - נוכחי ועתידי - אך דרשה בתמורה לשלם כעת לפי שווי נמוך מהשווי שנקבע בעסקת יורק. לתפיסת אייפקס, אין שום סיבה לשלם עבור מניות המיעוט מחיר המשקף שווי גבוה יותר מהשווי שלפיו נרכשו מניות הרוב.

ללובש וקס עניין גדול לבצע את העסקה עם אייפקס, מאחר שזו תאפשר למרקסטון לשערך את שווי AMFIC (החברה המנהלת את נכסי פריזמה) בספריה, ולמחוק את הפסדי פריזמה. מאחר שעסקת יורק שיקפה לפסגות שווי של 2.71 מיליארד שקל, צפויה מרקסטון לקבל בעסקה 628 מיליון שקל, שהם 172 מיליון דולר.

על פי דיווחי מרקסטון למשקיעיה, עמדה ההשקעה הכוללת בפריזמה על 201 מיליון דולר. לאחר פירוק פריזמה נמכרו נכסיה לפסגות תמורת 24% מבית ההשקעות, ולאקסלנס תמורת 45% מאקסלנס קרנות נאמנות. בעקבות הפירוק הכירה מרקסטון בהפסד, ושערכה את AMFIC לפי שווי של 98 מיליון דולר, כך שמכירת חלקה בפסגות יאפשר לה להכיר בתוספת ערך של 74 מיליון דולר, לשערך את AMFIC לשווי המקורי של פריזמה ולהחזיר את מרבית החוב הבנקאי הרובץ על החברה.

לובש וקס מעוניינים להציג שערוך גבוה ככל הניתן של נכסי מרקסטון, מכיוון שהם מהרהרים באפשרות להתחיל כבר בשנה הבאה בהקמת מרקסטון 2, קרן ההמשך של מרקסטון. זו אינה משימה קלה. אחרי שמייסד מרקסטון והיו"ר הראשון שלה, אליוט ברוידי, הודה בשוחד, יתקשו לובש וקס לקבל כספים נוספים מגופים מוסדיים אמריקניים, שמימנו בעבר 75% מהשקעה במרקסטון.

יתרה מכך, כדי לגייס קרן נוספת, על לובש וקס להציג תוצאות בדמות תשואה על ההשקעה, כאשר כיום שווי מרקסטון 685 מיליון דולר בלבד, מול השקעה של 572 מיליון דולר.