אבק הכוכבים של גרופון וטוויטר יידבק גם בסטארט-אפים הישראליים

המשבר הכלכלי שהתחיל בשנת 2008 עשה טוב לחברות האינטרנט, אולי אפילו טוב מדי. באותם ימים היזמים האינטרנטיים נהנו מכיס פתוח ומצ'קים של מיליוני דולרים בודדים או פחות שנחתמו בקלות. הרי קל יותר לממן חברת אינטרנט רזה מאשר חברה בתחומים אחרים שזקוקה לצ'קים שמנים.

כיום, שנתיים אחרי שיזמי האינטרנט הוכיחו שהם יכולים להקים חברות בהשקעה מצומצמת, המצב השתנה. סימנים מדאיגים להיווצרותה של בועה חדשה מתחילים להופיע תוך שהם מלווים בפלאשבקים לתחילת העשור.

כשחברה כמו גרופון מסרבת לקבל צ'ק על סך 6 מיליארד דולר מגוגל; ופייסבוק זוכה לשווי במסחר פרטי של יותר מ-56 מיליארד דולר; כשטוויטר נוסקת לשווי של 4 מיליארד דולר; זינגה מוערכת ב-5.5 מיליארד דולר ואפילו יצרנית המשחק הפופולרי Angry Birds מתקרבת למועדון המיליארד - משהו כאן לא מחובר לכל המודלים הכלכליים הידועים בעולם. אלה שמחפשים תזרים מזומנים, הכנסות, ורווח תפעולי.

מהברומטר הרבעוני של חברת עורכי הדין פנוויק ווסט, הבודק את מצב ההון סיכון ומתבסס על 107 העסקאות שהתרחשו ברבעון השלישי של השנה, עולה כי 52% מהסטארט-אפים בארה"ב גייסו הון לפי שווי גבוה יותר מהסבב הקודם, 30% מהחברות שגייסו לפי שווי נמוך מהגיוס הקודם שלהן ו-18% מהחברות גייסו הון לפי הערכת שווי דומה לזו שקיבלו בסבב הקודם.

לכאורה, אין אלה נתונים רבעוניים יוצאי דופן - בחמשת הרבעונים האחרונים חברות מגייסות לפי הערכות שווי עולות בהיקף גבוה יותר מאשר הערכות שווי יורדות. אלא שמתוך כלל החברות שגייסו בשווי עולה, כך על פי הסקר, 90% משתייכות לענף האינטרנט והניו-מדיה. זהו נתון מדהים, שמראה כי בתחום הסטארט-אפים האינטרנטיים כל אחד זוכה.

"בועה, אבל אחרת"

העדויות על שיבוש במערכת הן בינתיים ספורדיות . כך, איש ההון סיכון המוכר דייב מקלור, שהצטרף בשנת 2009 לגוף ההשקעות Founders Fund של פיטר ת'ייל, הודה שהשקיע בחברות אינטרנט אפילו לפני שנפגש עם המייסדים שלהן. לכן, מתרבות ההערכות שהערכת השווי של חברות אינטרנט בשלב העוברי נמצאת בעלייה, וייתכן שאף יוצאת משליטה.

בשנת 2010 התרחש גם שינוי בתמהיל המשקיעים בחברות אינטרנט, והיקף ההשקעה של קרנות ההון סיכון בעמק הסיליקון הולך ומתמעט. ברבעון השלישי של השנה, כך על-פי חברת המחקר VentureDeal, הושקעו בארה"ב 774 מיליון דולר בחברות אינטרנט - ירידה של 18% לעומת הרבעון השני של 2010. אך המספר הכולל של החברות שגייסו ברבעון השלישי דווקא עלה ב-2% ל-176 חברות אינטרנט - מה שאומר שמממנים אחרים העלו הילוך, כמו אנג'לים.

גם לסצנת האינטרנט הישראלית ב-2010 הייתה שנה פעילה. לאחר בצורת השקעות ובצלו של המשבר הכלכלי העולמי, סטארט-אפים רבים מהתחום הצליחו לגייס סכומים נאים - הן מקרנות הון סיכון והן מאנג'לים פרטיים - וענקיות האינטרנט, ובהן גוגל ויאהו, אף ביצעו רכישות בשוק המקומי.

בין החברות שהצליחו להשלים סבב גיוס מכובד השנה נמצאות eXelate, שגייסה 15 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמה מקוונת למסחר במידע התנהגותי על גולשים; Kenshoo, המתמחה בתחום השיווק במנועי החיפוש, שגייסה 10 מיליון דולר; מטהקפה, שרבים הספידו אותה נוכח הפופולריות של יו-טיוב, שהשלימה השנה גיוס של 5 מיליון דולר; ו-uTest, שמציעה שירותי בדיקה ותמיכה במודל תוכנה כשירות וגייסה 13 מיליון דולר.

