מניעת השביתה שצפויה מחר (ב') בשלושת נמלי הים תלויה בפגישה שתתקיים הערב (א') בין נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין. כך נודע ל"גלובס". נציגי ההסתדרות לא יגיעו לפגישה המתוכננת, משום שנקלעו ל"מבוי סתום" במו"מ, כך לפי גורם בכיר בארגון.
הפגישה בין לוין לברוש אמורה לעסוק בנושא אחד: סמכותו של הממונה על השכר להתערב במה שמכונה "מועצות הייצור" - הוועדות הפריטטיות של העובדים והמעסיקים בנמלים, בהן קובעים את גובה הפרמיות. בהסתדרות טוענים כי לוין מבקש להתערב בפרמיות, גם לאחר שהוועדות גיבשו את הסכמתן, בניגוד לכאורה להסכם הקיבוצי מ-2001, שאושרר במסגרת הרפורמה ב-2005.
באוצר טוענים כי לממונה יש סמכות להתערב בכל עניין הקשור לשכר, מתוקף חוק יסודות התקציב. "הצענו לממונה לשלוח נציג קבוע לוועדות, כדי שיפקח מקרוב על גיבוש הפרמיות, אבל הוא סירב", טוען אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. ברוש מכיר את הצעת אדרי, ולא מן הנמנע שינסה לשכנע את לוין לאמץ אותה. אם ברוש ולוין יגיעו להסכמה שתשביע את רצונה של ההסתדרות, השביתה בנמלים תידחה וניתן יהיה להמשיך במו"מ על הנושא השני שבמחלוקת: תוספות השכר לעובדים. באוצר לא מוכנים לשלם מעל גובה תוספת השכר שניתנה לכלל עובדי המגזר הציבורי (6.25%), אולם עובדי הנמלים דורשים תוספת של 15% כנקודת פתיחה.
בנוסף, הם דורשים 5% נוספים לכמה מאות עובדים שנקלטו בשנים 2004-2005, שלא זכו לתוספת השכר ב-2007 וגם לא לתוספות ולמענקים שקיבלו יתר העובדים במסגרת הרפורמה.
איך ההסתדרות מצדיקה את הדרישה בעוד שסקטורים אחרים נאלצו להסתפק בתוספת צנועה בהרבה? לדברי אדרי, ברגע שהממשלה החליטה להפריט, ההסתדרות הפסיקה לראות בנמלים חלק מהמגזר הציבורי, וגם האוצר החריג אותם בשל כך מהסכמי השכר במגזר.
"מה זו הצביעות הזו?", שואל אדרי. "מצד אחד אנו עומדים עכשיו בפני הנפקה, ומצד שני מצפים לכלול אותנו בהסכמי המגזר הציבורי. אני מוכן שלא יפריטו, ואז נסתפק ב-6.25%. אם הולכים להפרטה - אנחנו מגזר פרטי לכל דבר". אדרי מבהיר כי מוטב לאוצר לחתום על הסכם בהידברות, "כי אם נצא למאבק, המחיר יהיה גבוה יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.