צביקה בארינבוים בדרך לאקזיט מהבנק לפיתוח תעשייה?

האם צביקה בארינבוים בדרך לאקזיט מהבנק לפיתוח תעשייה? בארינבוים, באמצעות חברת BGI שבבעלותו, מנהל משא ומתן עם חברת הביטוח מנורה-מבטחים, במטרה למכור לה את הבנק לפיתוח תעשייה. בדיווח לבורסה מסרה היום BGI, כי "יש מו"מ ראשוני למכירת הבנק".

מקורבים לעסקה מעריכים את טווח המחיר ב-300-350 מיליון שקל, אך מדגישים כי מדובר בשלבים מוקדמים בלבד של משא ומתן, וכי מנורה-מבטחים אפילו לא התחילה לערוך בדיקת נאותות. מנכ"ל קבוצת מנורה-מבטחים הוא ארי קלמן, ומנכ"ל חברת הביטוח הוא מוטי רוזן.

"מנורה יודעת לטפל בגבייה"

עם מכירת הבנק לפיתוח תעשייה ירשום בארינבוים תשואה של 18%-38% (לפני מס) תוך שנה בלבד. בארינבוים הביא לרכישה הון עצמי של 253 מיליון שקל. במכירה בקצה הגבוה של טווח המחירים, כלומר לפי 350 מיליון שקל, יציג בארינבוים רווח של 97 מיליון שקל, כלומר תשואה של 38%, ובקצה התחתון תשואה של 18%. בנקאי בכיר אמר בתגובה: "צביקה עשה עסקה מצוינת ויצא ממנה עם תשואה דו-ספרתית".

למרות שמו, פיתוח תעשייה אינו בנק. מאז אוגוסט 2008 אין לו רישיון בנקאי והוא אינו נתון לרגולציה בנקאית. כיום זהו מוסד פיננסי עם התמחות בטיפול באשראי בעייתי, גביית אשראים וטיפול בחובות. הבנק היה בתוכנית run off מאז שקרס ב-2002 ועבר לבעלות המדינה. מאז נפרע מרבית תיק האשראי שלו ולא ניתן אשראי חדש.

מבחינת הרוכשים מדובר ברכישת תיק הלוואות עם יתרת מזומנים. בבנק לפיתוח תעשייה מזומנים בסך של כ-200 מיליון שקל, תיק אשראי פעיל בסך 160 מיליון שקל והפסדים צבורים לצורכי מס של כ-400 מיליון שקל.

"זוהי רכישה של תיק אשראי. מנורה היא חברה שיודעת לטפל בגביית חובות. במחיר כלכלי שיאפשר לנו להרוויח בעתיד, נקנה" אמר מקורב למנורה-מבטחים.

על פי חוות דעת חשבונאיות ניתן לקזז את נכס המס של הבנק לפיתוח תעשייה מול רווחים עתידיים מפעילות פיננסית ובנקאית בסך 80% משווי ההפסד הצבור, ועוד 20% כנגד הכנסות מפעילות לא בנקאית. עם זאת, מנורה-מבטחים צפויה לדרוש לפני ביצוע העסקה פרה-רולינג מרשות המיסים שיבהיר את ערכו של נכס המס ומול איזו פעילות ניתן לקזז אותו.

רווח גבוה תוך זמן קצר

בנובמבר 2009 רכש בארינבוים את הבנק לפיתוח תעשייה מהמדינה תמורת 573 מיליון שקל לאחר שזכה במכרז מול מזרחי-טפחות ובנק ירושלים. הרכישה בוצעה דרך חברת BGI שבבעלותו, באמצעות מימון בנקאי בסך 320 מיליון שקל שנלקח מבנק מזרחי-טפחות, והון עצמי של 253 מיליון שקל. המימון לבנק כבר נפרע.

הנכסים העיקריים של פיתוח תעשייה עם הרכישה היו: תיק אשראי של 400 מיליון שקל שכולל גם חובות בעייתיים, תיק אשראי לא פעיל בסך 550 מיליון שקל. מזומנים בסך כ-300 מיליון שקל והפסדים צבורים לצורכי מס.

זמן קצר לאחר הרכישה פרע בארינבוים את חובו למזרחי-טפחות באמצעות המזומנים שהיו בקופת הבנק, והחל לממש את תיק ההלוואות כשחלק מהמימוש היה בפירעון מוקדם. כך למשל, בפברואר נפרע חוב של 79 מיליון שקל בפירעון מוקדם מחיפה כימיקלים, ובחודשים שלאחר מכן נפרעו תיקי הלוואות של קיבוצים.

אם אכן תצא העסקה אל הפועל, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבארינבוים משלים סיבוב פיננסי מוצלח ורווחי תוך זמן קצר. בארינבוים, הידוע כפיננסייר, ביצע לא מעט השקעות מוצלחות (ראו הרחבה בטבלה), ובעזרת השבחה מהירה ופעולות פיננסיות דוגמת חלוקת דיבידנד אגרסיבי, רשם עליהן תשואה גבוהה.