בתי ההשקעות הפרטיים יידרשו להתנהל כמו חב' ציבוריות

צעד נוסף בהגברת השקיפות של בתי ההשקעות הפרטיים: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ב') הצעת חוק שמטילה על בתי ההשקעות שאינם ציבוריים חובות כמו של חברה ציבורית. הצעת החוק נוגעת לכל בתי ההשקעות שמנהלים כספים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל, והיא מציעה להכפיף חברות אלה לכללי ממשל תאגידי החל על כל החברות הציבוריות.

הצעת החוק, שנחשפה לראשונה ב"גלובס" ביולי האחרון, הוגשה על-ידי חברי הכנסת אמנון כהן (ש"ס) ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). בשלב הבא היא צפויה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת, ואח"כ היא תוגש לוועדת הכספים.

הצעת החוק כוללת כמה סעיפים. כך, למשל, מוצע לחייב את בתי ההשקעות לכנס את הדירקטוריון אחת לרבעון, ולערוך את הדוחות הכספיים בהתאם לדרישות רשות ניירות ערך מהחברות הציבוריות.

חשוב להדגיש, כי בשלב זה לא מוצע לפרסם את הדוחות לציבור, אלא רק לערוך אותם לפי כללי החברות הציבוריות, אם כי ייתכן ובהמשך תיכלל חובת הפרסום, בדומה לחברות ביטוח פרטיות כאליהו ו-AIG, או בנקים שאינם נסחרים כמו בנק יהב, אוצר החייל ומרכנתיל, שמפרסמים דוחותיהם.

מינוי מומחה חשבונאי

עוד מוצע לחייב את בתי ההשקעות למנות דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כדי שיפקח על המצב הכספי של החברה ויהיה אחראי על עריכת הדוחות הכספיים שלה, וכן מוצע לחייב את בתי ההשקעות למנות ועדת ביקורת ולהחליט אם לאשר עסקאות בעלי עניין. בנוגע להצעה האחרונה, מוצע גם לקבוע כי עסקאות בעלי עניין בבתי ההשקעות הפרטיים יהיו טעונות אישור של הדירקטוריון וועדת הביקורת, "כדי למנוע ניצול של נכסי החברה לטובת בעלי המניות", מצוין בדברי ההסבר להצעת החוק.

כמו כן מוצע לחייב מינוי של דירקטורים חיצוניים, אולם בשונה מחברה ציבורית, המינוי לא ייעשה ברוב של השליש הלא נגוע, אלא יעשה על-ידי האסיפה הכללית וועדת הביקורת.

חלק גדול מבתי ההשקעות הם פרטיים, ביניהם ניתן למנות את פסגות (בית ההשקעות הגדול בישראל), אלטשולר-שחם, הלמן-אלדובי ועוד רבים אחרים. שאר בתי ההשקעות הם ציבוריים (אקסלנס, דש-איפקס, אי.בי.אי, כלל פיננסים, אנליסט) או בבעלות חברות ציבוריות (מיטב, ילין לפידות, אפסילון) וחברות ביטוח (מגדל שוקי הון, מנורה פיננסים, הראל פיננסים).

פיקוח רק על המוצרים

למרות שבתי ההשקעות הלא ציבוריים מנהלים נכסים בהיקף המוערך בכ-200 מיליארד שקל (מתוך כ-600 מיליארד שקל שמנוהלים בסה"כ בתי ההשקעות בקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, תיקי השקעות ותעודות סל) הם אינם מפוקחים.

הרגולטורים מפקחים רק על המוצרים שבתי ההשקעות מנהלים: משרד האוצר מפקח על קופות הגמל וקרנות פנסיה, רשות ניירות ערך על קרנות נאמנות ותעודות סל והבורסה מפקחת על חברי הבורסה.

מצב זה מאפשר להם להתנהל לעיתים בחוסר שקיפות. די לציין כמה פרשיות שעלו לכותרות לאחרונה, כמו החשד להרצת ניירות ערך בפסגות והשכר של דוד אדרי, ששימש כמנהל הנוסטרו וקיבל 10 מיליון שקל בשנה.