זליכה: "פישר נכשל - עשרות אלפי זוגות צעירים ישלמו"

"עשרות אלפי זוגות צעירים ישלמו במשך 20 שנה את מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל" כך אמר הבוקר (ב') פרופ' ירון זליכה, ראש תוכנית ה MBA בקריה האקדמית אונו בישיבת ההנהלה של איגוד לשכות המסחר בת"א. לדברי זליכה, אף ממשלה, כולל אלו בהן כיהן כחשב כללי, לא בחנו את השלכות רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל ולא חיפשו אלטרנטיבות אחרות לעידוד הייצוא הישראלי.

"התנהלות זו הביאה למצב בו למעט בנק ישראל, אין בארץ אף גוף שמבצע רכישות בכ-150 מיליארד שקל ללא כל בקרה וללא כל בחינת כדאיות ואלטרנטיבות". לדברי זליכה "השימוש במונח "רזרבות מט"ח" מטעה היות ולא מדובר ברזרבות אלא בהלוואות לטווח קצר אותן לוקח בנק ישראל. הלוואות אלה מונעות מבנק ישראל להעלות את הריבית לרמתה המתבקשת, בשל ניגוד האינטרסים המובנה בפעילות הבנק וכתוצאה מכך הבנק לא מצליח להילחם בבועת הנדל"ן".

בדיון שקיימה הבוקר הנהלת איגוד לשכות המסחר בת"א אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "בשנים האחרונות מתייצבת מדינת ישראל בבעיה מיוחדת במינה. הכלכלה התחזקה והשקל התחזק, כתוצאה מכך נוצרו קשיים ליצואנים. המדיניות שהנהיג בנק ישראל לרכישת מטבע זר, על מנת להשפיע על שער החליפין, לא שקלה מספיק את התועלות שיש למשק ולחברה בישראל כתוצאה מהוזלת העלויות של רכישת מטבע זר".

לין: היחלשות הדולר אינה קללה מוניטרית

לדברי לין, "התחזקות השקל איננה קללה מוניטרית או פיננסית שנחתה לפתע על כלכלת ישראל ואין צורך להיכנס לפאניקה. התחזקות השקל אינה תופעה חדשה. אנו חיים עימה כבר קרוב לשלוש שנים. הדולר נחלש כתוצאה מחוזקו של המטבע הישראלי, הנובע, בין השאר, מחוזקה המוכח של הכלכלה הישראלית והיחלשות הדולר בעולם בכללו. במידה רבה, אנו שוכחים לראות את התמונה בשלמותה. הייבוא גם מוזל לאור התחזקות השקל".

לין הדגיש כי אסור לראות רק צד אחד של התמונה אלא גם את הצדדים החיוביים: מטבע זר זול חוסך עלויות רבות למגזר העסקי, גם במחירי חומרי הגלם, במחירי מוצרי הביניים וגם בתשומות נוספות לתעשייה ולמסחר. "הוזלת מטבע זר גם מוזילה רוחבית את רמת המחירים בישראל לצרכן ועלייה בכוח הקנייה של הציבור. התחזקות השקל גם מהווה העלאה ריאלית בשכרם של העובדים מבלי שהיא תיצור לחצים אינפלציוניים".

פרופ' ירון זליכה פתח את סקירת מחקרו בהשפעות השליליות הכלליות שיש למדיניות הקיימת של בנק ישראל: "במשך עשרות שנים מתבססת המדיניות לעידוד הייצוא בישראל בהשפעות מלאכותיות על שער החליפין המיועדות לשחוק את שער החליפין של השקל ולפחת אותו מול סל מטבעות הסחר של ישראל בכלל ואל מול הדולר האמריקני בפרט. גם חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, פול קרוגמן, הזהיר מפני מדיניות זו שנזקיה עולים על תועלותיה".

