מי צריך ביקורי ניחומים של שרים?

קודם כל, מר חיים קליין, השתתפותי בצערך על מות כלתך טופז באסון האוטובוס בכרמל. אני לא הולך לשפוך מילים על גודל האבידה וכו', כי אני פשוט לא אוהב לומר את המובן מאליו.

את המלאכה הזאת אני משאיר לפוליטיקאים וכותבי נאומים שכלי עבודתם הוא הקלישאה, ומשלח ידם הוא סיסמאות נבובות. אפילו מילות השתתפות בצער הן בעייתיות, כי הן נאמרות כדרך של שגרה.

אנחנו משתתפים בצער שלמעשה איננו מסוגלים להרגישו ולהבינו בכל עוצמתו, אלא אם גם אנחנו עברנו שכמותו.

צוטט היום (ד') מפיך, מר קליין: "אני וההורים של טופז עד היום לא קיבלנו טלפון אחד (מישי או ביבי)". למה אתה צריך את הטלפון הזה? אני מפנה את אותה השאלה למשפחות שכולות המתלוננות על כך שבהלוויה לא השתתף "נציג של הממשלה"; או שהשתתף נציג לא בכיר מספיק, או שאף חבר ממשלה או איש צבא לא בא לשבעה.

מה אתם צריכים אותם? הרי אתם יודעים שאם יבואו זה לא משום שרצו. מרגע שהם יוצאים אליכם, הם כבר מתים לגמור עם הביקור ולחזור לענייניהם. כאשר הם בביתכם הצער ייגע ללבם, יש ביניהם שאפילו יזילו דמעה - אבל איך בדיוק זה עוזר לכם? האם זה באמת מנחם אתכם שאדם "חשוב" בא לבקר? האם ביקור של שר מכבד את המעמד, הופך אותו ליותר משמעותי?

או שמא אתם מבקשים לקבל הכרה שהמדינה מכבדת את הקורבן של המנוח? בשביל זה אתם זקוקים לשר? האם אינכם יכולים למצוא בעצמכם, בתוך אישיותכם ואצל הקרובים לכם את הניחומים שאתם מבקשים? האם אתם זקוקים לאדם זר ולא אכפתי שיאמר לכם זאת?

"גיליתי פופולריות זולה ומנהיגות עלובה" - אלה מילים שלך, מר קליין. אבל מצד שני אתה מתלונן על שהמנהיגים העלובים והפופוליסטים הללו אינם מגיעים ל"ביקור ניחומים". אני מקווה ומתפלל שלעולם לא אעמוד במקום שבו עומדים אתה, חיים קליין, ואחרים כמותך. אבל אני מצהיר עכשיו, שאם אסון כלשהו יקרה במשפחתי, אני מבקש שאף פוליטיקאי, אף איש ציבור, אף אדם שאינו מחוג מכרינו - אף אחד כזה שלא יבוא "לנחם".

ואתה חיים קליין, אתה ובני משפחתך הכרתם את טופז הכי טוב, אתם לא זקוקים לאף אחד אחר.

הלך קצב אצל חייט

אני רואה את משה קצב בביתו של הכבאי שנפטר דני חייט. ביקור של משה קצב כבר מזמן אינו מביא כבוד למבוקר, אלא להיפך. זה ניצול מחפיר של כאבם וסבלם של בני משפחת המנוח. קצב אינו ממלא שום תפקיד ממלכתי שמחייב את הביקור.

מהסיפור הזה מריח לכאורה טלפון של עורך דין שאמר ללקוחו כי ביקור כזה יכול להועיל לו בדעת הקהל ואצל השופטים, ערב מתן פסק הדין על העבירות החמורות והמכוערות שבהן נאשם קצב.

צריך לקוות שהשופטים אכן יושפעו מהביקור, ובעיקר ממניעיו.