נתוני האבטלה משקרים

"אם היו לוקחים בחשבון את הגידול במספר המשרות החלקיות על חשבון המשרות המלאות, אפשר היה להסיק כי רמת האבטלה בארץ עומדת על 10%".

את הדברים האלה אמר לפני כשבועיים בכנס כלכלי אהרון פוגל, כיום יו"ר מגדל ובעבר מנכ"ל משרד האוצר, אלא שדבריו לא תורגמו לכותרת באף אחד מהעיתונים הכלכליים.

השבוע (ד') התפרסם דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", ולפיו מתוך הנזקקים שנתמכים על-ידי עמותות המזון למיניהן, ישנו חלק גדול של עובדים המועסקים במשרות חלקיות, לצד עובדים המועסקים כעובדי קבלן. למעשה, רק בשנה האחרונה חלה עלייה של 19.6% בשיעור העובדים האלה, הנתמכים על-ידי עמותות.

מה זה אומר בעצם?

ממשלת ישראל יכולה להתהדר עד מחרתיים בשיעורי אבטלה מהנמוכים במדינות המערב (6.6% נכון לנתוני הרבעון השלישי) על אף המשבר הכלכלי שפקד את העולם, אולם הנתונים האלה מתעתעים. ובלשון פחות עדינה: הם משקרים.

הדוחות האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי במקביל לירידה ברמת האבטלה, נרשמה עלייה במספר המועסקים במשרה חלקית וירידה במספר המועסקים במשרה מלאה.

בלמ"ס הדגישו כי חלק גדול מאותם מועסקים במשרה חלקית מעדיפים משרה מלאה, אולם לא הייתה להם ברירה. הנתון הזה הוא תוצאה של היצע גבוה מדי של משרות זמניות, לצד תנאי זכאות קשוחים מדי לדמי אבטלה. כך, עובדים שפוטרו ממשרה מלאה נאלצים לחזור מהר מאוד אל שוק עבודה שרווי במשרות זמניות וחלקיות, עם הכנסה נמוכה. כך גם הם מגיעים אל עמותות המזון, ואל דוח העוני של "לתת".

כשפוגל דיבר על 10% אבטלה בפועל, הוא התכוון לכך שעובד במשרה חלקית בתעריף של 20.7 שקל לשעה, כמוהו כאדם מובטל. הסטטיסטיקה לא מבדילה בינו לבין עובד אחר, עד שמישהו עורך מחקר איכותני כמו זה שערכה לתת. אז מגלים שאותו עובד במשרה חלקית נשען על עמותות מזון ומוותר על תרופות ועל טיפולי שיניים לילדים. שיעור המשרות הזמניות והחלקיות גדל והלך עם האצת הליכי ההפרטה במגזר הציבורי, שהביאו לריבוי בעמותות ובקבלני כוח אדם.

הפוך מהעולם

לדברי ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת, בעשור האחרון ראינו גם שנים של מיתון וגם שנים של צמיחה חדה, אבל דבר אחד קבוע לא השתנה: הגידול בממדי העוני. "אם המגמה הזו תימשך, בשנת 2020 אנחנו נתפרק מבחינה חברתית", טוען וינטרוב. לא רק שאין שינוי מגמה, וינטרוב גם טוען שהממשלה מעמיקה עוד יותר את הפערים באמצעות מדיניות המס החדשה.

"מפחיתים משמעותית את מס החברות כדי להיטיב עם העשירים, ובמקביל מעלים מסים עקיפים שפוגעים בשכבות החלשות. בכל העולם עושים היום בדיוק להיפך", הוא אומר.

לדבריו, הממשלה חייבת להעלות את שכר המינימום, ולאפשר למי שבאמת לא יכול לעבוד לקבל קצבה גבוהה וראויה יותר. וינטרוב תומך גם ביישום תוכנית ויסקונסין בפריסה ארצית, אף על-פי שהכנסת ביטלה את התוכנית בתחילת השנה.

וינטרוב מבקש להפריך את הטענות כאילו העוני נמצא כל-כולו במגזר החרדי והערבי. אמנם שיעורי העוני במגזרים האלה גבוהים מאוד, אך לדבריו, לפחות מחצית מהנזקקים הנתמכים על-ידי עמותות המזון לא מגיעים מהמגזרים האלה. "רבים מהנתמכים הם אנשים נורמטיביים, כאלה שקמים בבוקר לעבודה", הוא מספר.