מודל הסיכון החדש

משרדי האוצר והתמ"ת הציגו 3 יוזמות חשובות לקידום ההיי-טק הישראלי. הראשונה, יוזמה לעידוד השקעות של המוסדיים בקרנות הון הסיכון, שתבטיח למוסדיים תשואה מינימלית חיובית ותבטח אותם מפני הפסד.

היוזמה השנייה היא חוק האנג'לים אשר יספק הקלות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים שישקיעו בחברות סטארט-אפ. השלישית היא תמריצים לחברות ישראליות לרכוש סטארט-אפים מקומיים.

3 היוזמות הללו עשויות לפתוח מספר אפיקים חדשים ומעניינים שיזרימו כסף להיי-טק, בעיקר לחברות בשלבים מוקדמים המשוועות להשקעות.

נכחתי לאחרונה בכנס שבו הוצגו עיקרי התוכנית של הממשלה לעידוד השקעות המוסדיים בהון סיכון. הממשלה לקחה את היוזמה ברצינות. מנכ"לי משרדי האוצר והתמ"ת, המדען הראשי והחשב-הכללי נכחו בכנס, וכן אנשים בכירים ביותר בעולם ההון סיכון, ונראה כי כולם היו תמימי דעים לגבי חשיבות הרפורמה ורצונם לקדם אותה במהירות.

הבעיה הייתה ונותרה בעולם המוסדי. אמנם מספר אנשים בכירים הגיעו, אך עם זאת לא נראה כי מרבית המנהלים של התחום מביעים התלהבות גורפת.

בשיחתי עם החשב-הכללי, שוקי אורן, הוא העלה נקודה חשובה. לדבריו, "הממשלה יכולה להביא את הצדדים רק עד כאן. אנחנו משדכים ומשלמים על הקפה, אבל לא יותר מכך. כעת, הכדור בעיקר בידיים של קרנות ההון סיכון. אתם תצטרכו לנסות ולצרף את המוסדיים לסירה".

אני נוטה להסכים עם אורן. אמנם סיוע ממשלתי עזר מאוד להקמת קרן ההון תעוזה בשנת 1992 (אחת מהקרנות הראשונות בארץ, שניתנה למשקיעים בה ערבות על כ-80% מהכסף, שבסופו של דבר לא נוצלה), אך העבודה שלנו מאז הייתה ונותרה לספק תוצאות טובות למשקיעים ולהוכיח להם מדוע אנו ראויים לכספם.

כעת, האוצר נתן בידינו כלי חשוב אשר יכול לסייע לגייס כספים, אך השיקול של המשקיעים נותר זהה: הם מעוניינים להגיע למצב שבו לא יהיה צורך לנצל את הערבות הממשלתית. מנהלי ענף ההון סיכון יצטרכו להשתמש בכלי הזה כעזר ולהראות למוסדיים מדוע זו לא רק השקעה בטוחה יותר בעקבות הערבות הממשלתית, אלא מדוע זוהי השקעה שכדאי לעשות גם ללא הערבות.

עם זאת, נזכיר כי הבעיה של המוסדיים עם ההון סיכון לא הייתה רק בצד של ניהול סיכונים, אלא קשורה גם בתרבויות ניהול שונות. המוסדיים ניסו להכפיף את הניסיון שצברו בהשקעות כגון אג"ח ומניות סחירות למודל ההון סיכון - דבר שהוא מופרך מייסודו. המוסדיים מנהלים את השקעותיהם (שאותן הם בוחנים בטווח הקצר יותר) בדרך מאוד שונה מן ההון סיכון - הם משקיעים על-פי אבני דרך רבעוניות מוגדרות ומעוניינים להגיע להצלחה בכל השקעה תוך סיכון מינימלי.

לעומת זאת, השקעת הון סיכון היא השקעה בחלום לטווח הארוך. חלק מההשקעות נכשלות כליל וחלקן מצליחות בענק. בקרן שאני מנהל, לדוגמה, היו לנו מספר השקעות שנכשלו, אך ההשקעה של כמיליון דולר בנובה הניבה אקזיט של 280 מיליון דולר כשהחברה הונפקה בנאסד"ק - דבר שיותר מאשר פיצה על החברות שנכשלו.

על המוסדיים להתגבר על הפיתוי להתערב, ולתת למנהלי קרנות ההון סיכון לנהל את הקרן על-פי הבנתם ובהתערבות יחסית מינימלית. ככלות הכול, לשם כך משקיעים בקרן הון סיכון, כדי ליהנות מהניסיון ומהערך שיש למנהלי הקרן בהשקעות שדורשות מומחיות מסוג שונה לגמרי.

קרנות ההון סיכון מספקות למוסדיים אפשרות ליהנות מתשואות גבוהות מאוד, אך בסיכון גבוה יותר, שחלקו יכוסה כעת על-ידי הממשלה. ההשקעה בהון סיכון צריכה להיות מרכיב קטן אך חשוב בתיק ההשקעות שלהם. תוכנית הממשלתית היא יוזמה ברוכה, אך עבודה רבה עוד לפנינו. בחודשים הקרובים יצטרכו מנהלי ההון סיכון ליצור ערוץ תקשורת חדש מול המוסדיים ולזכות מחדש באמונם, תוך שימוש בכלי שנתן להם האוצר.

מנגד, המוסדיים יצטרכו להתגמש ולהתאים את עצמם למודל ההון סיכון. בטווח הארוך, אם נדע להתגבר על משקעי העבר, זו יכולה להיות ידידות מופלאה.

הכותב הוא מנכ"ל קרן הון סיכון תעוזה