מדיניות בנק ישראל נכשלה

לדברי זליכה, "המדיניות הקיימת בה נוקט בנק ישראל נכשלה, מאחר ושער הדולר נותר זהה לשער שהיה לפני שנתיים. למדיניות בנק ישראל ברכישת המט"ח השפעות שליליות רבות, כשהעיקריות שבהן הן השפעה שלילית על הצריכה הפרטית, המהווה 51% מהתוצר והיא ממנועי הכלכלה הגדולים ויצרן מקומות העבודה הגדול ביותר בישראל. בנוסף גורמת מדיניות הרכישות לפגיעה במאבק באינפלציה (לרבות בשוקי ההון והנדל"ן) כיוון שבנק ישראל עסוק בלשמור על מאזנו העצמי על ידי לקיחת הלוואות קצרות מועד לרכישת המטבע הזר ובכך הוא מצמצם את פעילותו במאבק בבועות המאיימות להיווצר בשווקי ההון והנדל"ן. גם עלות שוטפת כבדה של ניהול רזרבות מט"ח מיותרות מביאה להשפעה שלילית מאחר שהמשמעות היא כי מחירה הגבוה של התערבות בנק ישראל ברכישת מטבע זר אל מול הונו העצמי השלילי של הבנק, חייבו את בנק ישראל ליטול הלוואות בהיקף של כ-150 מיליארד שקל לטובת רכישת דולרים ומימון הריבית על ההלוואות ואחרות".

זליכה הסביר כי כיוון שהריבית על הפיקדונות נמוכה יותר מהריבית על החוב שגייס הבנק, פער הריביות יכול להגיע לאורך השנים אף ל-3% שמשמעותם כ-4 מיליארד דולר של ריבית עודפת שהבנק ייאלץ לממן - סכום זה שווה ערך להכנסות המדינה מ-1.5% המע"מ.

הציבור והזוגות הצעירים ישלמו את הפסדי בנק ישראל במשך 20 שנה

לדברי זליכה "פעילותו של בנק ישראל בתחום המט"ח יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין בנק ישראל לבין צורכי המשק - קיים ניגוד אינטרסים בין תפקידו של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים ולמנוע בועות בשווקי ההון והנדל"ן באמצעות העלאת הריבית לבין רצונו לשפר את מאזנו הכספי העצמי על ידי לקיחת הלוואות קצרות מועד לרכישת מטבע זר, במחיר זול.

"במקום שבנק ישראל יעלה את הריבית בצורה משמעותית, לרמות המתבקשות, ובכך יעצור את עליית מחירי הנדל"ן, הוא נמנע מלעשות זאת על מנת שלא לפגוע בריביות אותן הוא נוטל עבור רכישת מט"ח.

"הציבור יממן את ההפסד הזה ב-20 השנים הקרובות ובראש ובראשונה הדבר יפגע בזוגות הצעירים הנדרשים לממן משכנתאות כבדות כתוצאה לעליית מחירי הנדל"ן. בפעילותו זו בנק ישראל גורם להטיה מלאכותית ומקטין את חלקם של ענפי המסחר והשירותים הנהנים משער דולר נמוך, על חשבון המגזר התעשייתי המייצא הזקוק לשער דולר גבוה. מצב זה מביא לפגיעה בקצב יצירת מקומות העבודה במשק ולהגדלת אי השוויון בחברה.

לדברי זליכה, "יש לשקול מדיניות אחרת של מעורבות ממשלתית בקידום הייצוא, במקום מעורבות של בנק ישראל: ראשית יש לפעול להרחבה משמעותית של רשת אמנות המס של ישראל עם מדינות אחרות בעולם. שנית, יש לפעול להרחבה משמעותית של רשת הסכמי הסחר. שלישית, תגבור משמעותי של מערך הנספחים המסחריים ומתן תקציב שוטף לפעילותם. רביעית, הרחבה משמעותית של מערך השגרירויות של ישראל ומתן תפקיד פורמאלי למשרד החוץ בנושאי סחר חוץ. חמישית, הרחבת הפיילוט שביצע החשכ"ל בשנת 2006 לשכירת חברות סחר מקומיות לעידוד הייצוא. שישית, הרחבת תוכנית הבסס"ח הממשלתית לכיסוי פרויקטים של מתן שירותים ויצירת השקעות חוץ לצרכי ייצוא ושביעית, הפסקה מוחלטת של רכישת מט"ח כאמצעי לעידוד הייצוא.

"עלויות הממשלה הכרוכות בתוכנית המוצעת במחקר נאמדות במאות בודדות של מיליוני שקלים והן זניחות ביחס להשקעת המיליארדים במדיניות הלא יעילה של השפעה על שער החליפין.

לין סיכם את הדיון בכך שקבע כי המחקר של זליכה מציג תפיסה שונה לגמרי למדיניות הקיימת כיום ואמר כי האיגוד ופרופ' זליכה יציגו את תוצאות המחקר לבנק ישראל, למשרד האוצר ולמשרד התמ"ת על מנת לקדם את הדיון בו.