מערכות ב-1,000 מגה-וואט - זהו ההיקף המצטבר של מערכות ה-PV הסולאריות שהתוכניות להקמתן נמצאות בימים אלה בבדיקת רשות החשמל. מדובר בכמעט 10% מהיקף ייצור החשמל הנוכחי. ברשות החשמל מעריכים כי קרוב ל-60% מהבקשות לרישיונות יאושרו בסופו של דבר.
מערכות ה-PV הסולאריות מייצרות חשמל נקי, במימון פרטי ועשויות לתרום לפיתוח הפריפריה. אלא שהממשלה הגבילה את כמות המתקנים הבינוניים שתוקם בשנים הקרובות למכסה של 300 מגה-וואט. "אם מחר היינו מגדילים את המכסה לאלף מגה-וואט היינו עומדים ביעד שקבעה הממשלה בלי בעיות", אומר עודד אגמון, ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל בראיון ל"גלובס". "השוק פשוט רותח", אומרת עו"ד הלה שמיר, העומדת בראש האגף לרישוי ברשות.
כיצד אתם מסבירים את העובדה שבממשלה עדיין מתייחסים לחשמל הסולארי כאל קוריוז?
אגמון: "מבחינת היזמות, החשמל הסולארי הוא מזמן כבר לא קוריוז. מאות הבקשות שנמצאות בטיפולנו הן הראיה. חברות כמו סאן-פאואר או סימנס נכנסו לכאן רק אחרי שהן ביצעו בדיקה מעמיקה של השוק. גם הבנקים כבר לא רואים בתחום הזה קוריוז. כשהפועלים מודיע לפני שבועיים על סגירת מימון לפרויקט של 5 מגה-וואט, או 120 מיליון שקל - זה אומר משהו".
שמיר: "כשאני קוראת עיתונים, נדמה לי שזו מדינה אחרת. אז אולי התקשורת לא מדווחת והציבור במרכז הארץ עדיין לא שותף, אבל ביישובי הפריפריה יש היום מודעות מאוד גבוהה לייצור חשמל סולארי".
אגמון: "במרכז יודעים כנראה לעשות על הגגות דברים יותר טובים, אבל מבחינת הפריפריה, האנרגיה הסולארית היא בפירוש העצמה. הגענו למצב שמושבניקים וקיבוצניקים מקימים לולים ללא תרנגולות ורפתות בלי פרות".
להקשיב לשוק
אז אולי הממשלה צריכה להקשיב לרחשי השוק הפרטי ולהגדיל את המכסות?
"אין ספק שהרצון של היזמים להקים יותר הוא אמיתי, אבל מבחינת הממשלה חייבים לאזן את הרצון הזה מול שיקולים אחרים. התעריף, למשל. מתקני PV הם הכי פשוטים, אבל הכי יקרים מבחינת ההשפעה על התעריף. חייבים להתחיל כבר היום בהיערכות של מערכת ההולכה לקליטת החשמל הסולארי".
התעריף שעליו מדבר אגמון הוא חשבון החשמל שלנו. לפי המודל שנקבע בהסדרה, זכאים יזמי החשמל הסולארי למכור אותו לחברת החשמל בתעריף גבוה במיוחד, וחברת החשמל מגלגלת את העלות העודפת על הציבור.
בכמה צפוי להתייקר חשבון החשמל שלנו כתוצאה מכניסת החשמל הסולארי?
אגמון: "נכון להיום מדובר בשברי אחוזים. בעתיד, אם נגיע ליעד של הממשלה, שלפיו 10% מהחשמל המיוצר במדינה יבוא מאנרגיה מתחדשת, זה יהיה כרוך בהעלאת תעריפים של 15%".
היעדים שעליהם מדבר אגמון נראים כיום רחוקים מאוד. 10% שווה לכ-4,000 מגה-וואט בשנת 2020. משרד התשתיות כבר הציע להסתפק ביעד של כ-2,750 מגה-וואט, כששאר הכמות תתקבל מהתייעלות בניצול החשמל. אלא שנכון להיום, מותקנים בישראל כ-70 מגה-וואט בלבד, כמעט כולם מיוצרים על-ידי מערכות PV סולאריות קטנות, המותקנות על גגות בתים או מבנים חקלאיים. אגמון מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה.
"אנחנו מסיימים את 2010 בהכפלת כמות החשמל המיוצרת בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשת", אומר אגמון. "כולם מדברים על ההצלחה של מערכות ה-PV הקטנות, אבל שוכחים שהפריצה הגיעה רק בסביבות קיץ 2009, כלומר שנה אחרי שסיימנו את ההסדרה".
מה הביא את הפריצה?
אגמון: "הליכי הרישוי המאוד פשוטים, שאינם דורשים היתר בנייה ומסתפקים בהיתר לעבודה מצומצמת, ההוזלה המשמעותית של הפאנלים וגם שיפורים שעשינו בהסדרה, כמו הכנסת אפשרות להמחאת הזכויות על זרם התקבולים העתידי לטובת הגורם המממן, שאיפשר לבנקים לתת מימון של עד 90% תמורת שיעבוד התקבולים. בנוסף היו הקלות משמעותיות שנתנה רשות המסים, כמו פחת מואץ של 4 שנים ופטור ממס על ההכנסות".