יוטסט היא דוגמה לחברה שהצליחה לגייס בשיא המשבר, בסוף 2008 (5 מיליון דולר), ובסוף הקיץ האחרון גייסה פעם נוספת לפי שווי גבוה יותר. דורון ראובני, מייסד-שותף ומנכ"ל יוטסט, אומר כי "בסיבוב הקודם, אמרו לנו שאנחנו היזמים האחרונים בתחום האינטרנט שיקבלו אי פעם מימון, עד כדי כך האווירה הייתה פסימית. אני מכיר הרבה יזמים שנאלצו לגייס בשווי נמוך יותר, למרות שהם הוכיחו התקדמות מבחינת הביזנס".

לדבריו, הערכת השווי של יוטסט בסופו של דבר גבוהה יותר. "היה לנו מזל. זה נבע מכך שהפתרון שלנו ייחודי, ומשום שהצלחנו להביא הרבה לקוחות - בין השאר, חברות גדולות כמו פייסבוק או גרופון".

השוויים היום, לדבריו, אינם בהכרח שיקוף של המצב האמיתי. "בארה"ב נוצר מצב בועתי, אבל ייחודי. מצד אחד, יש חברות כגון טוויטר או גרופון שמגיעות לשוויים מטורפים, וגם יש הרבה משקיעים שעדיין מוכנים להשקיע בהן הרבה כסף. מצד שני, יש זנב ארוך של חברות קטנות שלא מצליחות להשיג את הגיוס הראשון, או את הגיוס הבא בהערכת שווי טובה". הקוטביות מורגשת.

"ישראל מתאימה לאנג'לים"

חברות הסטארט-אפ הישראליות העוסקות בתחום האינטרנט פרחו ב-2010 - רבות מאלה שקמו השנה רוכבות על טרנד המדיה החברתית ועולם המובייל, ובהיעדר פעילות אקטיבית בהיקף גבוה מצד הקרנות בישראל, משקיעים פרטיים תפסו את מקומן והזרימו לתחום כספים, גם אם קטנים באופן יחסי.

בצד החברות שהצליחו לגייס השנה, נהנו מפרופיל גבוה גם סטארט-אפים ישראליים שהצליחו למשוך את תשומת הלב של עמק הסיליקון. בוקסי, Gigya, Wibiya ו-Soluto הן רק חלק מהחברות שמצליחות גם מחוץ לשוק הישראלי - חלקן בשל הכנסות מוכחות, אחרות בשל הבאזז והעניין הרב שהן מייצרות.

"סצנת האינטרנט הישראלית מתאימה יותר לאנג'לים ופחות לקרנות הון סיכון", סבור ירון קרני, משקיע פרטי ומי שעומד מאחורי המכירה של הסטארט-אפ הישראלי LabPixies לענקית החיפוש גוגל, תמורת 15-20 מיליון דולר.

לדבריו, "הקרנות עדיין לא נותנות תשובה מהירה ליזמים, ללא קשר לשאלה אם התשובה היא חיובית או שלילית. זה נכון שבעסקי האינטרנט זול יותר להקים חברות מאשר בעבר, אבל הסטארט-אפים צריכים עכשיו לפעול מהר יותר. קל היום יותר לזהות את סיכויי ההצלחה והכישלון של חברות אינטרנט, ולכן הקרנות חייבות להגיב מהר יותר".

קרני סבור כי לא ניתן להישען רק על קהילת האנג'לים. "כל אנג'ל יכול לסגור כמות מוגבלת של עסקאות בשנה, וכך יוצא שבישראל יש הרבה יותר חברות שראויות להשקעה מאשר גופי השקעה פוטנציאליים".

ראובני מציין כי בשוק האמריקני יש את ה'סופר אנג'לים', אלה שמוכנים להשקיע כמה מיליוני דולרים כבר בסיבוב הגיוס הראשון, ובכך מתחרים עם הקרנות. "הם מתחילים לדרוך על הרגליים של הקרנות בכל הקשור להשקעות ראשונות, ומקבלים שוויים טובים. קרנות ההון סיכון חייבות להיות יותר אגרסיביות. בישראל הייתה התעוררות ב-2010, בעיקר במחצית השנייה של השנה, אבל לחברות סטארט-אפ שמגייסות בפעם ראשונה ושאין להן עדיין הוכחת היתכנות, קשה לגייס. זו טעות - אני נתקל בהרבה טכנולוגיות מדהימות בישראל, וגם למשקיעים אלו הן הזדמנויות טובות מאוד".

