המחסור בבתי שימוש עולה להודו יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בשל מקרי מוות בטרם עת ומחלות שנגרמות מהיגיינה לקויה. מחלות, אובדן פריון במעבודה ובעיות אחרות שנגרמות ממים מזוהמים ומטיפול לקוי בשופכין, קיצצו 6.4%, או 53.8 מיליארד דולר, מהתמ"ג של הודו ב-2006. כך עולה ממחקר שערכה תוכנית המים והסניטציה של הבנק העולמי.
מהמחקר עולה, שהודו משלמת מחיר גבוה יותר מאשר מדינות אסיאתיות אחרות בגין איסוף לקוי של הפרשות אנושיות: 48 דולר לאדם, לעומת 9.30 דולרים לאדם בווייטנאם, 16.80 דולר לאדם בפיליפינים, 28.60 דולר לאדם באינדונזיה ו-32.40 דולר לאדם בקמבודיה. יותר מ-75% מההפסדים הכלכליים בגין מוות בטרם עת נובעים ממוות וממחלות של ילדים שגילם נמוך מחמש שנים.
"במשך עשרות שנים היינו מודעים להשלכות הבריאותיות החמורות של סניטציה לקויה בהודו", נאמר בהודעה שפרסם אתמול (ב') כריסטופר חואן קוסטן, מנהל צוות התוכנית בדרום אסיה. "הדו"ח הזה מכמת את ההפסדים הכלכליים של הודו, ומראה שילדים ומשקי בית עניים הם הנפגעים העיקריים מהסניטציה הלקויה".
שלשולים בקרב ילדים שגילם נמוך מחמש שנים מהווים יותר מ-47% מסך ההשלכות הכלכליות שנובעות מסוגיות בריאות. השלכות קשורות של סניטציה לקויה היוו את העלויות הגבוהות ביותר בסך 38.5 מיליארד דולר - 72% מסך הנטל הכלכלי. במקום השני נמצא זמן הייצור שאובד בגין גישה למתקני סניטציה, בסך 10.7 מיליארד דולר - 20%, והשלכות שנובעות ממי השתייה, בעלות של 4.2 מיליארד דולר - 7.8%.
"לא מפתיע"
"העלות גבוהה יותר משציפיתי", אמרה קלריסה ברוקלהרסט, מנהלת מים, סניטציה והיגיינה ביוניצ"ף, בראיון טלפוני מניו יורק. "אבל כשמודעים להיקף הפרשת הצואה בשטחים פתוחים בהודו, זה לא כל כך מפתיע".
יותר ממחצית מ-1.17 מיליארד תושבי הודו היו מנויים על מכשירי טלפון ניידים, אבל רק ל-366 מיליון תושבים היתה גישה לסניטציה הולמת ב-2008. כך עולה ממחקר שאת ממצאיו פרסמה באפריל יונייטד ניישנס יוניברסיטי, זרוע מחקר של האו"ם.
18% מהאוכלוסייה העירונית של הודו ו-69% מהאוכלוסייה הכפרית מפרישים צואה מדי יום בשדות, בין שיחים, על חופים ובשטחים פתוחים אחרים, על פי ממצאי דו"ח שפרסמו במארס ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף.
"יהיה צורך במאמץ כביר על פני זמן ממושך כדי לשנות את הנורמות החברתיות הקשורות בהפרשת צואה בשטחים פתוחים וליצור סביבה מסייעת שבה יוכלו כולם לקנות בית שימוש", אמרה ברוקלהרסט, שהתגוררה ועבדה בניו דלהי. "אין פתרון ראוותני וזוהר לבעיה הזאת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