אלא שהתמונה בשוק ה-PV הקטן אינה אחידה. בסקטור המתקנים העסקיים (15 קילוואט ומעלה) יש שיטפון של התקנות. המכסה המקורית, 35 מגה-וואט, אזלה כבר בתחילת השנה. ביולי, תחת לחץ כבד של היזמים שחררה רשות החשמל מכסה נוספת 135 מגה-וואט, שאמורה להספיק עד 2014. סקטור המתקנים הביתיים, לעומת זאת, נותר שומם. רק 3 מגה-וואט מתוך 15 שהוקצבו במכסה המקורית נוצלו עד כה.
למה במגזר הביתי זה נכשל?
שמיר: "אין פגישה עם היזמים שאנחנו לא מבקשים מהם ללכת על המגזר הביתי. התשובה שקיבלנו, שהיא לא מספקת מבחינתנו, שזה פחות רווחי".
אגמון: "נכון להיום, יש כבר פער במחיר. יצרנו דיפרנציאציה בין ביתיים לעסקיים אם בוועדות התכנון יחליטו שלא צריך היתר לעבודה מצומצמת המכסה הזו תיגמר. זו הסדרה צרכנית וזו הזכות של הציבור ליהנות ממנה".
לא סוף פסוק
לאחר השלמת ההסדרה במערכות ה-PV הקטנות, סיימה הרשות בתחילת 2010 את הסדרת המערכות הבינוניות, שהתקנתן מחייבת רישיון מרשות החשמל. היזמים מיהרו להגיש בקשות, אלא שאז התברר שההסדרה אינה סוף פסוק.
בין רשות החשמל למשרד התשתיות פרצו מחלוקות שעיכבו את הטיפול בבקשות במשך חודשים ארוכים. התוצאה אינה מעודדת: רק 23 בקשות חדשות לרישיונות אושרו, מבין כ-600 שמחכות. שמיר: "2010 הייתה שנת לימוד והסתגלות של כל מערכות הממשלה האחרות להסדרות של הרשות. יזמים רצו בריצת אמוק לחתום על הסכמים והסכמי אופציות עם בעלי גגות של רפתות ולולים במושבים. אבל כשבאנו לבדוק את המונח 'זיקה למקרקעין' של בעלי המערכת, שהוא אחד מתנאי הרישיון, התברר שלמושבניקים אין זכויות בקרקע. החלקה שייכת למושב. פנינו עם הבעיה הזו למינהל, והם אמרו 'צריך לחשוב על זה'".
"2011 תהיה שנה אחרת לגמרי. אנחנו צפויים לעשרות סגירות פיננסיות כמו קטורה, ואנחנו צריכים להתכונן שלא לעמוד לפני שוקת שבורה של איך לקלוט את הכמויות האלה. זו התוכנית שמשרד התשתיות צריך להכין עכשיו".
גם אתם יכולים לזרז את הטיפול.
שמיר: "בכל המדינות בעולם תהליך הרישוי לוקח הרבה זמן. אצלנו אין אגרות ויש את עודד (אגמון) ואת הלה (שמיר), שכל אחד מכיר את הטלפון שלהם ומתקשר וכולם רוצים תוצאות אינסטנט. בשנה וחצי האחרונות נעשתה כאן עבודה מטורפת של הסדרה. הקמנו צוות של ארבעה אנשים שיעבוד על הבקשות ועכשיו אנחנו מטפלים בבקשות שהוגשו ביוני ותחילת יולי. אין בקשה שנמצאת כאן יותר חמישה חודשים ולא זכתה לטיפול כלשהו. היו בקשות שעיכבו אותנו סתם. יזמים רצו להגיש בקשות רק כדי 'לתפוס מקום בתור'. ויש סיבה נוספת - יש משרדי ממשלה נוספים. משרד התשתיות החליט שגם אם מדובר במאות רישיונות, הוא לא מוכן שהשר יהיה חותמת גומי. אני יכולה לבשר שהיום ישנם קרוב ל-60 רישיונות מוכנים לאישור".
מליאת רשות החשמל למנכ"ל האוצר: שהמדינה תשלם ולא הצרכנים
מליאת רשות החשמל ערכה היום שימוע ליו"ר הרשות אמנון שפירה. השימוע נערך במסגרת ההליך להדחתו של שפירה, שבו החל לפני כמעט שנה שר התשתיות, עוזי לנדאו, בתמיכת שר האוצר, יובל שטייניץ.
בתוך כך הגיע לידי "גלובס" מכתב ששלחו שלושה מחברי מליאת הרשות למנכ"ל האוצר, ובו הם מסתייגים מהמלצות צוות 90 הימים, ומהכוונה לגלגל על ציבור הצרכנים את ההשתתפות במימון בניית תחנות כוח לחברת החשמל. לטענת כותבי המכתב, המלצות הצוות של שני מביאות את המשק לרזרבה בלתי סבירה של 12%-3%.
בנוסף הם טוענים כי הפעולות הקיצוניות הדרושות לצורך שיקום משק החשמל "צריכות להיעשות תוך הירתמות כל הגורמים במשק, ובפרט של המדינה כבעלי החברה, ולא רק באופן של גלגול הנטל במלואו על צרכני החשמל". חברי המליאה קוראים לשני להעניק גם ערבויות מדינה לחברת החשמל לצורך גיוס ההון הדרוש לתוכנית הפיתוח, לדחות את העלאת הבלו על פחם, ולקדם את השינוי המבני בחברה.
על המכתב חתומים מיכל שלם, נציגת הציבור מטעם האוצר, רו"ח אופיר בוכניק, נציג הציבור מטעם משרד התשתיות, ודורון אהרון, נציג משרד התשתיות. יו"ר הרשות, אמנון שפירה סרב לחתום על המכתב לשני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.