ראובני, שגייס מקרנות הון סיכון אמריקניות, סבור כי יזמים שרוצים לגייס בחו"ל צריכים לבקש הרבה כסף בשביל לזכות בהערכת שווי נדיבה. "כשבאים עם סיפור גרנדיוזי למשקיעים, וחשוב שיהיה כזה, לא כדאי לבקש 2-3 מיליון דולר. הלוגיקה הזו לא מסתדרת למשקיע האמריקני, ויזמים רבים עושים את הטעות הזו".

"בלי גיוס הבאר תתייבש"

טל בר-נח, יזם ואנג'ל ותיק, שהשקיע בחברות כמו BiInSync (שנמכרה בכ-30 מיליון דולר), טוען כי "הקרנות הישראליות יותר שמרניות. יש פה בעיה אמיתית. מאז 2008 לא היה פה גיוס של אף קרן, ואם הן לא יצליחו לגייס בשנתיים הקרובות - הבאר תתייבש. לכן, הן שומרות על רמה מסוימת של כסף. יהיה בישראל צמצום במספר הקרנות שבסופו הגדולות ישרדו, אבל גם הן יהיו חייבות לבצע גיוסים חדשים".

בר-נח, שהשקיע השנה ב-Jamrt, שמפתחת אפליקציות גיימינג, מוסיף כי "אפילו שהקרנות אומרות שהן משקיעות בשלב העוברי זה לא באמת קורה הרבה. בנוסף, קהילת האנג'לים בישראל קטנה, ובסוף כל היזמים מגיעים לאותם האנשים. קשה לסטארט-אפים לצמוח בסביבה כזו, יש כאן בעיה".

* עם הפנים ל-2011, יש שמדברים על בועה שנייה בתחום האינטרנט, שמורגשת כבר בעמק הסיליקון. גם בישראל המצב דומה?

קרני: "יש בועה חדשה בעמק הסיליקון, אבל בינתיים היא טובה לישראל, שכן היא מייצרת שוויים גבוהים יותר לחברות המקומיות שהם עדיין ריאליים. הרוכשות הפוטנציאליות יושבות בעמק הסיליקון, ולכן גם אם הן יעשו דיסקאונט לשווי של חברה ישראלית, נקודת המוצא עדיין תהיה גבוהה. המגמה תימשך גם ב-2011".

* היו גם רכישות בשוויים נמוכים יותר, שלא התקרבו לרף ה-100 מיליון דולר.

קרני: "הבועה הזו יחסית חדשה, ולכן עוד לא היו בישראל רכישות גדולות מאוד. אני לא חושב שחברת אינטרנט ישראלית יכולה להגיע לשווי של מיליארד דולר ויותר, כפי שקורה עכשיו עם גרופון, אבל אני סבור שהרכישות הבאות בישראל יהיו בשוויים גבוהים יותר".

שלא כמו קרני, בר-נח סבור שאין אף בועה. "צריך להבדיל בין בועה לבין מחזוריות. בבועה הקודמת כל מי שהיה בסביבה הצליח לגייס כסף. היום זה יותר סלקטיבי. הקרנות האמריקניות יושבות על הכסף, ולא ממהרות להוציא אותו".

* אז מאיפה הגיעו כל הערכות השווי המנופחות של חברות כמו טוויטר או גרופון?

בר-נח: "היום יודעים לתמחר את שווי היוזר בפייסבוק. בזמנו, לא ידעו לתמחר את היוזר של ICQ. לפייסבוק יש 500 מיליון משתמשים ויש לה גם הכנסות מוכחות, כך שהשווי אינו מנותק מהמציאות. ICQ, לשם השוואה, נמכרה כשהיו לה כ-30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל".

* נראה בישראל עוד רכישות של חברות אינטרנט בקרוב?

בר-נח: "בשנה הבאה יהיו הרבה מיזוגים ורכישות, במיוחד אם שוק ההנפקות הראשוניות יישאר סגור. בארה"ב יש מלחמה בין גוגל, פייסבוק, יאהו ומיקרוסופט, והן רוצות לרכוש חברות. עבורן, הגידול האורגני קשה, והן מבינות שהן לא יכולות לפתח הכול בעצמן על-מנת להתרחב. חברות ישראליות אמנם מציעות בעיקר טכנולוגיה, אבל החיסרון שלהן הוא שלרוב אין להן מסה קריטית של משתמשים או הכנסות משמעותיות.

"יש חברות ישראליות דוגמת Conduit או Wibiya, שיש להן גם הכנסות וגם משתמשים. גל הרכישות שיש מעבר לים יגיע גם לישראל".